נאיר את פרשת השבוע - שמות

כל ההתחלות קשות.

משה רבינו נשלח למצרים על ידי ה'
לטובת מטרה ברורה.
להוציאם את בני ישראל ממצרים.

משה הרגיש כל כך לא ראוי לתפקיד וחשב שיש טובים ממנו,
אך כך ה' ציווה, וכך עשה.

לא רק שמשה לא הצליח,
אלא נהיה יותר גרוע..
פרעה התעצבן על עצם הבקשה והחליט להקשות עליהם עוד יותר את העבודה.

משה נפל לסיטואציה כל כך לא נעימה,
לא רק שהוא ניפץ לבני ישראל את התקווה אלא גם יצר נזק.

איך ממשיכים מכאן?
אחרי כישלון כזה חרוץ, המוטיבציה נשחקת, הביטחון יורד וההרגשה היא שעדיף פשוט לא להתערב.
מצד שני המטרה לא נעלמה והבעיה עדיין קיימת.

מה עושים? מתמידים!

משה המשיך בתוכנית, הכיר בחשיבות המשימה
הגיע שוב ושוב לפרעה ומפעם לפעם נחוש יותר, מנוסה יותר, ממוקד יותר
ולמרות שפרעה בכל פעם חזר בו, משה לא נשבר ולא וויתר
עד שזה קרה.

כולנו לפעמים מרגישים קצת תקועים במקום ורוצים להשתחרר, להתקדם
אנחנו משתכנעים שהגיע הזמן לזוז, מציבים מטרה,
יוצאים לדרך ולא תמיד הולך כמו בתוכנית,
זה עולה לנו בכיס, באנרגיות, בזמן, בנפש
ואז מגיע השלב שאנחנו חושבים לוותר וללכת על המוכר.

הפרשה מלמדת אותנו
שלפעמים ההתחלות יהיו כל כך מייאשות שנרצה פשוט לוותר,
אך עלינו להתמיד במטרה החשובה
בדיוק כפי שלמשה היה חשוב לראות את בני עמו מפסיקים לסבול,
אם נמשיך לנסות ונאמין שמגיע לנו מציאות טובה יותר,
אף אחד לא יוכל לשבור אותנו
ואם עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.

זה המסר שאני לוקח מתוך הפרשה ואתם כמובן מוזמנים להעביר את זה הלאה.
שבת שלום.