מה עשה שגריר הולנד בישראל בעומר?

"לקבל את הוקרה ממלך ממלך הולנד הוא כבוד גדול מאוד" אמרה  מלכה בהתרגשות " לי ולקהילה לקהילה  ההולנדית בכל הארץ בכלל ולבאר שבע והדרום בפרט". בעלה, מילטון, נרגש גם בשבילה "זה כמו  לקבל תואר אצולה של מלך הולנד. הם שלחו לנו הזמנה  מכובדת והודיעו שהם מגיעים בשישי כדי להעניק את האות, הזמינו קייטרינג וביקשו שנארח רק עד 20 איש".

מלכה: "אם לא היה קורונה לא הייתה לא היינו יודעים שהם מגיעים. השגריר היה נכס בהפתעה ומעניק לי את האות, אבל בגלל שהקורונה עוד כאן ישנה הגבלת אורחים ביודעין. ברירה אלא ביודעין. אבל זה בסדר, אני נרגשת כי גם צלצלו אליי הרבה אנשים ובירכו מכל השפות. האמת שאף פעם לא הרגשתי שעשיתי משהו בהכרח, כי תמיד היה ברור לי שאם אדם זקוק שיחזיקו לו את היד בבית חולים אחזיק לו ואפילו אבקש גם מאחרים שיעזרו לו. תמיד עזרו לי."

בצעירותה עבדה מלכה כאחות בבית חולים סורוקה במשך 17 שנה, במקביל עזרה לאנשים שביקשו עזרה בלימוד והבנת השפה האנגלית. במשך 50  שנה  הייתה פעילה שנים כיושבת ראש ארגון עולי הולנד ועד היום חברה בהנהלה של עולי הולנד הארצית, תמיד עזרה ועדיין לכל מי שהיה זקוק בקבלת רפואה, בחירת רופאים, רהיטים, טיפול פסיכולוגי, עזרה בלשכת הפנים וכל מה שניתן כדי לשמח אדם. הכל בהתנדבות ללא תמורה של אף אגורה אחת. "סוג של אמא תרזה" מחמיא בעלה.

מילטון: "אנחנו הגענו לארץ בשנת 1966 בעליית הנוער. אני מברזיל והיא מהולנד, נפגשנו בקיבוץ מרחביה, למדנו בתיכון, התגייסנו לצבא ומאז אנחנו ביחד, נשואים 48 שנים, יש לנו ארבעה ילדים, 13 נכדים, משפחה יפה מלומדת".

מוסיפה מלכה בחיוך: "יש סיפור יפה, לפני שעלינו ארצה מישהי סיפרה לי שקראה בעיתון שאם יהודי מהולנד בא לארץ ונשאר שנתיים - משלמים לו את הנסיעה, וככה הכרתי את בעלי ונשארתי".