"זו השנה הקשה ביותר עבורי אבל לא וויתרתי והמשכתי בעשייה"

"אני מתנדבת מגיל מאוד צעיר, העשייה אצלי היא דרך חיים, זה משהו שהוא בלתי נפרד מסדר היום שלי מאז היותי ילדה, הפעילות והתרומה עם החיילים החלה הרבה לפני שנבחרתי לכהן כיו"ר סניף המתנדבים. תמיד התנדבתי במסגרות שונות עם קשישים, ילדים בסיכון, נוער מכור וחיילים", כך סיפרה ל'באר שבע נט' ציפורה חלפון, הפעילה החברתית הבאר שבעית, על חשיבות העשייה בחייה ושנת 2020 מהזווית שלה.

ציפורה היא תושבת באר שבע, פעילה חברתית ואקטיביסטית, אימא לשני בנים ויו"ר סניף 'יחד למען החייל' בבאר שבע שעוסקת בעשייה למען חיילי צה"ל וכוחות הביטחון בהתנדבות מלאה. כחלק מהפעילות הענפה של מתנדבי הסניף הם מחלקים עוגות ושתייה חינם לחיילים במזנוני הדרכים, מבקרים פצועים בבית חולים, מאמצים יחידות, מסייעים לחיילים בודדים, נותנים שירותי כביסה והסעות לחיילים בסופי שבוע, עושים להם שמח בתקופות החגים ועוד. על פועלה למען חיילי צה"ל קיבלה לאחרונה ציפורה גם תעודת הוקרה מעיריית באר שבע וגם מנשיא המדינה ראובן ריבלין.

"אני מקפידה כל לילה לפני השינה, אחרי קריאת שמע, לשאול את עצמי שאלה אחת והיא האם עשיתי היום משהו עבור מישהו, אני משתדלת שהתשובה תהא תמיד חיובית כי זה ממלא אותי באנרגיות ליום שאחרי", סיפרה ציפורה, "הקפדתי על זה הכי הרבה ויותר בתקופת הקורונה, הבנתי שאלוקים מעביר כל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי ניסיון ואין מצב שאני לא עוברת אותו".

איך עברה עלייך שנת 2020 ברמה האישית?

"זאת השנה הקשה ביותר עבורי מבחינה מנטלית וחברתית, השנה בה הקורונה נכנסה לחיינו, קשה לי לקמט במילים את התחושות שליוו אותי השנה הזאת, אבל בהחלט אני יכולה לומר שלמרות הקושי והמהמורות לקחתי אותה למקומות חיוביים, שמחים, עם ים תקווה ועשייה בגדר התו הסגול עם כל המגבלות. לא וויתרתי לעצמי, התקופה הזאת לקחה ממני המון כוחות נפש לצד המשך נתינה אינסופית. לא נכנעתי למציאות להתנתק מהעשייה, נכון שזאת עשייה תחת מגבלות קשות אבל עדין זאת עשייה מול הלוחמים, מול חיילים שפזורים בכל מקום בארץ. ההתנדבות זה הצד שאני הכי אוהבת בחיים שלי אחרי המשפחה".

איך בכל זאת מצאת דרכים והזדמנויות לסייע לחיילים ולהמשיך את הפעילות החברתית שלך גם בימי הקורונה?

"דווקא בתקופת הקורונה לא וויתרתי לעצמי, ייצרתי פעילויות כפולות כל יום כל סופ"ש, בעיקר לחבק את הלוחמים מרחוק, להגיע לחיילים שלא ראו בית חודש, להביא להם פינוקים, לצרוח להם מעבר לגדר אנחנו העורף מחבקים אתכם... לא הסכמתי לוותר, ואני גאה בכל מי שלקח חלק ושותף לדרך, אני רק בורג בעולם הזה. תקופת הקורונה זאת תקופה ענקית של חשבון נפש, שלנו עם החברה, עם הסביבה, עם האני שלי, וכחלק מהלמידה זה לא לוותר על עשייה, להמשיך לתת ולעשות. לוחמי צה"ל הם חלק בלתי נפרד מסדר היום שלי, בוודאי בתקופת הקורונה, הם חלק מהחיים שלי, כמו שיש לי 2 בנים, יש לי עבודה ובית, ויש לי את ההתנדבות עם החיילים".

למרות תקופת הקורונה והקשיים, ראינו לא פעם את התושבים הבאר שבעים מתגייסים האחד למען האחר, עוסקים בנתינה ומנסים לעזור לזולת. "תקופת הקורונה הביאה איתה גם דברים נפלאים, אנשים רבים פתחו את הלב. בתחום שבו אני עוסקת בנתינה עם חיילים כל פנייה שלנו נענתה בחיוב ברמה המקומית והארצית", הוסיפה ציפורה, "כמו כן לנוכח העובדה שחיילים נותרו בסגר יותר מחודש ימים הקפדנו לשלוח ולפנק גם אם זה מעבר לגדר וגם אם זה מקרה בודד. אני יודעת באופן אישי שבתקופה הזאת נרתמתי גם עבור הקשישים העריריים ולקחתי איתי חברות שלקחו חלק בלתי נפרד בפעילות. הבאר שבעים אנשים חמים!".

מה המקרה הכי מרגש שחווית בשנה הזו?

"כל פעילות מביאה איתה חוויות, במיוחד בתקופה הזאת, להגיע ללוחמים שסוגרים חודשיים שלמים בבסיס זה מטורף. כך למשל קיבלנו טלפון מאחד הלוחמים ששיתף אותנו בתחושות שלא יצאו ולא ראו בית חודשיים וחלק מהלוחמים שפוכים מנטלית ואם נוכל להגיע לשמח אותם. לא חשבנו פעמיים! אחרי שעתיים אני והחברים על הרכב בדרך לגדר הגבול. באותו יום היה מירוץ הנשים הארצי, מירוץ שחיכיתי לו המון זמן וחברות שחיכו לי שנרוץ ביחד. הלוחמים שידעו על זה אמרו את תרוצי את כל הבסיס ואנחנו נחכה בקו הסיום עם המדליה".

מה תאחלי לעצמך לשנת 2021? מה תאחלי לתושבי באר שבע לשנה החדשה?

"מאחלת לעצמי להיות אדם יותר טוב, להיות יותר זמינה לבקשות, להגיע ליותר חיילים בארץ. להיות יותר סבלנית למה שקורה סביבי, להקדיש יותר לשיחות נפש עם אלוקים, לחבק יותר את שהם ודור הגברברים שלי. להגשים את עצמי בדרך ליעדים אבל הכי חשוב להיות אדם עוד יותר טוב. מאחלת לתושבי העיר שלי בריאות, זה כבר לא קלישאה. מאחלת אהבת חינם, שלום, שתדעו רק ימים טובים. ימים של שמחה ושלום בינינו ומי ייתן שכל אחד ואחת מאיתנו נלמד להכיל אחד את השנייה".