''מחר נחזור לשגרה, ואתם תשארו בני 20''

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('b15d9cce-4a4a-41ed-bab2-2ad0102e2ebe','/dyncontent/2024/11/21/a958bcda-98b6-4123-9c72-c37d94dfc83d.jpg',18730,'טנא 1124 מעברון עליון',525,78,true,33743,'Image','');},12],[function() {setImageBanner('b15d9cce-4a4a-41ed-bab2-2ad0102e2ebe','/dyncontent/2024/11/19/14a5e5fe-3cf1-446d-9997-4119afaf9b5b.jpg',18723,'פיצה ק 1124 אייטם',525,78,true,33743,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('b15d9cce-4a4a-41ed-bab2-2ad0102e2ebe','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33743,'Image','');},15]]);})

לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, החליטו שני סטודנטים מבית הספר למשחק "גודמן" לשתף על החוויה האישית שלהם ביום הכה קשה הזה. ירדן קדוש, שאיבד את חברו סמל ארז שגיא ז"ל במבצע ''צוק איתן'' - "תמיד אזכור את השיחה האחרונה על תאילנד''

צילום: shutterstock

שקד קנוביץ', סטודנטית שנה א' למשחק בבית הספר "גודמן" ראתה במהלך השירות הצבאי שלה בתור מש״קית נפגעים בצבא את  השכול והכאב מקרוב. היום היא בחרה לשתף על החוויה האישית שלה ביום שבו כל עם ישראל נזכר בטובי בניו ובנותיו שנפלו במשך השנים.

שקד - "הדממה שאחרי הצפירה עושה לי חור בלב. חור כזה שבכל שנה רק הולך וגדל. כשאני עומדת דקה וחוזרת לשבת, אני מרגישה רע. מרגישה שזה לא מספיק לעמוד דקה ושאחר-כך הכל יחזור לקדמותו. איך אפשר לעמוד רק דקה בשביל אלו שלא ישנו לילות בשבילי? כל שנה אני בוחרת לעמוד לבד, להתייחד עם כל אלה שזכיתי לשמוע עליהם מהקרובים שלהם, אבל לא זכיתי להכיר.''

''כשהתקשרו אליי מהמילואים, צעקתי מאושר. ביקשתי שיתנו לי רק לחזור לצבא. לעשות את מה שכל-כך אהבתי. להיות שוב חלק ממחלקת הנפגעים ולתת כל יום את כל מה שאני יכולה באהבה טהורה. למדתי כל-כך הרבה מהשירות בתור מש״קית נפגעים, אבל בעיקר, למדתי לתת. לתת כמו שנתנו לי, בלי לצפות לתמורה. לתת בלי לצפות למחמאות, להכרה. פשוט לתת. לתת כדי להיות אדם טוב יותר, כדי להבין, שלא רק אני חיה פה.''

''בתפקיד שלי שימשתי כגורם מקשר בין אחים, אחיות, יתומים ויותומות ובנים ובנות למשפחות נכים לבין צה״ל ולעזור להם לקראת הגיוס. ליוויתי קצינות נפגעים בכל הקשור לזה. מאחורי כל שם חדש שהופיע לי במייל, קיים עולם ומלואו, ואני מתפקידי הכרתי את כל הסיפור של הקרוב שלו. נחשפתי לסיפורים קשים ולא פשוטים, למקרי מוות שעד היום אין להם תשובה. עם כל סיפור כזה, למדתי על החיים, על הערכים שכל חלל השאיר אחריו והשתדלתי בכל פעם לקחת על עצמי קצת מכל חלל כדי לנסות ולהמשיך את המורשת שלו ובכך לשמור על הזכרון. בשירות למדתי איך לוותר על האגו, לוותר על עצמי ועל הצרכים שלי בשביל האחר. בדיוק כמו כל אחד ואחת מחללי מערכות ישראל.''

''ובכל שנה, בדקות שאני עומדת ושומעת את הצפירה לבדי, כל מה שאני חוזרת עליו זה ״תודה. על הזכות לתת, על הזכות לשמוע, על הזכות להכיר, על הזכות לחיות, על הזכות לישון בלילה, על ההגנה, על הערכים. על הגאווה. הכל בזכותכם. ולמה ריק לי אחר-כך בלב? כי אין לי תשובה. כי השקט הוא מוחלט. כי לא זכיתי להגיד לכם ׳תודה׳ פנים אל מול פנים. כי מחר נחזור לשגרה, ואתם תשארו בני 20.''

שקד קנוביץ. קרדיט - צילום פרטי

ירדן קדוש, גם הוא סטודנט בבית הספר למשחק "גודמן" מספר הבוקר בפתיחות לב על נפילתו של חברו הטוב - סמל ארז שגיא ז"ל שנפל ב-28 ביולי 2014 במהלך מבצע "צוק איתן". שגיא נפל בקרב יחד עם חמישה לוחמים נוספים, לאחר שמספר מחבלים חדרו במנהרה לאזור היישוב נחל עוז שבעוטף עזה. שגיא, בן 19 במותו, הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. 

ירדן: "שנה אחרי המלחמה אתה מופיע מולי כמו הזיה או חלום. בשעה זוהרת כזו של שקיעה. מופיע מעבר לפינה של בניין גבוה  מלא חלונות. ארז? זה אתה? ואני מסתכל בהטיית ראש כזו שהעינים מתקשות לקלוט, בדיוק כמו אז כשהן רואות את השם שלך ב-YNET, בצוק איתן.- ארז? ארז שגיא? מקריית אתא? והעיניים זזות בפחד ימינה שמאלה, שמאלה ימינה. למעלה למטה. אות אות. נעצמות לשנייה, נפתחות, והדמעות יורדות. כן זה אתה חבר. זה אתה.- יש לך עכשיו שיער שטיני ארוך עד הכתפיים, מסורק כזה, נסיכי. ואתה עם חיוך גדול, שמח, חיוך כזה שמכווץ את העיניים הכחולות שלך בקמטים של שמחה. אני מתנפל עלייך בחיבוק חזק של חמלה וגעגוע. ואתה נשאר עומד ומחויך. מה שלומך? מה איתך? אתה מאושר? טוב לך?

''ואתה לא עונה לי, לא אומר מילה, לא אות, לא הגייה, לא צליל. כלום. וזה באמת היה נכון. כבר סיפרת לי הכל דרך העיניים. שטוב לך. שמח ומאושר. כשהתעוררתי, זה היה יום הזכרון, שנה מאז שהלכת. ואני כבר על אוטובוסים לעבר בית העלמין הצבאי, מגיע למסקנה שבעצם שלחת אותי לאמא שלך לרכך לה קצת את הלב. ברור חבר. אמנם קצת מוזר לי שזה דווקא אני כי אמא שלך ואני לא מכירים ואני לא ממש נחשב קרוב ממעגל החברים. אבל הוא היה עם שיער ארוך עד הכתפיים מאושר שמח, אמר שטוב לו. חשוב שתדעי - ואז אמא שלך מספרת לי בדיוק את אותו חלום עם השיער הארוך עד הכתפיים. והאושר הרגעי.''

''אז רגע. באותו לילה באת גם בשבילי? תודה רבה על הסימן חבר. אני גם חושב שדרכינו היו נפגשות בהמשך החיים והיינו נהפכים לחברים קרובים. אני יודע. אני שמח שבאת. אני שמח שטוב לך שם. ארז - תמיד אזכור את השיחה האחרונה על תאילנד. השיחה עם החבר.''

ארז שגיא ז"ל. קרדיט - צילום פרטי (תוכן גולשים ע"פ סעיף 27א')

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('c9c41547-0e72-4fe8-ab53-4e2d8765538e','/dyncontent/2024/11/10/a49f1879-d056-42f8-9e00-419d14036c36.gif',18685,'סמי 1124 אייטם',525,78,true,33745,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('c9c41547-0e72-4fe8-ab53-4e2d8765538e','/dyncontent/2024/11/6/daddbb05-61ab-48fc-86e2-4a2e9775ed76.jpg',18665,'צרפתי אייטם כתבה ',525,78,true,33745,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('c9c41547-0e72-4fe8-ab53-4e2d8765538e','/dyncontent/2024/11/21/a958bcda-98b6-4123-9c72-c37d94dfc83d.jpg',18730,'טנא 1124 מעברון עליון',525,78,true,33745,'Image','');},12]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה