כשאומנות פוגשת מדע

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('c681ff43-1edf-4c63-a4c4-fba1f9337979','/dyncontent/2024/11/4/aecd05a0-16c9-4fec-aca7-e7d716289eef.jpg',18646,'גם וגן אייטם כתבה ',525,78,true,33042,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c681ff43-1edf-4c63-a4c4-fba1f9337979','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33042,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('c681ff43-1edf-4c63-a4c4-fba1f9337979','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33042,'Image','');},15]]);})

תערוכה מיוחדת מביאה מגמה עולמית לבירת הנגב ומציגה את החיבור בין אמנות למדע "מה אומרים העצים" החל מיום שני הקרוב

"מה אומרים העצים" תערוכה מרתקת במיוחד הגיעה למוזאון הנגב לאמנות והיא משקפת את החיבור בין אמנות ומדע, חיבור שצובר תאוצה בעולם. התערוכה של האמנית והחוקרת אולגה קיסלבה, היא תוצר של מחקר מדעי ופרשנות אמנותית בדבר הקשר שבין בני האדם לצומח, המשקף היסטוריה של מערכת יחסים מורכבת.

כמו כן, בתערוכה מוצגים מצגים ועבודות וידאו המשקפים גילויים משמעותיים ומסקרנים בתחום המדעי, למשל תקשורת ושיח בשפה משותפת בין עצים בשני עברי גדות הירדן זאת לצד הצגת תרגומה לשפת בני האדם בטכנולוגיות מתקדמות. דרכים להצלת זני עצים נכחדים מאזור הנגב והערבה, להם חשיבות תרבותית והיסטורית.

מטרת הפרויקט - הקמת אוטופיה מדעית - אמנותית שתוכל להפחית את הנזק שנגרם לטבע עקב הזמן והפעילות האנושית. אוצרת התערוכה: ד"ר דליה מנור. 

אולגה קיסלבה לצד עץ האפסמון  Olga Kisseleva   צילום  באדיבות האמנית

אירוע הפתיחה: 19 בדצמבר, יום חמישי בשעה 17:00נעילת התערוכה: פברואר 2020 מוזאון הנגב לאמנות בבאר שבע פתיחת התערוכה תלווה בסיור מודרך באנגלית של קיסלבה. לפני הפתיחה יתקיים במשך היום סימפוזיון בינלאומי בנושא אמנות וביולוגיה. הסימפוזיון באנגלית, כניסה ללא תשלום, אך דרושה הרשמה מראש. 

האמנית והחוקרת אולגה קיסלבה Olga Kisseleva, ילידת סנט-פטרסבורג העובדת ויוצרת בפריז. התערוכה שבה עבודות וידאו-ארט ומיצבים, היא חלק מפרויקט EDEN של קיסלבה - מחקר מדעי ופרשנות אמנותית לתפישה חדשה, לה היא קוראת "ידע עתידי עתיק" – תוצר ניתוח עמוק של המורשת התרבותית העתיקה של היחסים בין האדם לצמחים ובמיוחד לעצים, כמו גם בחינה של טכנולוגיות מתקדמות לבירור יכולתן לקדם תקשורת עם עולם הצומח. 

עבודותיה של קיסלבה מצויות באוספיהם של 25 מוזיאונים חשובים ברחבי העולם, ומשנת 2007 היא מכהנת כראש המכון הביו-לאומי לאמנות ומדע באוניברסיטת הסורבון בפריז שם היא מרצה על אמנות עכשווית כבר כשלושה עשורים.

הפרויקט בתערוכה משקף את ההיסטוריה המורכבת של מערכת היחסים בין האדם והטבע. הצוות בראשות קיסלבה בחן הבדלים תרבותיים ואת השינויים שחלו בדימוי העץ לאורך היסטוריה, כסמל וכרעיון פילוסופי שרבים מהם היוו בסיס לפרויקט EDEN. כמו "עץ הדעת טוב ורע" ביהדות ובנצרות, "עץ בודהי" של הבודהיסטים, "עץ האושר" באסלאם ו"עץ החיים" בקבלה. אלו בנוסף לדימויים אחרים של עצים שהפכו לסמלים בתרבויות שונות ברחבי עולם 

קיסלבה משתמשת בטכנולוגיות חדשות ליצירת אפשרויות תקשורת בין עצים שגדלים בארצות וביבשות אחרות, בשיתוף ביולוגים, מעצבים, בלשנים. כשמטרת הפרויקט, היא להקים אוטופיה מדעית-אמנותית שתוכל להפחית את הנזק שנגרם לטבע עקב הזמן והפעילות האנושית. 

אולגה קיסלבה לצד עץ האפסמון  Olga Kisseleva   צילום  באדיבות האמנית

החייאה של צמחים ובעלי חיים שנכחדו ולמידת הבעיות הסביבתיות והאקולוגיות הן חלק נכבד מסדר היום של המדע, גם בישראל, ושל קיסלבה. מאז שנת 2016 היא שוקדת על פרויקט EDEN במזרח התיכון, פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם מדענים ישראליים, במטרה לשחזר זנים מקומיים שנכחדו או נעלמו כמו הצמחים המקומיים האגדתיים כדוגמת מור הגלעד (אפרסמון), לו יוחסו סגולות רפואיות ו"דקל מתושלח" שהיה מרכזי לתזונת תושבי הערבה.

סדרת העבודות הטכנולוגיות "הרשת הביולוגית", מוצגת באולמות הקומה השנייה של מוזאון הנגב, ומשמשת כמרכז תקשורת בין צמחים, עצים מקומיים בעלי מטען סמלי עשיר שגדלו פעם על גדות נהר הירדן. המיצב יער הרפאים מוקדש לשחזור זן נכחד של דקל התמר, המכונה "מתושלח". המיצב בנוי משני מסכים המשדרים וידאו בשחור-לבן. עץ הדקל המיוחד הזה, צומח לאחר 2000 שנה הודות למאמציה של הביולוגית איליין סולוויי ממכון הערבה שבקיבוץ קטורה שבנגב. והוא נבט מזרע עתיק שנמצא בין הריסות מצדה. חלק אחר במיצב יצרה קיסלבה מהדפסות תלת מימד של זרעים קדומים שצמחו בישראל של היום לפני 1500 שנה - תגליות נדירות שבחרה להנציח ולהדגיש את חשיבותן להווה ולעתיד שלנו. מבקרי המוזיאון יכולים להיטמע באווירת העבר, המנסה לשנות את מפת ההווה בעזרת טכנולוגיות חדישות.

בקומת הקרקע של המוזאון יוצג המיצב יער עתיק חדש, קבוצות של עצים חיים קטנים שהובאו מן הערבה. המיצב משפיע על כל חושי המבקרים בו-זמנית ומגלם את המגמה הארכיטקטונית הפופולרית של זליגת החוץ אל הפנים. העצים יוצרים תחושה מיוחדת של חגיגה אקולוגית המיועדת למבוגרים ולילדים, שמשקפת את הרעיון האקולוגי שמקדם התקרבות אל הטבע מבלי להיפרד מהסביבה העירונית.

לפרטים נוספים: מוזאון הנגב לאמנות טלפון:   08-699353

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('ba06db24-9198-43ca-8a36-cc363371ff2d','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33044,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('ba06db24-9198-43ca-8a36-cc363371ff2d','/dyncontent/2024/11/3/ac81ec96-25dd-4f87-aa99-8d29304535b3.jpg',18614,'קותאי 1124 אייטם',525,78,true,33044,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה