|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נורית סבח (53) הייתה הילדה היפה של העיר באר שבע בשנות ה80, כולם כינו אותה אז ברוק שילדס של הדרום, עם העיניים הירוקות החתוליות המהפנטות והיופי המושלם שהיה מוקרן מכל שער מגזין או פוסטר לראש אינדיאני - זו שקטפה את תואר מלכת היופי של באר שבע, שאין סוכנות דוגמנות ארצית או עולמית שחפצה להחתים אותה לשורותיה, מ"עלית" ועד "פורד" ותעניק לנורית פנטזיה של קריירה בינלאומית. היא הופיעה בכל המגזינים הנחשבים, חרשה את העולם, חיה עם מולטי מיליונר בניו יורק, אבל לבסוף החליטה לוותר על עולם הזוהר, על דוגמנות בינלאומית וקריירה מובטחת, רק כי רצתה להיות קרובה לבית, להתחתן ולהביא ילדים. ערך המשפחה לעומת המסיבות הנוצצות בניו יורק. נורית התחתנה, הולידה שני בנים ואז בעלה נפטר מסרטן. מאז המשבר, היא חיה את חייה בשקט ונזכרת תמיד כמה הייתה האישה הכי יפה, שכל אחד היה מסובב בגללה את הראש.
|
|
אחרי שמראיינים את גילה בלאיש (73) מנהלת תיכון מקיף א' בדימוס, מבינים שאין גיל לרוח נעורים והגשמת חלומות, כי היא הרי מקור כל האושר שכולנו שואפים לגעת בו טמון בכך שנוכל להגשים חלומות קטנים או גדולים ויש לנו את היכולת לממש אותם, לא משנה מתי. לגילה זה קרה בגיל 73, אחרי 53 שנה בתחום החינוך ולאחר שפרשה לגמלאות מתפקידה כמנהלת תיכון אהובה, שגידלה דורות של עתיד, נבחרה לשחק בהצגה "בכורה" - עיבוד עכשווי לשלוש אחיות של צ'כוב בקבוצה ראשונה של "קבוצת ארמפה" - צעירי תיאטרון באר שבע, שביים אריאל נ. וולף, על ידי מנכ"ל תיאטרון באר שבע, שמוליק יפרח, שגילה את הפוטנציאל והביא אותה לידיו של הבמאי כדי שתגלם את הדמות של דודה אנה, וכך תגשים את מה שהחליטה עבורה משפחתה בילדותה במרוקו: לבחור בעולם החינוך ולא התיאטרון. ראיון אופטימי.
|
|
|
|
|
|
|
אם עוד לא יצא לכם לפתוח את הפייסבוק ולצפות בלייבים של תמי סמדג'ה מבאר שבע, יש מצב שאתם מפספסים רגעים שלא ממש כדאי לכם לוותר עליהם, כי זו לא עוד אישה שמחפשת רייטינג ותשומת לב, היא באה כמו שהיא, בלי איפור, שיער אסוף, נטולת פילטר ואקססוריז, לא מנסה להתייפייף או למצוא חין, אומרת לכם בפרצוף את כל מה שהיא חושבת, מעשנת בשידור, שמה מוזיקה, אוכלת (כולל גרעפסים), מבשלת ובעיקר עושה חסדים, מתפללת לבריאות חולים ואפילו מדברת עם הבנות על סקס - ככה בשפה שלה הלא תיקנית אבל המתקבלת בחן שלה, נון פוזה ואגו, עממית ופשוטה, צוחקת על העולם עם אלף צופים בדקה. רק מה שלא כולם יודעים זה שתמי סמדג'ה לא מציגה את העבר השחור של חייה, שהביא אותה להבנה שבלעדיכם - לא היו לה חיים כיום. ויש לה.
|
|
|
|
ב14.6.21, ביום הארור לפני חמישה חודשים, נפרדה קארין גאז ללוש מהעולם הטוב שבו חיה וממנו לא רצתה ללכת מוקדם מידי. קארין הייתה אישה של שמחה, בריאה, אמא לילדה, גננת שאוהבת את המקצוע ואת הילדים, נשואה לניסים אהוב ליבה ומאוהבת בבתה סול בת השלוש, שהיית צמודה לה לגוף ולנשמה בכל רגע נתון ומרחק פסיעה מללדת את בתה השנייה. אבל משהו טרגי קרה והפך באופן כאוטי את כל התוכניות והחלומות: בבית חולים "סורוקה", בזמן הלידה המיוחלת, קארין נפטרה, מסיבה שעדיין נבדקת, בזמן שהביאה לעולם את בתה השנייה ששרדה את המעבר לחיים ללא אמא, והשאירה מאחוריה בעל ומשפחה שבורת לב.
השבוע, חמישה חודשים למותה הפתאומי של קארין, נכנסה המשפחה לבית החדש בשכונת נווה זאב, שאותה קנו לפני מותה, כדי לסדר ולהחיות את הבית כמו שהאחות הקטנה כה ייחלה לו. רק הפעם קארין לא הייתה נוכחת. דבר אחד שמה לב אחותה תהילה הבכורה, מחלון חדר השינה רואים את הכביש לכיוון בית העלמין, כך שהנוף של ביתה החדש משקיף על ביתה החדש והחשוך, בית העלמין החדש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
