צל"ש השבוע: מתגייסים למען קשישים בחג הפסח

צל"ש השבוע של 'באר שבע נט' הולך למתנדבים המסורים שיצאו לקראת חג הפסח וביום המעשים הטובים לשפץ ולתקן בתים של קשישים בבאר שבע! מדובר במתנדבי "סיירת התיקונים אור לקשיש" של ארגון 'יד שרה' בעיר יחד עם סוהרי שירות בתי הסוהר בדרום. יחד הם שיפצו וביצעו תיקונים בארבעה בתים בבאר שבע ושימחו את התושבים.

ארגון 'יד שרה' בבאר שבע והסוהרים בשירות בתי הסוהר במחוז דרום יוצאים יחד לפעילות התנדבות לאורך השנים האחרונות במה שהפך כבר למסורת. הקשר נוצר עם הקמת המיזם "הפגת בדידות" בהובלת המתנדבת ליהי אברהם שאומץ על ידי סוהרי מחוז דרום בהובלת קצין הרווחה של בית סוהר נפחא ישראל טפר ובברכת מפקדת מחוז דרום דאז גונדר קטי פרי, כיום נציבת שרות בתי הסוהר, אליהם להתנדבות מצטרפים גם עמותת 'גימלאים למען גימלאים' של שב"ס בהובלת מוטי אסף ושבו יצחק. הפעם נבחר היעד להתנדבות בשיפוץ בתים, בשיתוף "סיירת התיקונים" של "יד שרה" בהובלת המתנדב אלי אלון.

"צוות של מתנדבים שלנו– נירן מלכה ושרון משעלי שיפצו בית בשכונה ה' ולקראת יום המעשים הטובים לפני פסח", סיפר ל'באר שבע נט' אלי אלון, מנהל סיירת תיקונים אור לקשיש יד שרה, "ואז יצר אתנו קשר ישראל טפר, קצין הרווחה בכלא נפחא וצוותים של סוהרי, הם הצטרפו אלינו, שיפצו וצבעו בתים בשכונה ג' ובשכונה ה'". אלי סיפר כי הם עשו תיקוני חשמל בבתים המשופצים, תיקונים שנעשו בידי החשמלאים של סיירת התיקונים, שהם חשמלאים מוסמכים שעובדים לפי החוק: אלי עבדיאן, אמנון נעים ויעקוב מור יוסף. "בסך הכל הגענו לארבעה בתים לשפץ ולצבוע לפני החג, חוץ מתיקונים קלים בהרבה בתים אחרים", הוסיף אלי.

גם הסוהרים והסוהרות התחלקו לצוותים לקבלת המשימות והציוד הנדרש והתפזרו לבתי הקשישים, שם נתקלו במציאות לא פשוטה של הזנחה וצורך בתיקונים דחופים של קירות מתקלפים ומשקופים שבורים, סיפרו בשב"ס. למרות העבודה הקשה והסיזיפית, לאורך הפעילות לא מש החיוך מפני המתנדבים אשר הרגישו את השליחות הגדולה במעשיהם. לכך תרמו גם תגובותיהם הנרגשות של הקשישים שלא ידעו כיצד להודות להם על עבודתם הברוכה. "אנו בארגון רואים בנושא ההתנדבות לקהילה יסוד חשוב ומרכזי בפעילות השוטפת שלנו", סיפר קצין משאבי האנוש של בית סוהר ׳נפחא׳ רב כלאי אורי ג'רפי.

איך היו התגובות של אותם קשישים לעזרה מצידכם? איך היה לכם מהצד הנותן?

אלי: "התגובות היו נרגשות! רות ציפתה שנים לאפשרות לשפץ ולא האמינה שהבית השתנה כל כך. לובה, שהקירות בביתה התפוררו מיובש של שנים ללא צביעה, כל כך התרגשה והושיבה אותי בכוח לשתות עוד ועוד תה עם עוגיות מעשה ידיה. מרים התרגשה ודמעה כאשר הסוהרים והקצינים נישקו אותה וחיבקו אותה ולא יודעת איך תוכל לגמול להם, ומלכה רצתה לשלם על החומרים – לא לקחתי  כי אני מודע שזה התקציב לתרופות. כאשר אנחנו יוצאים מבית כזה, אחרי שתקלות שהאמינו שלא ייעלמו– נפתרות, ומקבלים את התודות וההתרגשות של הקשישים, הלב  מלא כל כך שמרגישים כאילו הלחץ לא ישתחרר, מלאים אנרגיה ורוצים לעשות עוד".

מה החשיבות בעיניכם של עשייה למען האחר ועזרה לקהילה?

אלי: "ההתנדבות והמראות והקשיים שאנו נתקלים בהם, נותנים פרופורציות ומגמדים ומציגים באור פשוט בעיות שהיו נראות אחרת, כבעיות קשות ומטרידות. אני מאמין שכל אדם, ברגע שהוא חורג מעבר למרחב האישי שלו והצרכים האישיים שלו, ועוזר למישהו אחר- כל עולמו נפתח והוא הופך לאדם טוב יותר, מעורב יותר בסובב אותו ומאושר יותר".

אורי: "כל פעם כשאני תורם אני מתמלא תחושות של הערכה וברכה לאוכלוסייה של הקשישים המתמודדת עם מציאות לא פשוטה אך הם לא מאבדים מעוז רוחם ויודעים להעניק מילות עידוד חמות ולהרעיף עלינו אהבה. בכל פעילות אני חש שיותר משאני תורם אני נתרם. אנו נמשיך לשלב את ההתנדבות בעבודתנו השוטפת".