"אני עושה כבוד למי שהוא היה דרך הציור": לזכרו של גיא עובדיה ז"ל

היום, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, נמשיך לזכור ולכבד את חללי צה"ל ברחבי הדרום. השנה נביא לכם את סיפורו של גיא עובדיה ז"ל, חלל של חטיבת הנח"ל שנפל בשנת 1994, מזווית הראייה של אחיינו, סמל מתן ירקוני מקיבוץ יטבתה אשר שיחזר בציור את התמונה שצילם גיא מהתקופה בה שירת בלבנון.

סמל מתן ירקוני, התגייס לגדוד 50 של חטיבת הנח״ל באוגוסט ׳18 כבן גרעין לאחר שעשה שנת שירות בתנועת ״המחנות העולים״. מתן התגייס כלוחם בגדוד ובמחזור הגיוס האחרון (מרץ ׳20), עבר להיות ע׳ של מפקד פלוגת הטירונים בבסיס ההכשרות החטיבתי. דודו של מתן, גיא עובדיה ז״ל, הינו חלל של החטיבה שנפל בשנת 1994 לאחר שנפצע בהתקלות מחבלים ברפיח. בעת שירותו גיא ז"ל צילם תמונה באחת הפעמים בהן היה בלבנון, אותה שיחזר מתן בכישרונו המיוחד לציור. "זו תמונה שהוא צילם שאף אחד לא הכיר עד אחרי שנהרג, היא תלויה בבית של סבתא שלי מאז שאני זוכר את עצמי, הרגשתי אליו קשר דרך הציור הזה, שאני נותן כבוד למי שהוא היה, לחוויות שעבר", סיפר מתן ל'באר שבע נט'.

גיא עובדיה, בנם של ורד וניסים, נולד ב-26.6.1971. לאחר סיום לימודיו התיכוניים יצא גיא לשנת שירות, ועם גיוסו בראשית נובמבר 1990 הצטרף גיא למסלול "בני משקים בנח"ל". בתום אימוני הטירונות יצא לקורס קצינים, הועלה לדרגת סג"מ והוצב כמפקד יחידת סיור בפיקוד הצפון, בצמח, שם שירת שמונה חודשים. בהמשך גיא הועלה לדרגת סגן והועבר לפקד על יחידת טירונים שאימן ועבר עמה את כל תקופת שירותו. בנובמבר 1993  הצטרף לצבא הקבע, והועבר עם יחידתו לפיקוד הדרום, לגזרת רפיח. ביום י"א באב תשנ"ד (19.7.1994) במהלך משימת סיור ברפיח, נתקל הכוח במארב מחבלים. גיא נפצע בקרב ונפטר מפצעיו בבית החולים. בן עשרים ושלוש היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוצו, יטבתה. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.

ספר על גיא, לא הכרת אותו אבל שמעת סיפורים עליו בילדות?

"לא הכרתי אותו, נולדתי בשנת 98 אחרי שהוא נפטר, אבל שמעתי עליו המון מאז שאני ילד, גם מסבתא שלי וגם מאמא שלי, הן דואגות שאני ואחים שלי נכיר את כל הסיפורים שלו, את הבדיחות שלו, אז אני יודע הרבה עליו. ידעתי שגיא היה לוחם ומפקד בחטיבת הנח"ל והעובדה שעשיתי שנת שירות בגרעין נח"ל וידעתי שגם אני מתגייס לחטיבה בה הוא שירת נתן לזה משמעות וגאווה מבחינתי. לאחרונה עברתי לשרת בבא"ח נח"ל, שם גם גיא שירת, זו סגירת מעגל עבורי".

ספר על התמונה שצילם גיא בלבנון, מה היא מסמלת בעיניך?

"זו תמונה שהוא צילם בלבנון כשהוא היה מפקד ותפס שם קו, זו תמונה שאף אחד לא הכיר עד אחרי שנהרג. כשסידרו את החדר שלו בקיבוץ מצאו תמונות שהוא צילם ומסגרנו אותן כדי לתלות בבית. התמונה הזו מלבנון תלויה בבית של סבתא שלי מאז שאני זוכר את עצמי, זו תמונה שתמיד ראיתי כשביליתי שם. כשביקשו שנצייר ציור לגלויה למשפחות השכולות לחג הפסח זה הדבר הראשון שחשבתי עליו. התמונה מציגה מצד אחד נוף ממש יפה בצפון, בתמונה יש נהר עוצמתי ושיח ירוק מסביב ומצד שני נשק שיש לו פרח כלנית בקצה הקנה. אז מצד אחד יש דימוי עוצמתי של מלחמה אבל מצד שני הפרח מוסיף עדינות ומיתון לסיטואציה. זה משקף את איך שאני מאמין שאני צריך לשרת בצה"ל ובשירות קרבי, מצד אחד להיות אנושי, עדין ושקול ומצד שני לא לשכוח את חובת ההגנה והשמירה על המדינה".

אתה מרגיש שבאמצעות הציור והאומנות זו הדרך שלך להנציח את גיא? הוא מלווה אותך בתחושות בשירות הצבאי?

"לא יצא לי לפני לצייר תמונה שגיא צילם אבל מאחר והוא היה מצלם הרבה יכול להיות שזו לא התמונה האחרונה שלו שאשחזר. הרגשתי אליו קשר דרך הציור הזה, הרגשתי שאני נותן כבוד לדברים שהוא היה אוהב, למי שהוא היה, לחוויה שלו מהצבא. אני מרגיש שהוא מלווה אותי בשירות הצבאי שלי, כן, הרבה פעמים כשאני מרגיש שקשה לי או כשאני חושב על דברים שעוברים עליי, משום מקום גיא עולה לי לראש ואומר לי: "יאללה הכל בסדר, תמשיך בדרך שלך", התחושה היא שהוא מלווה אותי בכל מיני סיטואציות, עצם הזיכרון שלו מעודד".

איך היית מתאר את גיא במשפט אחד?

"גיא היה מצד אחד ליצן ומצד שני רגיש, חכם ואוהב, אבל בעיקר ליצן! בכל פעם שאני או אחד האחים שלי מספרים בדיחה אמא שלי תמיד נזכרת בגיא שהיה מספר גם הוא את הבדיחות האלו, הוא תמיד הצחיק את כולם מסביבו".

יהיה זכרו ברוך.