סיפור חייה המרתק של אביה ברקאו - מהעלייה הקשה מאתיופיה ועד לאלבום בכורה
10.09.23 / 07:38
זה סיפור חייה המרתק של אביה ברקאו (40) מבאר שבע, זמרת מוכשרת שלמדה להאמין בעצמה, רק כי היה מי שהאמין בה. הסטורי שלה היה יכול בקלות לספק חומר לסרט תיעודי מעורר השראה, בעיקר בגלל שהיא אמא חד הורית לשתי בנות, שעובדת בדואר ישראל, במקביל עושה את צעדיה הראשונים בעולם המוזיקה, ועכשיו היא מספרת בגאווה על העלייה מאתיופיה בגיל שש, העזיבה לחיי פנימיות, על המשפחה שאימצה אותה ונתנה לה את ההרגשה הכי קרובה לחום וכמיהה של אמא שנפטרה ממחלה קשה, על השירים שכתבה והאלבום שבדרך. תזכרו את השם.
אביה ברקאו היא זמרת ויוצרת שנולדה באתיופיה לזוג הורים מוסיקאים. בהיותה בת שש וחצי עלתה עם הוריה ושלושת אחיה לארץ, וכיום מתגוררת בבאר שבע. בגיל 11 החלה להופיע באירועים ממלכתיים, בגיל 15 שיתפה פעולה עם דויד ברוזה, ושנה לאחר מכן הקליטה אביה מספר שירים עם הזמרת אתי אנקרי במסגרת "יום ירושלים". באותה התקופה היא גם נבחרה לגלם את דמותה של חבובה, ביתו של סאלח שבתי, ברימייק עצמאי לסרט, שהופק על ידי הפנימייה.
ספרי לי על העלייה מאתיופיה
"עליתי לארץ ישראל בגיל שש מאתיופיה עם המשפחה שנדדה ממקום למקום. ההסתגלות בארץ לא הייתה פשוטה, כי איבדתי את אמא ממחלה קשה ולאחר שנתיים אבא התחתן בשנית. לאבא שלי לא היה קל לגדל ילדים לבד והוא החליט לעבור לגור עם סבתא. לאחר תקופה ארוכה אבא התחתן בשנית ולי היה קושי אישי עם האמא השנייה, אז החלטתי שאולי עדיף פנימייה. לאבא היה פחות יחס בשבילי לכן ביקשתי שלא בא לי להמשיך לגור באותו בית".
בגיל 13 ללכת ללמוד לפנימייה לבדך זו לא החלטה קלה
"לא היה קל, במיוחד בלי אמא, כי תמיד חיפשתי מישהו שיהיה שם בשבילי ולא היה. באותה תקופה החלטתי שהכי נכון לי ללכת למקום שבו יראו אותי ולכן הגעתי לפנימייה שנקראת משפחתון, שבה התגוררתי עם משפחה מאמצת ואצלה הרגשתי שייכת, ראיתי כמה הם אוהבים אותי ולא היה לי אכפת לי אם אני חיה במשפחה אחרת, כי ממש אהבתי אותם כמו את המשפחה שלי".
זו הייתה הדרך הנכונה לחיים שפויים
"גרתי שם כמו הבת שלהם ואחרי שנתיים בפנימייה עברתי לפנימייה אחרת, שהייתה רגילה - ללא משפחתון. שם בעצם התחלתי להתפתח גם במוזיקה, הופעתי בטקס ממלכתי וגם בכל השנה בטקסים והצגות, ממש התאהבתי בתחום ואפילו הייתי בלהקה של הפנימיה, ובשנה האחרונה הופעתי עם הזמרת אתי אנקרי ביום ירושלים. כל הפנימייה הייתה מעריצה אחת גדולה שלי והרגשתי אהבה גדולה, הרגשתי בעננים והבטחתי לעצמי כשאסיים שם אני אמשיך להתעסק במוזיקה".
לאחר שחרורה מצה"ל החלה אביה לכתוב חומרים לעצמה ולקחה חלק בפרויקטים מוזיקליים מגוונים. היא הופיעה בהיכל התרבות בפתח תקווה למול 500 אנשים מריעים, ובימים אלה מקליטה את אלבום הבכורה שממנו שיחררה מספר סינגלים שהתקבלו באהבה במדיה התקשורתית ואצל הקהל המחבק".
ספרי לי על הסינגל החדש
"הסינגל "כמה כוח" הוא סינגל ששחרתי שאותו כששרתי אותו לבני הבכור אושרי במסיבת בר המצווה שלו. השיר ריגש את כל המוזמנים וצוות ההפקה החליט לשחררו למדיה התקשורתית, שירגש קשת רחבה יותר של אנשים".
שירת בצבא?
"בטח, שירתי בחיל האוויר. למדתי הרבה בצבא איך להתמודד עם סיטואציות ולהיות חזקה בכל מקום שאגיע אליו. לאחר השחרור עבדתי בעבודה מועדפת בתחנת דלק ומקביל גרתי אצל אחותי בחולון שתמכה בי, עזרה לי והיא הייתה שם בשבילי. עבדתי במשך שנתיים בתחנת דלק ובגיל 23 התחלתי לעבוד בדואר ישראל. במקביל, התחלתי גם לכתוב שירים ולהקליט אותם. היה שיר אחד שכתבתי לאמא ואיתו הופעתי בהיכל התרבות בפעם הראשונה. המפיק שלי בצלאל, שהפיק לי את השיר, תמיד האמין בי ואמר לי שיש לי את זה בפירגון מלא. הוא אמר לי שאני יכולה הכל ואאמין בעצמי, ומאז התחלתי באמת להאמין בעצמי. כתבתי שירים וידעתי שאני מאוד רוצה להצליח, כי זה הדבר שאני הכי אוהבת. תמיד חלמתי להופיע למול קהל ולהצליח לנגוע באנשים. אני מאחלת לעצמי בעתיד שאצליח לפרוץ ולהגשים זאת".
על מה את כותבת בעיקר?
"רוב השירים שאני כותבת הם על חיי האישיים. אני חייבת להגיד שבתקופה האחרונה השירים התקבלו יפה במדיה החלום שלי זה לגעת בכל ילד או ילדה שאוכל להשפיע, כי יש משמעות למילים שאני כותבת. מאחלת לעצמי בעתיד שאצליח לפרוץ ולהגשים זאת".
מה עם השתתפות בתוכנית ראליטי?
"כרגע זה לא על הפרק, אולי בעתיד".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
