8 שנים בלי לופא קדוש - "תמיד ידע לדבר "באר שבעית"

אין הרבה מאמנים שעברו בהפועל באר שבע שניתן לומר עליהם שהשפיעו ברמה כה גדולה. למעשה אפשר אולי למנות אותם על כף יד אחת: אמציה לבקוביץ', אלי גוטמן, ברק בכר ועוד אחד יחיד ומיוחד - לופא קדוש ז"ל. 

שוער העבר, שזכה באליפויות בתור שחקן בהכח רמת גן, מכבי נתניה ומכבי תל אביב, פרש ממשחק בשנת 1976 וכבר באותה השנה החל לאמן בהפועל לוד. מיכאל, או "לופא" כפי שהיה ידוע בכינויו האלמותי כמעט, עבר לא מעט קבוצות בקריירת האימון שלו (18) אבל ספק אם אי פעם הרגיש בבית כמו בתקופתו בהפועל באר שבע. 

קדוש, הגיע לבאר שבע שבורה ומרוסקת בשנת 2000 לאחר שמספר מאמנים התחלפו בתוך זמן קצר. תחתיו, חזרה הפועל לצמרת הליגה הלאומית ואף החלה להילחם על עלייה לליגת העל. במחזור האחרון של העונה נפגשו האדומים מול הפועל רמת גן על משחק העלייה לליגה הראשונה, ובו ניצחה 5–0 והבטיחה את עלייתה לליגת העל מהמקום הראשון.

תחת שרביטו של קדוש, סיימה הקבוצה בשתי העונות הראשונות לאחר חזרתה לליגת העל סיימה פעמיים במקום החמישי. רגע השיא של הקבוצה באותה תקופה היה ללא ספק גבר הגביע בעונת 02/03, אז הגיעה באר שבע וקדוש למעמד גמר גביע המדינה, שם הם פגשו את רמת גן למשחק מותח במיוחד שהסתיים בשברון לב. 

קדוש, שהיה מעשן כבד במשך שנים רבות, הודיע במרץ 2014 כי הוא סובל ממחלת הסרטן. חודש לאחר מכן הוא כבר הלך לעולמו, והותיר עשרות אלפי באר שבעים בדמעות ועצב רב. ביום שישי האחרון מלאו 8 שנים למותו, ונראה שדמותו של קדוש לא עומדת להיעלם מההיסטוריה של הפועל באר שבע בקרוב. 

בנו, אורן קדוש, התבטא בטור מרגש לאתר המועדון, והזכיר קצת למי ששכח עד כמה אביו היה קשור למועדון מבירת הנגב - "אבא היה בשבילי הכל. האדם היחיד שהרגשתי שאפשר לשוחח איתו על הכל, הדמות שהכי אהבתי ושהכי אוהב אי פעם. המנטור שלי'' כתב אורן והוסיף - "אם יש משהו שאני שואף בחיי זה להיות הבן האדם שהוא היה רוצה שאהיה. אבא היה איש מיוחד עם דרך ועקרונות מצד אחד, ידע להיות קשוח כשצריך ומצד שני, איש של נתינה עם לב גדול שתמיד ראה את האחר. מה שהרבה לא ידעו עליו הוא שאבא היה אדם מאוד מצחיק וציני שאוהב לצחוק, עד כדי כך שכשדיבר עם אנשים, הם לא ידעו להבחין בציניות במילותיו.''

"כמובן שהאהבה הגדולה שלי לכדורגל הועברה אליי מאבא. הייתי מתלווה אליו בכל חלק במסע – נסיעות, אימונים ומשחקים. כשאימן בהפועל באר שבע, אהבתי לשבת בוסרמיל בשערים 2 ו-5 ולהיות איתכם, האוהדים, יותר מאשר ביציע המכובדים. האהבה שהרעפתם על אבא שלי הייתה כל כך גדולה ולי היה כיף לחוות זאת יחד איתכם. הלוואי וזה היה יכול לקרות גם באיצטדיון בטרנר שמוסיף המון רוח גבית וכח למועדון.''

אבא זכה לקבל בפעם האחרונה את אהבת הקהל שכל כך התחבר אליו. כל המשפחה זכתה לחוות את אחד מהרגעים המרגשים האחרונים בחייו, ועל היוזמה וקיום טקס אנו מודים למועדון ולעומדת בראשו, אלונה ברקת. 8 שנים חלפו, אך הגעגוע גובר ואינו פוסק, ולו לשנייה אחת".