"שגרירים של העיר באר שבע ברחבי הארץ ובחו"ל"

תחום התרבות בבאר שבע חווה פריחה אדירה בשנים האחרונות. אחד מעוגני התרבות המרכזיים של בירת הנגב היא הסינפונייטה הישראלית באר שבע, שבנתה לעצמה לאורך השנים מוניטין בינלאומי, כאשר גדולי המנצחים והנגנים בעולם הופיעו איתה על הבמות המרכזיות ברחבי הגלובוס. לאחרונה הציגה הסינפונייטה את הרפרטואר החדש לעונת הקונצרטים 2019/20, עונתה ה-47 של התזמורת הקלאסית היחידה בדרום מאשדוד ועד אילת.

פסטיבל אביב קלאסי בניחוח איטלקי

בקונצרט הפתיחה ב-7.9 יופיע עם הסינפונייטה ודים רפין, שנחשב לאחר הכנרים הגדולים בעולם. "המהלך הזה מראה לקהל שלנו בבאר שבע שלא צריך לנסוע לתל אביב או לחו"ל כדי לחזות באחד הכנרים המובילים בעולם. בנוסף, מבחינת הנגנים שלנו להופיע עם נגן בעל שם עולמי זה משהו משמעותי", מציינת מנכ"לית הסינפונייטה, קלאודיה צובל, שמוסיפה באשר לפסטיבל אביב קלאסי, אירוע הדגל של הסינפונייטה: "לאחר ההצלחה של הפסטיבל הספרדי בשנה שעברה כולל הסינפופיאסטה שהייתה ברחבה של המשכן, השנה יהיה לנו את פסטיבל איטלקי עם סינפופיאצה בחוץ וקונצרטי גאלה מיוחדים, בחסות של קבוצת 'לוצאטו'. כמו כן, במסגרת הסדרה הקלאסית יהיה לנו השנה את בטהובן. בנוסף, נעלה עם קונצרט שנקרא מולטי פיאנו שכולל שלושה פסנתרים על הבמה. אנחנו נופיע עם הקונצרט הזה בסיבוב הופעות בארץ".

במסגרת הסדרה הישראלית של הסינפונייטה שזוכה לפופולאריות רבה, מופיעים מדי שנה עם התזמורת על במת המשכן לאמנויות הבמה המוזיקאים המוכרים בישראל. השנה יזכה הקהל לחזות בשישה קונצרטים במסגרת הסדרה הישראלית, כאשר עם הסינפונייטה יופיעו בין השאר אמיר דדון, רמי קליינשטיין ונסרין קדרי.

הסדרה הקלאסית הקלה, צלילים מהגלובוס, תהיה השנה מגוונת מתמיד, עם שילובים מוסיקליים, אמנים ויצירות מרחבי העולם: יוון, אוסטריה צרפת, דרום אמריקה וכן קונצרט מחווה ללהקת ABBA עם להקת "ווטרלו" בעיבודים מיוחדים וסוחפים בניצוחו של זיו קוז'וקרו.

הקונצרטים הם לא חזות הכל

צובל סגרה לאחרונה שנתיים בתפקיד כמנכ"לית הסינפונייטה. היא החלה את דרכה בסינפונייטה בשנת 2006 בתפקיד מנהלת שיווק ואדמיניסטרציה ולאחר מכן כיהנה כסמנכ"לית תפעול ושיווק של התזמורת, תחת המנכ"ל הקודם, עופר סלע.

למרות שהגעת לתפקיד הנוכחי אחרי הרבה שנים בתוך המערכת, האם מבחינתך היו דברים שרואים מכאן לא רואים משם?

"לפני שנכנסתי לתפקיד, לא ידעתי עד כמה יש דברים שרואים מכן לא משם. בתפקיד הקודם עסקתי גם בתפעול השוטף וגם במכירות והשיווק. כשנכנסתי למנכ"לות הפרדתי את התפקידים כי הם לא באמת קשורים אחד לשני למרות שהם נושקים אחד לשני. בתפקיד הקודם שלי התקשיתי מאוד לעשות גם וגם וגם. כששמים פוקוס על דבר אחד, אז יש גם תוצאות יותר טובות".

