סקר עמדות הציבור בשגרת קורונה: כמה ישובו לקניונים ויחזרו לטוס?

רגע לפני היציאה מהסגר, ערך מרכז הידע והמחקר הלאומי למצבי חירום הממומן על ידי משרד המדע והטכנולוגיה, סקר עמדות ציבור על מנת להבין כיצד ינהגו האזרחים עם תחילתה של אסטרטגיית היציאה וחזרתו של המשק לאט למסלולו. מעל 1,600 משתתפים ענו על הסקר, יותר מפי שלושה מסקר ממוצע.

השאלון האנונימי נגע במספר נושאים הנוגעים לחזרה לשגרה: חינוך, תחבורה ציבורית, קניות, טיסות ובילויים. המחקר  נערך על ידי פרופ' דבורה שמואלי ופרופ' דורון קלינגר מאוניברסיטת חיפה, פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית ופרופ' אבי גל מהטכניון, חברי מרכז הידע והמחקר הלאומי למצבי חירום.

על פי תוצאות הסקר עולים הנתונים הבאים:

חזרה לקניות בקניונים:

על פי הסקר 1 מכל 2 ישראלים לא יחזור לקניונים כמו בעבר, מדובר ב-53% מהמשתתפים. רק 17% ענו בוודאות כי יחזרו לשגרה כמו לפני פרוץ הקורונה. לגבי ההעדפה לעשות קניות בחנויות שאינן בחלל סגור, אכן רוב המשיבים (57%) ענו כי יימנעו מביקור בקניונים ויעדיפו חנויות שאינן בחלל סגור. רק 16% אחוזים השיבו כי יעדיפו את הקניונים על פני חנויות בחלל הפתוח. כמעט מחצית מהמשיבים (49%) השיבו כי ימשיכו לקנות באופן מקוון ויימנעו ככל הניתן מביקור בחנויות ובקניונים. 

שימוש בתחבורה ציבורית:

בכל הנוגע לנסיעות באוטובוסים והרכבות, מהנתונים עולה כי 42% מהמשיבים יפחיתו את השימוש בתחבורה הציבורית בהשוואה לתקופה לפני פרוץ נגיף הקורונה ואילו 49% מהמשיבים ימשיכו להשתמש בתחבורה ציבורית באותה תדירות בה נהגו בעבר. רק 9% הודיעו כי יגבירו את השימוש בתחבורה ציבורית.

חינוך – הגיל הרך:

נראה כי רוב ההורים (67%) ישלחו את הילדים לגנים ולמשפחתונים, מתוכם 42% הודיעו שישלחו את הילדים ללא סייג (6). רק 33% הצהירו שלא יישלחו את הילדים למסגרות החינוך. רק 14% מההורים ענו כי ישלחו את הילדים רק אם יינקטו צעדים שיפחיתו מגע בין הילדים. עוד עולה כי כ- 60% מההורים ענו כי עניין זה לא יהווה שיקול בהחלטה האם להחזיר את הילדים למסגרות.

כמו כן, רוב מוחלט של ההורים (80%) ענו כי לא יישלחו את הילדים לזמן קצר יותר מבעבר, מתוכם 57% ענו כי הם ממש לא מסכימים עם המשפט. רק 3% ענו כי אכן יישלחו את הילדים למשך זמן קצר יותר. כשנשאלו המשיבים האם ינסו למצוא מסגרת אחרת עם מעט ילדים, רוב מוחלט של ההורים (90%) לא יחפשו מסגרות חדשות עבור הילדים שלהם עם מעט מידיי ילדים ויישארו במסגרת החינוכית הקיימת.

טיסות:

לפני פרוץ נגיף הקורונה כמעט שלושה רבעים מהמשיבים (72%) אמרו כי הם נהגו לטוס פעם עד מספר פעמים בשנה (35% ו-37% בהתאמה) ורק 5% לא נהגו לטוס בכלל. עם פרוץ משבר הקורונה נסגרו השמיים וכעת כשמתחילים לחזור לאט לאט לשגרה, עולה השאלה מתי יחזרו הישראלים לטוס שוב. על פי התוצאות 53% מהישראלים לא יחזרו לטוס גם לאחר שייפתחו השמים אלא רק במקרים חיוניים (25% השיבו כי יטוסו רק במקרים חיוניים ו-13% לא יטוסו כלל) ורק 24% השיבו כי יחזרו לטוס כמו בעבר.

בילוי במסעדות, בתי קפה וברים:

56% מהישראלים השיבו כי יפחיתו את הבילוי במסעדות, בתי קפה וברים בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ הקורונה. 42% השיבו כי ימשיכו לבלות בדיוק כמו לפני הסגר ומיעוט זניח של 2% השיבו כי יגבירו את הבילוי. אם מסתכלים על פילוח לפי גיל,  לגברים נטייה גבוהה יותר להמשיך ולבלות במסעדות, בתי קפה וברים כפי שנהגו לפני הסגר: כמעט מחצית מהגברים (48%) ימשיכו לבלות כמו בעבר בעוד רק כשליש מהנשים (36%) ייעשו כן. 

שימוש בשירותים מקוונים:

כמעט מחצית מהמשיבים (48%) השיבו כי ימשיכו להשתמש בשירותים שניתנים באינטרנט ולקנות היכן שיש משלוחים באותה תדירות כמו לפני משבר הקורונה. 45% מהמשיבים ענו כי יגבירו את השימוש בשירותי האינטרנט והקניות במשלוחים ורק 7% ענו כי יפחיתו את השימוש בשירותים אלה. 

מרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום, שבו חברים כ-90 חוקרים, הוקם בינואר 2018 על ידי משרד המדע והטכנולוגיה והרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון. מוסדות הליבה המעורבים במרכז הם אוניברסיטת חיפה, הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם חוקרים מהמרכז למחקרים צבאיים ברפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בית החולים רמב"ם, מדעטק המוזיאון הלאומי למדע טכנולוגיה וחלל, מכללת תל חי ובית הספר לסיוע הומניטרי, וכן שותפים מעיריית חיפה ועמותת נתן - לסיוע הומניטרי בין לאומי.

משימתו של המרכז היא להוות מוסד מחקר חדשני אשר ישמש גם כצוות חשיבה למנסחי מדיניות, מקבלי החלטות, הקהילה האקדמית ואנשי שטח מכל המגזרים ותחומי העשייה. שתי הפונקציות המשולבות של המרכז הן - חקר עצמאי פורץ דרך  ומחקר מוזמן בתגובה לבקשות בזמן אמת מטעם רשות החירום הלאומית, משרדי ממשלה, נבחרי ציבור, ארגונים שאינם ממשלתיים ובעלי עניין אחרים.