בנו של מפקד תחנת רהט שנפל ב-7.10 ממשיך את מורשת אביו: ''דמיינו את ג'יאר עומד לידו כל הטקס"
09.07.24 / 16:30
ממשיך דרכו של אבא: טל דוידוב מבאר שבע, בנו של סנ"צ ג'יאר דוידוב, מפקד תחנת רהט שנהרג במהלך השבעה באוקטובר - סיים השבוע קורס מ"כים של משמר הגבול בטקס מרגש שנערך באנדרטת מג"ב. סיום הקורס הוא סמל להמשכיות של טל בדרכו של אביו, כפי שתמיד חלם. חלום שאולי מתגשם לאחר מותו, אבל לטל ומשפחתו לא היה כל ספר שאבא ג'יאר נכח בכל רגע. טל אומנם התגייס תחילה לגבעתי ולא המשיך במסורת הוריו בשירות מג"ב, אבל החליט לאחר מות אביו להיפרד מחבריו לכומתה הסגולה ולעבור לחברים עם הכומתה הירוקה כהה במג"ב. בדיוק כמו שרצה אביו, שיישרת לצידו. רק הפעם זה יהיה לצד רוחו.
טל דוידוב צעד בגאווה יתרה כמו שתמיד העריץ את אביו המפקד והלוחם - מפקד שכל השוטרים סיפרו עליו כמה היה אמיץ. גיבור של החיים. כבר במהלך ימי השבעה ביקש טל להגשים את המשאלה של אביו וזה להיות שוטר. בעצם חלום של שניהם.
באותה שבת שחורה, ארבעה שוטרים מתחנת רהט, בהם גם מפקד התחנה, ג'יאר דוידוב, נהרגו בחילופי אש עם מחבלים. הם היו הראשונים לצאת לקרב ובגופם הגנו על תושבי האזור. ג'יאר דוידוב - שנחשב לאימת העבריינים בנגב, נהרג יחד עם שלושה מפקודיו, אבי בוזגלו, רוני אבוהרון ואלון ברד. מאותו יום ארור, חיי משפחתו השתנו ללא היכר.
בין המשפחות שנכחו בטקס, נכחו גם מספר משפחות שכולות שיקיריהם נפלו במהלך המלחמה וילדיהם התגייסו לשירות במג״ב ונשבעו אמונים גם כן. ביניהם גם משפחתו של טל דוידוב שראו אותו בלב פועם מהתרגשות מהולה בצער שאבא לא נכח ולא ראה את בנו מסיים קורס מ"כים בהצטיינות יתרה. בטקס עמדה אמו ענבר, שאיבדה את בעלה והחבר הכי טוב של חייה, בעיניים בורקות של געגוע וחוסר לצד התרגשות מהמעמד. בדמיונה ראתה את אהבת חייה עומד לצד בנה בראש מורם וחיוך מנצח.
ענבר, איך את מרגישה בימים אלה?
"בסדר בהתייחס למצב, אבל כרגע מבחינתנו זה עדיין מלחמת הישרדות לעבור יום-יום בלעדי ג'יאר. עוד לא הגענו לנקודה שבו אנחנו מסתכלים רחוק, כי זה קשה עדיין להרים ראש בכל בוקר ולחשוב איך ג'יאר היה רוצה שנעבור את היום ומה היה רוצה שנעשה. פשוט לומדים להתנהל עד שנצליח לקחת עוד כמה צעדים קדימה. התחושה היא שג'יאר תכף יכנס הביתה, רק מסיים מבצע וחוזר. הפרידה ממנו הייתה פתאומית ולא תהליך של מסע שבו ניתנת האפשרות להיפרד. אני איבדתי את אבא שלי כשהייתי קטנה בגלל שהיה חולה תקופה ארוכה והיה זמן לעכל או להיפרד. לא שזה לא כואב בכל סיטואציה או מקל, אבל ידענו שזה עומד לבוא. הספקנו לדבר ולהיפרד, ועם בעלי זה לא קרה. הוא פשוט נעלם יום אחד".
האם ג'יאר אמר לך כמה היה רוצה שטל יתגייס?
"כן, זה היה החלום שלו. הוא שירת במג"ב וגם אני הייתי לוחמת מג"ב, לכן זה היה טבעי שהבן הגדול שלנו יתגייס למג"ב. שם בעצם הכרנו. ג'יאר ואני מאוד רצינו, כמו כל המשפחה, אבל טל ובחר בדרך אחרת לגבעתי, ללכת במסלול שהוא בוחר ולבנות את עצמו. הוא רצה להוכיח שהוא מסוגל להצליח בלי להיות בצל ובכנפיים של אביו".
איך קיבלתם את זה?
"אנחנו היינו איתו במאה אחוז. ג'יאר כיבד את הבחירה ולמד לאהוב אותה בהמשך. החלום של ג'יאר היה להגיע למסע כומתה ולרוץ איתו קילומטר אחרון מתחת לאלונקה. טל סיים את הטירונות ואת ההכשרה והיינו שבוע לפני מסע כומתה. הבית היה מוכן ומקושט בגדול, אבל אז הגיע השביעי באוקטובר וג'יאר נהרג. כבר בשבעה טל קיבל החלטה שהוא נשאר לוחם ואין ויכוח על זה, אבל לא בגבעתי אלא עובר למג"ב. הוא ממשיך במסלול של אבא שלו וביקש לעבור".
התרגשת, פחדת?
"זה מאוד ריגש אותי. זו החלטה לא פשוטה, אבל ידעתי שהוא יהיה לוחם חזק ועם כל הכאב והפחד - הוא זה שצריך לחיות את החיים שלו והבחירות שלו".
אימא תמיד פוחדת יותר
"פוחדת כן, אבל הילדים שלי לא ישלמו את המחיר של הפחד שלי. קודם כל זאת החלטה לא פשוטה לעזוב חטיבה שהוא אהב עם חברים שהפכו לאחים שלו, ועכשיו הוא צריך להתחיל הכל מהתחלה. הערצתי את התהליך והבחירה שלו".
במה הם דומים?
"שניהם חדורי מטרה, שניהם בעלי רוח שובבות, אוהבים לצחוק, מוקדי תשומת לב לכל מקום שהם נכנסים. ישרים בכנות אמיתית ויודעים לשים עצמם אחרי אנשים אחרים".
איך עבר הטקס?
"טל סיים קורס מ"כים ועבר ליחידה לביטחון פנים בדרום - זרוע רותם. הוא היה בשטח כמה חודשים ויצא לקורס מ"כים. שבוע שעבר סיים את הקורס ובטקס היה מרגש מאוד וגם עצוב שג'יאר לא היה נוכח פיזית. לטל היה יותר קשה להבין את המרחק מאבא שאין למי להתקשר ולשאול כל שאלה, שלא ראה אותו במעמד המרגש, אבל הוא יודע שהוא נכח בהכל. טל סיים כמצטיין למופת ואני דמיינתי את ג'יאר עומד ליד טל כל הטקס".
יש כבר בחירה לגביי העתיד?
"כרגע טל חוזר ליחידה שלו כמפקד כיתה והכל פתוח. המטרה שלו היא לצאת לקורס קצונה ולהתקדם בחיל. אחרי זה לעבור ולהתגייס למשטרה הכחולה, כמו שתמיד רצה. היה לו חלום לעבוד לצד אבא במשטרה ולצערי זה לא קרה, אבל הוא יבנה דרך חדשה שתגשים את החלום של שניהם".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]