הרוגים ועשרות פצועים: הצד האפל של תעשיית הנדל"ן בבאר שבע
20.08.16 / 19:39
תעשיית הנדל"ן בבאר שבע בשנים האחרונות אמנם משגשגת, אך מאחורי התעשייה המצליחה הזו עומד מספר רב של פצועים והרוגים של פועלי בניין, שמשלמים את מחיר התעשייה. חוק חדש יביא לפיתרון?
תעשיית הנדל"ן בבאר שבע משגשגת בקצב מסחרר, ומושכת אלפי תושבים חדשים לבתים והדירות הנבנים ברחבי העיר. מלבד תושבים חדשים, באר שבע מושכת גם משקיעים ויזמים רבים המחפשים נדל"ן בעל תשואה גבוהה.
פרוייקטים רבים לבנייה באיזורי ביקוש בבאר שבע מוכרזים בתדירות עולה, בניית שכונות חדשות, בנייני מגורים ומגדלי יוקרה, ונראה כי באר שבע הולכת לכיוון חיובי שהולך למקם אותה בין הערים החזקות במפת הנדל"ן בארץ. תעשיית הנדל"ן הפורחת בעיר היא אמנם עסק משגשג, אך יש מי שנאלץ לשלם את המחיר, והוא פועל הבניין.
בשל התנאים הרעועים, מוצאים עצמם פועלי הבניין חסרי אונים מול מערכת ההעסקה, ונאלצים לעבוד גם בתנאים מסוכנים, שעלולים להביא לפציעה ואף למוות.כפי שמתברר, אין זה תרחיש דמיוני אלא מציאות של ממש ברחבי העיר.
20 הרוגים, 108 פצועים
על פי נתוני אתר "גלובס", מאז תחילת השנה נהרגו בישראל 25 פועלים וקרוב ל-200 פצועים בדרגות פציעה שונות. גם בבאר שבע בחודשים האחרונים נפצעו מספר פועלי בניין. ב-4 לאפריל נפצע באורח בינוני פועל בניין כבן 40 לאחר שחפץ נפל עליו מגובה רב ברחוב גוש עציון בעיר. כחודש אחרי ב-2 למאי, פועל כבן 22 נפצע באורח קשה מנפילה מגובה של כ-3 קומות, גם הוא ברחוב גוש עציון. ב-14 ביולי נפצע קשה פועל כבן 40 לאחר שנפגע מפלטת ברזל שנפלה עליו. פועלים רבים ברחבי הארץ נפצעו ואף נהרגו,והמציאות הנוכחית מציגה תמונת מצב בלתי מתקבלת על הדעת, אך כזו שלדעת היזמים חייבים להמשיך בשם הקדמה ופיתוח הנדל"ן.
אין ביקוש לעבוד במקצוע, חלק מהעובדים מזייפים תעודות
בדיון משותף של ועדת ביקורת המדינה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהתקיים לאחרונה בכנסת,עסקו בדו"ח מבקר המדינה שהתריע על ליקויים במנגנוני הפיקוח וכן בפיתוח מהלכי מניעה של אסונות מסוג זה, בו התגלה כי אין מספיק פיקוח על ביטחון בעגורנים המשמשים לבנייה, בשל היעדר ביקוש לעבוד במקצוע. חלק מה"עובדים" בעגורנים הם בכלל קומץ של זייפני תעודות הסמכה, שכלל לא הוכשרו לעבודה על עגורן ומסכנים את הבטיחות שלהם ושל שאר העובדים.
הפיקוח על אתרי הבניין במצב קטסטרופלי. כיום יש כ-17 מפקחים על כ-13 אלף אתרי בנייה, כלומר, 764 אתרים בקירוב לכל מפקח, ותקציב זעום של מיליון וחצי שקלים בלבד.
לטענת מינהל הבטיחות: "מי שאחראי לבדוק כל יום שהכול נעשה כמו שצריך, זה המבצע -הקבלן. האחריות מוטלת עליו. הקבלנים רוצים עוד אכיפה ועוד פיקוח, אבל הם אלה שמבצעים את הבנייה, ואחריותם לוודא שעושים זאת כמו שצריך."
בהתאחדות בוני הארץ דוחים את הטענות הללו בתוקף. עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל ההתאחדות אמר כי "אנחנו עושים כל מה שאפשר לעשות כמעסיקים. אנחנו עושים הדרכות בגובה, מפעילים ניידת בטיחות שמגיעה לאתרי בנייה ודוברת שש שפות, מספקים ציוד לאתרים, עושים הכשרות לממונה בטיחות ומנהלי עבודה ופעילויות שונות. מבול החקיקה הפופוליסטי והנחיות ממשרד הכלכלה בהחלט אופייניים לממשלה - היא עושה מה שהכי קל".
בקואליציית הארגונים למאבק בתאונות העבודה כתבו לאחרונה לשר הכלכלה בסוגייה זו : "כוח ההרתעה של מינהל הבטיחות שואף לאפס. במהלך שנת 2015 הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד נגד מעסיקים בגין עבירות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, ורק שמונה קנסות הוטלו על-ידי המינהל בגין ליקויי בטיחות באתרי בניה, בשווי כולל זעום של 24 אלף שקל".
במינהל הבטיחות מעוניינים ליזום חקיקה שתאפשר להטיל עיצומים כספיים. כלי שכבר קיים הוא צו להפסקת עבודה. מפקח שמגיע ורואה שאתר מופעל בצורה מסוכנת, יכול להטיל צו שמפסיק את העבודה באתר. זה פוגע בכיס הקבלנים מצד אחד, אך מצד שני אין מספיק פקחים לביצוע בפועל.
במינהל הבטיחות מספרים שהם עושים פעולות נוספות, כמו הכשרות למנהלי עבודה בגובה,על חשבון המדינה. "ההכשרות האלה יסתיימו תוך שנתיים, ומאותו רגע מי שלא עבר את ההכשרה לא יוכל להיות מנהל עבודה בבנייה. נוסף לכך, קבלנים מסיווג ג'5 (שמותר להם לבצע כל עבודה) צריכים מעתה למנות ממונה בטיחות", הסבירו.
בן שמעון שסבור שזוהי גזירה לא הגיונית שאי אפשר לעמוד בה " יש כ-200 ממוני בטיחות כשירים, אבל יש 500 חברות בנייה בסיווג ג'5. לא רק שאין מספיק, לא תמיד הקבלנים בעבודה - אבל יצטרכו למנות ממונה בכל מקרה, ועלות העסקה של ממונה בטיחות מתחילה ב-30-35 אלף שקל בחודש".
לפני כשבועיים אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק ארגון הפיקוח על העבודה,לפיו אתר בנייה בו תתרחש תאונה שגרמה למותו של עובד או לפציעה קשה, ייסגר מיידית ליומיים עד חמישה ימים, וייפתח רק לאחר בדיקת מפקח בטיחות שתאשר את תיקון כל ליקויי הבטיחות.
על מי מוטלת האחריות ?
יש מי שטוען, שהתקציבים הנמוכים וחוסר היכולת לפקח הם חלק ממדיניות מכוונות שמקדשת ניסיונות להגדיל את ההיצע על פני הבטיחות. לטענת ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), "זו בעיה של מדיניות. המדיניות אומרת שאנחנו לא צריכים להרבות בפיקוח, לא להעמיס על הקבלנים. למדינה אינטרס לבנות ולכן אין לה כוונה לרדת לחייהם. אף אחד לא אומר את זה בבירור, אבל זו רוח המפקד. הם אומרים שיהיו עוד מפקחים ועוד רכבים. אבל זה לא יהיה".
בן שמעון אומר בזהירות שחלק מהבעיה קשור גם להתנהלות העובדים עצמם באתרי הבנייה: "לא נעים לומר, אבל אנחנו עדים כל הזמן לחוסר הפנמה אצל העובדים. יש מצב של אשם תורם, גם אם כולם עובדים בהתאם לספר, יכול להיות עובד שעולה למעלה ולא נחגר ברתמה. זו בעיה של הטמעה וחינוך. אנחנו מנסים להטיל אחריות גם על עובד שלא מקשיב להוראות בטיחות. אם העובד שלא מקשיב ידע שיש נגדו סנקציה משמעתית, הוא ייזהר".
