מעסיקים / מזמיני שירות: הישמרו והקפידו על חוקי עבודה

משרד הכלכלה מבצע ביקורות, לעיתים בעקבות תלונה של עובד או עובד לשעבר ולעיתים כביקורת יזומה בבתי העסק. בין כך ובין אחרת, אין זה משנה, מחובת המעסיק להקפיד על זכויות עובדיו, לרבות אך לא רק, על הוראות "טכניות" כדוגמת - מסירת הודעה לעובד בכתב, תליית מודעה בדבר שכר המינימום, פרסום תקנון הטרדה מינית (במפעל/ עסק/ משרד בו מועסקים יותר מ-25 עובדים) וכד'.

מטרת הביקורת של מפקחי משרד הכלכלה הינה לוודא כי המעסיקים פועלים בהתאם להוראות החוק, בין היתר, תשלום שכר מינימום, תשלום זכויות מגן- חופשה שנתית, הפרשות פנסיוניות, תגמולים ופיצויים, העסקה ע"פ חוק שעות עבודה ומנוחה, תגמול בגין שעות נוספות, רישום רכיבי השכר בתלושי השכר, ניכויים משכר העובד ע"פ חוק הגנת השכר וכד'.  

ביקורת של משרד הכלכלה, כמתואר לעיל, יכולה להיות הפתעה לא נעימה, שבסיומה, נטל כספי כבד לעסק (בהנחה כי המעסיק לא עמד בהוראות החוק). בסמכות משרד הכלכלה להטיל קנסות ועיצומים כספיים בסכומים לא מבוטלים בשל ליקויים שנמצאו בביקורת. חמור מכך, תשלום העיצום כספי, שמשמעותו הודאה בממצאי הביקורת, עלול להוביל לביטול יכולתו של המעסיק להשתתף במכרזים פומביים במשך 3 שנים.

שיעור העיצום הכספי שיוטל על מפר הוראות החוק יהיה בהתאמה להוראת החוק אותה הפר המעסיק, על פי מדרגם. גובה העיצום הקבוע בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תלוי בסוג העבירה והוא נע בין 5,000 ₪ לבין 35,000 ₪ להפרה בודדת וחד פעמית כלפי העובד.

במקרה בו בוצעה הפרה של אחד או יותר מחוקי העבודה (כמפורט בתוספת השנייה לחוק), תשלח למפר לכאורה הודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי, במסגרתה יפורטו סכום העיצום הכספי ומועד תשלומו, זכותו של מקבל ההודעה לטעון טענותיו בכתב, כנגד כוונת הממונה להטלת העיצום הכספי. לאחר שהממונה ישקול את טענות המעסיק, רשאי הממונה ע"פ שיקול דעתו, לנקוט בהליך דרסטי פחות, בדרך במשלוח התראה מנהלית חלף ההודעה על הכוונה להטלת עיצום כספי וליידע את המעסיק על זכותו לטעון לביטול ההתראה והמשמעות של המשך ההפרה.

אמנם, למעסיק הזכות להגיש בקשה בדבר ביטול ההתראה, מהטעם שלא ביצע את ההפרה או מהטעם שהמעשה שביצע, כמפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה של ההוראות הדין. עם זאת, במידה שהמעסיק יבחר להתעלם מההתראה וימשיך להפר את חוקי העבודה ו/או יחזור ויפר את חוקי העבודה במהלך שנתיים ממועד מסירת ההתראה, הרי שיוטל עליו עיצום כספי בשיעור מוגדל, בהתאם להוראות החוק.  

מעסיק או מזמין שירות, רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי, תוך 14 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הממונה. הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת הערר בעניינו, רשאי לערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה, תוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה. אין בהגשת ערר כדי לדחות תשלום של עיצום כספי, אלא אם נקבע אחרת ע"י ועדת הערר או בית הדין האזורי או בית הדין הארצי.

להמחשה- בשל הפרות שונות של חוקי העבודה- חוק עבודת נוער התשי"ג – 1953, חוק הודעה לעובד (תנאי העבודה), התשס"ב – 2002 וחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 הוגשו כתבי אישום כנגד הנאשמת (חברת אופנה) בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. הקנס המרבי על העבירות מושא כתב האישום עמד על  1,200,000 ₪.

במהלך ההתדיינות, הגיעו הנאשמת והמאשימה (משרד הכלכלה) להסדר טיעון ובית הדין נתבקש לאשרו. בית הדין קיבל את הסדר הטיעון ע"פ הודאת הנאשמת וקבע, כי על הנאשמת יושת קנס של 250,000 ₪, הנאשמת תחתום על כתב התחייבות לפי סעיף 72 לחוק העונשין (התחייבות להימנע מעבירה) לתקופה של שנתיים, אם ובמידה והנאשמת תעבור עבירה על החוקים מושא כתבי האישום בתקופה של שנתיים, יושת עליה הקנס המרבי הקבוע בחוק. מנכ"ל הנאשמת יהיה ערב לכלל התחייבויותיה של הנאשמת (גזר הדין ניתן 02-04-2013).

לאור כל האמור, על המעסיקים להיערך מבעוד מועד, במסגרת היערכות לערוך בדיקת נאותות לקיום הוראות דיני העבודה, בהיוועץ בגורמים מקצועיים העוסקים בתחום דיני העבודה.