צובל מציינת בראיון ל"באר שבע נט" כי בסינפונייטה מרגישים את התופעה העולמית במסגרתה מוכרים פחות מנויים ומנגד יותר כרטיסים פר קונצרט, "אנשים פחות מחפשים מחויבות והם יותר רוצים לטעום מכל מופע. זה הצריך גם מאיתנו להבין שהשיטה השתנתה. בעבר בסביבות יוני-יולי היינו מוכרים כמות גדולה של מנויים ואחרי זה יכולנו להוריד הילוך בגזרה הזו במהלך השנה. עכשיו זה כבר לא עובד ככה, כל קונצרט הוא אירוע בפני עצמו וכולנו עובדים יותר קשה. בנוסף, בכל הנוגע לתפעול, נושא ההפקה לפני כל קונצרט גדל מאוד וזה מצריך מאיתנו להשקיע יותר מאמצים".

מבחינתה של צובל חשוב לציין כי הקונצרטים הם לא חזות הכל מבחינת הסינפונייטה וסביב הגוף התרבותי החשוב הזה, ישנה פעילות קהילתית ענפה: "מזה כשנתיים אני פועלת במטרה להפוך את הסינפונייטה לחלק חשוב ומרכזי בבאר שבע. המטרה היא שכשתגיד למישהו בבאר שבע את המילה 'סינפונייטה', הוא ידע על מה אתה מדבר. מאוד חשובים לי הפרויקטים הקהילתיים וההנגשה לציבור הרחב, כפי שבשנה שעברה במסגרת הפסטיבל הספרדי נגענו בקהלים גדולים שבדרך כלל לא נחשפים למוזיקה קלאסית. היו פה הרבה אנשים וכולם דיברו על זה. בזכות ההצלחה של הפסטיבל בשנה שעברה הצלחנו לגייס לפסטיבל השנה את משפחת לוצאטו שתורמת כסף לטובת הפסטיבל האיטלקי".

לדבריה של צובל, הסינפונייטה מעורבת בהרבה מאוד פרויקטים חינוכיים: "יש לנו פרויקט עם סטודנטים בבאר שבע. הפרויקט הזה הוא בין השאר דרך מעולה לחשוף את המוזיקה הקלאסית בבאר שבע לקהלים חדשים וצעירים. הקורס הזה קיים כבר 11 שנה והוא כולל שבעה קונצרטים ושבע הרצאות. בקורס משתתפים כ-1500 סטודנטים בשנה שמגיעים מאוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה הפתוחה, מכללת סמי שמעון ומכללת קיי. התמהיל של הקונצרטים במהלך הקורס מאוד מגוון וכל שנה אנחנו מקבלים תגובות מדהימות מהסטודנטים. בנוסף, יש לנו פרויקט בכל גני החובה בעיר באר שבע. הילדים לומדים יצירות ושירים ובסוף השבוע הם מגיעים לקונצרט יחד עם ההורים וזו חגיגה מאוד גדולה. הקונצרטים מותאמים לילדים, הם באורך של 45 דקות ויש בהם שילוב של מוזיקה קלאסית ושירים. יש לנו גם פרויקט עם תלמידים מכיתה ג' שאנחנו עושים בשיתוף עם המרכזיות למצוינות והקונסרבטוריון בתמיכת חברת 'מכתשים'. התלמידים זוכים ליהנות משישה קונצרטים. במסגרת סיוע שקיבלנו מ'קרן עזריאלי' אנחנו מקדמים פוריקט שנקרא 'לחוות את הצלילים'. לכך שיש כבר תלמידים מכיתות ג' שבאים לקונצרטים, אנחנו עוברים שלב נוסף. לקראת הקונצרטים נעשה הכנה למורות למוזיקה שיכינו מערכי שיעור כדי ללמד את הילדים. כמו כן, נשלח הרכבים של נגנים שלנו לתוך הכיתות כדי שהתלמידים יכירו גם את הנגנים וגם את הכלים ובסופו של דבר הם יגיעו יותר מוכנים לקונצרט. זה פרויקט אזורי לארבע שנים שירוץ בבאר שבע והסביבה. לכיתות ו' יש לנו פרויקט שנקרא 'מזרח-מערב' בניצוחו של שמוליק אלבז שמופיע עם ארבעה נגנים שמגיעים מנצרת".

לצובל חשוב לשים דגש על הכימיה בתוך הארגון, כאשר לתפיסתה ההון אנושי ורמת המחויבות של האנשים שנמצאים במערכת, מהווים מרכיב מרכזי בהצלחה של התזמורת.