אחרים סבורים שהאחריות המשפטית צריכה להיות רחבה יותר. דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים אמר כי "דרושה מערכת מפקחת אפקטיבית של עשרות מפקחים. נוסף לכך, יש לשנות את החקיקה כך שאנשים נוספים ייכנסו לתוך מעגל האחריות המיידי".
עוד הוסיף מריאן כי "כיום עיקר האחריות בנושא תאונות עבודה באתרי בנייה מוטלת על מנהל העבודה בשטח, והדבר שגוי, כי למנהל העבודה אין היכולת להשפיע על הנושא. קולו והשפעתו ברמת החברה חלשים עד לא קיימים. אין סיכוי שהוא ישפיע על שינוי גישה, על שינוי מדיניות ועל הגברת המקצוענות.
לדעתו של בן שמעון, "השינוי יבוא רק אם האחריות לתאונות תוטל באופן משפטי על הדרגים הבכירים בחברות המבצעות עד הדרג הבכיר ביותר של מנכ"ל ויו"ר".
נלחמים על הזכויות עד בג"ץ
בשל ריבוי התאונות והפציעות בענף הבנייה הוקמה בשנים האחרונות גם קואליציית ארגונים למאבק בתאונות העבודה. הקואליציה היא גוף הכולל ארגונים כמו "קו לעובד", "מען", "רופאים לזכויות אדם", האגודה לזכויות האזרח בישראל, המכון לאחריות תאגידית ועוד.הקואליציה אוספת נתונים אודות מקרי פציעה ומוות באתרי הבנייה. לדבריהם, הם מתקדמים לקראת הגשת בג"ץ כנגד משרד הכלכלה בכל הנוגע לסוגיית הפיקוח והמשאבים האפסיים שמוקצים למטרה זו.
הם פנו לאחרונה במכתב לשר הכלכלה וליועץ המשפטי של המשרד ובו דרשו בין היתר כי: "מפקחי המינהל יערכו ביקורי פיקוח תקופתיים בכל אתרי הבנייה במדינה; מינהל הבטיחות יאכוף את חובת הדיווח על תאונות עבודה המוטלת על מעסיקים, כך שתטופל באופן הולם בעיית תת-הדיווח החמורה בעניין זה, בין היתר דרך הפעלת ממשק עם המוסד לביטוח לאומי; מינהל הבטיחות יפרסם כתובת ברורה לעובדים ולציבור בכלל, להגשת תלונות בגין בטיחות לקויה באתרי הבנייה, וייתן מענה הולם לאותן פניות. לשם כך יאוישו מיד התקנים הפנויים של מפקחים וחוקרים; יוגדלו משמעותית ומיד מספר התקנים עבור מפקחים וחוקרים במינהל הבטיחות המופקדים על תאונות העבודה בענף הבנייה; ישופרו תנאי העסקתם של מפקחים וחוקרים במינהל הבטיחות לרמה הולמת שתאפשר את איוש התקנים".
לצד הדרישות, מפרטים בקואליציית הארגונים את המצב בשטח, ממנו עולה תמונה קשה מאוד: "עובדי בניין העובדים שנים, וגם בעלי תפקידים בכירים יותר, מדווחים שמעולם לא נתקלו במפקח של משרד הכלכלה באתרים בהם עבדו. רובן המכריע של התאונות בעבודה לא נחקרות כלל, ומעסיקים אף לא טורחים לדווח בגין תאונות המתרחשות באתרים שבאחריותם למרות חובתם על פי חוק".
המצב העגום ממשיך, כשתאונות רבות מתרחשות מידי יום בענף הבנייה, בעקבותם פועלי בניין רבים נפצעים קשה ואף מקפחים את חייהם. החקיקה החדשה בתחום אמנם עשויה לסייע, אך אין ספק שישנה עוד דרך ארוכה בשיפור נהלי הביטחון, הפיקוח ויישום הנהלים באתרי הבנייה בישראל.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]