קורונה טור: מה נשתנה הלילה הזה? הכל!

מה אגיד לכם, זה קטע לא יאומן! מי היה מאמין שבמאה ה21, בזמנים שעוד מפנטזים על רובוטים שיעשו לנו כביסות ותריסים, יגיע איזה נגיף סורר וידאג לאי סדר בליל הסדר הבא עלינו לטובה ויגיד לנו איפה ואיך לחגוג אותו. הכצעקתה?

והפעם זה רק אני ורומי, זו שאני מגדלת כבר עשר שנים ובכל ליל סדר אני מגלה שהיא תכף עוברת אותי בגובה החוצפנית, ליל סדר לבד, בלי אמא ובלי אבא שלי, בלי סבא וסבתא של רומי וגם הדודות לא. בלי המרק קניידלך, בלי זה שיגידו בשולחן: "רשע מה הוא אומר? שרון שרון, תקריאי את", שאני אכין קינוח מושחתת וכולם יאכלו רק רבע ממנו, כי אצלנו שבעים אחרי כמה מנות. בלי המסורת הזו זה כאילו לקבל בום ללב ולהגיד לנו שלא משנה מה הגודל של משפחה שלך, אבל העיקר שיש משפחה.

ביבי אמר ליל סדר השנה במשפחה הגרעינית שלנו, בלי אורחים, בלי לארח ואם ביבי מסוגל לשיר הגדה עם שרה, יאיר ואבנר בחדר אחד, למה אני לא יוכל לעשות רק עם בתי יחידתי תמתי, רומי? כן, ככה זה שיש שניים, כמו השיר, רק פה זה שתיים, ואם אלו הם חיינו – נחיה אותם ונזכור אותם כחוויה אינדיווידואלית.

יש לי כמה כבר כמה שכנות שהציעו שנבוא להתארח. לא הבנתי מה הן לא הפנימו? אין סיבה להיות בעלת לב רחב ולהפגין רחמים רחמנה לצלן, זה לא משנה ליל סדר או לא, אמרו לבד, own , وحده  (זה לבד בערבית) ולכן הפעם נחגוג עם הגרעין הקטן שלי בבית.

ועד שיגיע האביר המסוקס עם חבילת מצות ומרצדס קטנה (לא באמת, אפשר גם עם מיצובישי, פשוט עפתי על החרוז) אני אארגן לנו ליל סדר כמו שהכי בא לנו. לפי התפריט של רומי: הרבה, טעים, משמין והעיקר הטלוויזיה תהיה דלוקה ברקע. 

ומי שלא חוגג בביתו עם הגרעינים הקיימים? תתביישו לכם. כן, ככה, מגיע לסוררים שלא מתחשבים באחר! (הוצאתי מיני קיטור, כי את הקללות נשאיר ללב) כי כמו שהבנתי יש עדיין שנוסעים לאח או האח והילדים באים אליהם, ועל זה נאמר: חוסר אכפתיות וערבות הדדית.

להורים שלי, שיזכו לאריכות חיים, שמתגוררים במיתר, אני לא יכולה לנסוע, כי אני שומרת על בריאותם ומה שנשאר זה רק געגוע כמו כל אחד מאיתנו. אחותי הבכורה גם מתגוררת  שם איזה 15 שנה ומיי ליטל סיסטר עברה לשם לפני חצי שנה. אז אני, כנאמנת העיר באר שבע (רוביק, לנצח זה איתך), לא יכולה לנסוע מחוץ לעיר כי רק חסר שלי שאיזה שוטר יעצור אותי ויגיד לי בזה הלשון:  "את נראית טוב בשביל משהי שלא ראתה קוסמטיקאית או מעצב שיער בחודש האחרון, אבל איסור זה איסור אז נפנק אותך בקנס של 5000 ₪".

כאילו יש לי עודף של מזומנים כרגע ואפילו את ה-500 שקל של ביבי כבר לא נראה בקרוב, אז הכי טוב להישאר בבית ולהחביא לרומי אפיקומן שהכי שמחה מזה שאין לה מתחרים במרדף הישרדותי אחר המתנה האידיאלית. ושלא תטעו, כמו כל בת אסטרטגית מולדת, היא כבר ביקשה נינטנדו סוויץ'. שאלוהים רק יעזור לי להבין מה זה, למה זה יקר ומאיפה כל המידע הזה שהיא אוגרת לעזאזל.

ולכן, שמתי כפפות ומסכה שחורה, שמזכירה יותר תחפושת של זורו, ויצאתי לסופר השכונתי כדי לרכוש מצרכים נאותים. קניתי כבר חבילה ענקית של מצות, יין תירוש כדי שניפול עליו בסוף הערב, קמח מצה לקיינדלך, חצילים כי הילדה משתוקקת למוסאקה, אורז פרסי כי היא רוצה אורז עם תפוחי אדמה שרופים מתחת, תמרים לחרוסת, חסה עם כל הירקות ושמנת להקצפה עם מלא שוקולד כי הילדה בונה על עוגת טריקולד.

עכשיו רק נשאר לי לחפש הגדות. נשאל את השכנים, בטח לכולם יש עודף השנה.

שרון דינר