קברטי תופס פיקוד

מאסטרו ניר קברטי, פותח את עונתו השנייה כמנהל המוסיקלי של התזמורת, לאחר שהחליף בתפקיד את מאסטרו יוסטוס פרנץ.

קברטי החל את דרכו בלימודי פסנתר באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בתל אביב ובמקביל למד ניצוח באופן פרטי אצל המלחין והמנצח פרופ' נועם שריף. לאחר מכן השלים בהצטיינות תואר שני בניצוח בבית הספר הגבוה למוסיקה בווינה, שם התחיל את דרכו המקצועית כפסנתרן ומנצח במקהלת האופרה הממלכתי של וינה. בשנת 2000 התמנה לתפקיד עוזר המנהל המוסיקלי בתאטרון המלכותי של ספרד במדריד, והחל בשיתוף פעולה הדוק עם בית האופרה של פירנצה – מאג'ו מוסיקלה פיורנטינו – שם כיהן בתפקיד מנצח הבית ועוזרו האישי של המנהל המוסיקלי, מאסטרו זובין מהטה. בשנת 2014 התמנה גם למנהלה המוסיקלי של התזמורת הסימפונית של דרום מערב פלורידה. בנוסף, ניצח קברטי על הפקות אופרה ובאלט בתאטרון לה-סקאלה במילנו, בבתי האופרה של רומא, פירנצה, מדריד, בארי, האופרה הישראלית החדשה, התאטרון הלאומי החדש של טוקיו, ובית האופרה של לוזאן.

"לכבוד הוא לי לכהן כמנהל המוסיקאלי של הסנפונייטה הישראלית באר שבע, ויחד עם חבריי נגני התזמורת והצוות הניהולי בראשותה של המנכ"ל קלאודיה צובל, אנו שמחים להמשיך להעשיר את חיי העיר באר שבע בחוויות מוסיקליות בלתי נשכחות, ולשמש שגרירים של העיר באר שבע ברחבי הארץ ובחו"ל", מציין קברטי בשיחה עם "באר שבע נט".

צובל, שמאוד מרוצה מההשתלבות של מאסטרו קברטי מאז הצטרף לתזמורת, מתייחסת לחיבור איתו: "חיפשו מישהו שמבין את התרבות הישראלית כי בתחום הזה של המוזיקה הקלאסית, התרבות הישראלית היא אחרת ממה שקורה באירופה. היו לנו כמה מועמדים שגם באו לנצח על התזמורת וגם קיימנו איתם שיחות אישיות. עם ניר זה היה חיבור ממבט ראשון. האג'נדה שהוא הביא איתו וההבנה שלו לגבי מה התזמורת צריכה הראתה שהוא האדם הנכון לתפקיד. ניר יודע להרגיש את הקהל ולהתאים לו את הקונצרטים הנכונים. הוא כל הזמן מתעניין ומחפש דברים שידברו לקהל. הוא גם מחפש שיתופי פעולה עם העיר. השנה אנחנו הולכים לקיים שיתופי פעולה עם 'גודמן' ו'בת דור' ואנחנו מדברים גם על שיתוף פעולה עם תאטרון באר שבע".

ניר, עברת הרבה מאוד תחנות בארץ ובעולם במהלך הקריירה, מה הביא אותך דווקא לבאר שבע?

"כבר בפגישות הראשונות שלי עם הצוות הניהולי והנגנים הבנתי שמדובר במשפחה נהדרת ושיש לנו שפה אמנותית משותפת. קסם לי גם הפוטנציאל העצום שטמון בעיר הזאת, כעיר של תנופה גדולה. אחרי שנים של עבודה באירופה ובארה"ב היה לי מאוד חשוב להביא מהניסיון הזה גם לארץ שבא גדלתי".

לאילו כיוונים לקחת את התזמורת מאז שנכנסת לתפקיד?

"שמנו לנו למטרה לקרב אל התזמורת גם קהלים חדשים וכן להיות יותר רלוונטיים בקהילה. לפיכך ההיצע שלנו הוא הרבה מעבר למה שמכונה "מוזיקה קלאסית". לדוגמה, אם בעבר הפסטיבל השנתי שלנו היה מתמקד בז'אנר או במלחין אחד, השנה אנחנו נבצע להיטים מפסטיבל סן-רמו לצד יצירות מופת קלאסיות, אופרות ומוסיקה לסרטים. אנחנו מציעים תפריט הרבה יותר מגוון מבעבר".

איך היית מאפיין את הקהל הבאר שבעי?

"קהל נהדר, חם, פתוח וזורם".

קברטי מביא את הזווית שלו באשר לתוכנית המוזיקלית המתוכננת בעונה הקרובה: "אני מאד גאה בתכניות וההיצע המוסיקאלי העשיר של העונה הקרובה. כבר בפתיחת העונה נחלוק את הבמה עם אחד האמנים הטובים והמוערכים בעולם כולו - הכנר ואדים רפין. אחרי שהופיע על הבמות הכי חשובות בעולם אני שמח שהוא ינגן לראשונה בבאר שבע. רפין הוא רק הסיפתח ובהמשך יופיעו איתנו אמנים מבריקים מהארץ ומחו"ל. ננגן יצירות ממופת מהרפרטואר הקלאסי לצד מוסיקה דרום אמריקאית, נחגוג 250 שנה להולדתו של בטהובן עם מוסיקה ווקאלית שלו, ננגן גם שאנסונים צרפתים, מוסיקה יהודית, קלאסיקה ישראלית ועוד. ממוצארט ושופן ועד הגשש החיוור, ונסרין קדרי. אני גם מאד שמח על כמה יצירות שנשמע השנה בבאר שבע בבכורה עולמית מאת עודד זהבי, מקס שטרן וכריסטיאן קאררה האיטלקי". באשר לקונצרטים עתידים של הסינפונייטה בחו"ל, מוסיף קברטי: "יש לנו שתי הזמנות רציניות לסיורים בחו"ל, בארה"ב ובאירופה. זה בהחלט דבר מאד חשוב בעיני לייצג את המדינה ולהיות שגרירים של העיר בחו"ל. מדובר בפרויקטים מאוד חשובים ויקרים ואני מאד מקווה שזה יתאפשר לנו כלכלית".

מתמודדים בהצלחה עם קיצוץ תקציבי

באשר לתקצוב של התזמורת, צובל מסבירה כי הסינפונייטה נאלצת להתמודד לאחרונה עם קיצוץ תקציבי: "75 אחוז מהתקציב שלנו מגיע ממשרד התרבות ועיריית באר שבע. אנחנו עולים במכירות ובשיתופי הפעולה ומצלחים לגייס תרומות לפרויקטים שונים. הצלחתי לגייס השנה לסניפונייטה כסף בהיקף גדול כמו שלא גייסנו כבר הרבה מאוד שנים, אבל זה כסף שמגיע לפרויקטים ולא לתפעול השוטף של התזמורת. קוצצנו ב-13% מהתקציב שמגיע ממשרד התרבות. עשינו מאמצים גדולים לקצץ באופן שזה לא יפגע בתפעול השוטף של התזמורת ולשמחתי יש לי שיתוף פעולה מלא עם הוועד המנהל שהקים צוותים שעזרו לנו מאוד. אנחנו עושים מאמצים לגייס כספים נוספים כדי לא לסיים את 2019 בגרעון מפני שזה יכול להוביל לכדור שלג. מבחינה אומנותית ומבחינת השיווק והמיתוג אנחנו בתנופה, אך לצד זה נאלצים להתמודד עם הקיצוצים התקציבים שנגזרו עלינו. עיקר התקציב שלנו מגיע ממשרד התרבות. צריך להבין שבשנים האחרונות קמו תזמורות חדשות בישראל, אבל התקציב הכולל לתזמורות בארץ מטעם משרד התרבות קוצץ. כך שפחות כסף מתחלק בין יותר תזמורות".

קלאודיה, במבט קדימה, לאילו כיוונים תרצי לקחת את התזמורת?

"החלום הוא להיות תזמורת סימפונית. אנחנו תזמורת קאמרית ולכן הרפרטואר שלנו מוגבל. ברגע שאפשר יהיה לבנות תזמורת סימפונית גדולה אפשר יהיה לפתוח את הרפרטואר ולעשות דברים נוספים. יש איזשהו חלום להקים מקהלה מקצועית. בנוסף, השאיפה היא תמיד להביא יותר אנשים לאולם ולחשוף את התזמורת לקהלים רחבים".