המחסור בעובדים, השכר ומחיר הרגולציה: מנהל מרחב הדרום בהתאחדות התעשיינים בריאיון מיוחד

באזור הדרום קיימים מעל 220 חברות ו-350 אתרי ייצור ואלו מספקים תעסוקה ישירה עבור יותר מ-200 אלף תושבים בענף התעשייה, 70 אלף מהם בהעסקה ישירה. 14 אלף מהמועסקים בתעשייה מתגוררים באזור באר שבע ועובדים בלמעלה מ-70 מפעלים. בענף קיימת מצוקה של למעלה מ-2,000 עובדים, אך נראה כי למרות הצמיחה האפשרית של העובדים בענף, לא מדובר בענף מבוקש לתעסוקה מצד עובדים. כדי להבין מה עומד מאחורי התעשייה האדירה ומה פוגם בהתפתחותה באזור הדרום, קיימנו ריאיון מיוחד עם אביב חצבני, מנהל מרחב הדרום בהתאחדות התעשיינים. 

"סניף הדרום בהתאחדות הוקם לפני 10 שנים כדי לתת שירות לתעשיינים, עד אז סניף ירושלים הופקד גם על הדרום, אך הובן שצריך כאן שינוי". מסביר מנהל המרחב אביב חצבני. "כשמפעל נתקל בבעיה, האחריות שלי למצוא לו פתרון בכל תחום – רישוי עסקים, ארנונה, עובדים והכשרה, סיוע ממשלתי וזכויות. לשם כך בנינו פלטפורמות שתפקידן לתת את המענה בפן העסקי, מערכי האיכות, רגולציה, שיפור הפריון ועוד. אנו עובדים כדי להיות שותפים ולהשפיע גם בקבלת החלטות כלכליות ובהשפעה על החברה, התעשייה והתעסוקה בדרום".

המחסור בעובדים, השכר ומחיר הרגולציה

אביב (31) בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול בטכניון, התחיל את דרכו בהתאחדות לפני 6 שנים. אביב מסביר כי בענף קיימת מצוקה של למעלה מ-2,000 עובדים, וזאת למרות שעתודת מחפשי העבודה בשוק היא גבוהה. אחת הסיבות לכך, היא קודם כל התפיסה השלילית כלפי התחום "אחת הבעיות היא מיתוג. איך הסביבה מסתכלת עליך. בגרמניה להיות מאסטר בתחום זה כבוד. בישראל אין מספיק מומחים ונאלצים להביא מומחים לישראל ולשלם להם פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק".

בעיית המיתוג יוצרת הרתעה מהתחום "לא מדובר במשרות כמו מתדלק או מלצר שהן עבודות זמניות" מסביר אביב. "זו עבודה עם אפשרות להתמקצע ולפתח קריירה של שנים. אנשים רואים תמונות של מפעילי מכונות כמו פעם ולא מבינים שזה לא ככה. היום מפעיל מכונה עובד עם מערכת גדולה שהיא גם ממוחשבת, הוא נדרש להיות טכנולוגי, ללמוד ולהכיר את המערכות, הכל מתופעל דרך מחשב".

מלבד הפן התעסוקתי-ביצועי, מסביר אביב גם את נושא השכר "השכר בתחום לא נמוך, ניתן להגיע גם לשכר של כ-14 אלף שקלים, יותר מ-50% מהשכר הממוצע במשק". מצד שני מסביר אביב, כי תקרת השכר היא תוצר של שנות עבודה, וכי בתחילת התפקיד המפעל נדרש להשקיע בהכשרת העובד וזאת בשל היעדר חינוך מתאים "אין היום חינוך טכנולוגי יעיל לא רק בדרום אלא גם במדינה" מסביר אביב. "המפעל לוקח עליך גם את ההכשרה המעשית, זה פוגע בתפוקה של המפעל כי הוא נדרש לספק חונך ולכן במשך תקופת ההכשרה השכר נמוך יותר. אחר כך כבר השכר עולה בהדרגתיות".

עניין נוסף שמשפיע על התחום הוא רגולציה ממשלתית, נושא בו מספקת ההתאחדות סיוע למפעלים "מפעל שמוקם נדרש לעבור בירוקרטיה בוועדות התכנון, ואנחנו מסייעים לו בתהליך. במקביל, מפעל יכול להיות קיים גם 20 שנה ופתאום רגולציה חדשה משפיעה עליו והוא נדרש להתאים את עצמו".

לאן מועדות פניה של התעשיה?

בעשרות השנים האחרונות קיימת תופעה גלובלית של מעבר מפעלים למדינות זולות בשל רגולציה ממשלתית המייקרות את העלויות, מה שמוביל ליצירת אבטלה במדינות המקור. עניין נוסף הוא ייבוא וייצוא. בייבוא הסגירה נובעת מאי יכולת לעמוד מול התחרות של הסחורה המיובאת. בעניין ייצוא – מפעל מייצא יעדיף להקים עצמו במדינה זולה כמו סין, עלות נמוכה ופחות רווח. הדרך להתמודד עם השינויים הגלובליים היא התאמת שיטת העבודה לשוק התחרותי. מצוקה נוספת של מפעלים היא נזק כלכלי הנובע ממבצעים צבאיים, בהם נקראים עובדים רבים לשרת במילואים או שהמפעלים סופגים נזקים פיזיים. כתוצאה מכך נפגע המפעל ביכולת הייצור שלו וכיו"ב ביכולת העמידה ביעדים מול הספקים, מה שיכול לגרום נזקים כבדים למפעל ולפגום קשות בתוכנית העסקית. במקרים שכאלו פועלים בהתאחדות מול קרן הפיצויים הממשלתית, אך הנזק, בטווח הארוך עלול להיות גדול מהפיצוי.

בהתאחדות פועלים רבות כדי לשנות את התדמית בענף, לגייס עובדים ובמקביל לייעל את שיטות העבודה של המפעלים בענף התחרותי עצמו וגם מול הממשלה. בהתאחדות החלו בשיתופי פעולה גם עם מוסדות חינוך כמו המכללה הטכנולוגית בבאר שבע והמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, שם חושפים את הסטודנטים אל התחום והפוטנציאל התעסוקתי הטמון בו. שילוב כלל הגורמים בגיוס והכשרת עובדים איכותיים, שינוי התפיסה השלילית וכן שיפור וייעול שיטות העבודה במפעל ומול הרגולטור, הן אבני היסוד עליהן יקום הדור הבא של התעשייה בישראל.