50 שנה לסרט צ'רלי וחצי, דוד שושן (מיקו) כבר בן 65: "נשארתי החצי של צ'רלי"
05.08.24 / 15:49
50 שנה לסרט צ'רלי וחצי. ראיון שערכנו עם דוד שושן מירוחם, הלא הוא מיקו הילד הבלתי נשכח, כבר סבא בן 65, עדיין מתגורר בירוחם - בהלם מזה שעוד מזהים אותו, מצטלמים לסטורי וצועקים לו "מי מתעסק, זה מיקו". בקרוב תוכלו להיפגש איתו פנים מול פנים.
לא להאמין: סרט הבורקס הקלאסי בקולנוע הישראלי שהפך למזמן לקאלט נצחי - 'צ'רלי וחצי', זה שכולנו מדקלמים את משפטי הסלנג כבר חמישים שנה בלי למצמץ: 'מי מתעסק זה מיקו' ועד 'ארליך כמה ביצים? כמה שיש', חוגג 50 שנה לצילומיו. ב19.9 תתקיים הקרנה חגיגית של הסרט בסינמה סיטי באר שבע שהפיק רוי הבן של יהודה ברקן, לצד פאנל של כוכבי הסרט דאז כמו טוביה צפיר, דוד שושן (מיקו), אריה מוסקונה, נאור ציון ואלי תבור. שיחה עם האיש והאגדה, מיקו, כבר סבאא בן 65, שנהנה בעיקר מהנכדים.
ספר לי על מיקו בגיל 65?
"אני אחלה סבא ומאוד כייפי, אוהב את הנכדים שלי ומשחק איתם. בגילי זה רק ליהנות מנכדים. היום אני חולה בסוכרת ויש לי בעיות בגב. בכל זאת עבדתי הרבה אוד שנים כנהג משאית, לכן אני עושה כיום מה שטוב לי. גם לפני השבעה באוקטובר טסתי לבקר את הבת שלי במקסיקו ונשארתי שם חודשיים בגלל המצב. נהנו יחד".
מה השתנה בך?
"נשארתי אותו דבר, צעיר ברוחי. נשארתי החצי של צ'ארלי – עדיין נמוך".
אל הסרט קולנוע שעלה לאקרנים לפני חמישים שנה כתב אלי תבור וביים בועז דוידזון, הגיע דוד במקרה כשהיה ילד תמים בן 13 וחצי מירוחם שלא למד משחק וקיבל הזדמנות היסטורית לשחק עם שורת כוכבים כמו יהודה ברקן, זאב רווח, טוביה צפיר ומשה איש כסית בסרט הקולנוע ראשון שלו, ולמעשה גם האחרון. תהילה שיכלה להתפוצץ קדימה, אבל נתקעה בירוחם.
איך הגיעו דווקא אליך?
"זה היה במקרה בשנת 1973. באו לעשות כתבה במבט לחדשות על ירוחם וראיינו גם אותי. הייתי ילד שיודע לדבר פלספני ואומר מה בא לי בלי להסס. בדיוק כמו מיקו בסרט. הבימאי בועז דוידזון ראה אותי, התלהב, יצר קשר עם מנהל בית הקולנוע של ירוחם וביקש שאבוא לאודישן לתפקיד בסרט שלו. נסעתי עם אימא שלי לתל אביב לאודישנים והיו שם איזה מאה ילדים. אחרי שבוע הודיעו לי שהתקבלתי. הם סימנו אותי מהתחלה, כמי שמתאים".
אי אפשר שלא היה להתאהב בילד המרדן שלא מפחד להגיד מה שהוא רוצה, בחיוך הכובש ובסגנון הדיבור הוולגרי לערך. בתוך כל השטותניקיות של מיקו והכאוס שסבב אותו, בתוך תוכו תמיד רצה שיאהבו אותו ולחיות במשפחה חמה. ככה הפך דוד לכוכב של הסרט, זה שמשחק הכי את עצמו וממציא משפטי סלנג גם אם לא כתובים בתסריט שהפכו לקאלט עד היום. משפטים כמו "מי מתעסק זה מיקו" או "טחמז'אלו", שיצאו לו בספונטנית מהפה, גרמו לבמאי להשאיר בעריכה בלי להוריד אפילו מילה הברה אחת.
מתגעגע לתקופה?
"לא, כבר עברו חמישים שנה. זו הייתה תקופה יפה, חוויה טובה שחוויתי בגיל נעורי ועשיתי חיים. הגעתי לעיר הגדולה מירוחם לתפקיד גדול עם צוות שחקנים גדולים כמו יהודה ברקן וזאב רווח שמאוד העריכו ואהבו אותי. כולם אהבו."
מה אתה זוכר בעיקר?
"טיפלו בי כמו לילד שאוהבים וזו הייתה חוויה נעימה. זוכר שיהודה ברקן ואני שיחקנו הכי טבעי בצילומים".
עוד מזהים אותך?
"חושב שכן, לא השתנתי הרבה בפנים והמבטא נשאר אותו דבר. יש עוד שקוראים לי מיקו או זורקים לי משפטים כמו "מה רוצה התולעת? מחפשת חכה" ו"איפה צ'ארלי?". יודעים את כל המשפטים".
50 שנה עברו ועדיין אוהבים אותך
"עבר המון זמן ואת לא מאמינה מה עשו לי במפגש בסינמה סיטי ברעננה. לקחתי את אשתי והילדה והן לא האמינו כמה באו אליי, רוצים להצטלם, מתלהבים וזה היה מאוד מרגש. אני לא אחד שתופס מעצמי והזמינו אותי להשתתף בתוכנית הראשונה של האח הגדול ולהופעות בטלוויזיה, אבל סירבתי לכולן. אני לא אוהב להיות חשוף, אבל במפגש התייחסו אליי בחמימות והורים שגדלו על הסרט באו עם הילדים שלהם אחרי שהראו להם גם את הסרט. הייתי מרוגש".
ואם יציעו לך להצטלם לסרט המשך צ'ארלי וחצי 2024?
"לא, אני כבר לא בנוי לזה. יש לי פחד במה. אני מתרגש מול מצלמות. בגיל 14 היה לי טבעי ולקחו אותי בלי ניסיון. עכשיו זה כבר לא יכול לקרות".
ואם יציעו מיליון דולר?
"גם לא. אולי כסף מעוור, אבל אני לא אסכים. עברתי חוויה חד פעמית והיא תישאר לכל החיים. גם מהסרט לא הרווחתי. קיבלתי 700 לירות שאימא שלי לקחה, כי היא חתמה על החוזה. ההורים שלי היו גרושים ואמא פרנסה וגידלה אותנו לבד, לכן כדי לעזור כלכלית היא לקחה את הכסף ובצדק. אם היום הייתי בסרט יחד עם כל הטיק טוק - בטח הייתי מיליונר. אני מאושר היום גם מבלי להיות מיליונר".
חשבת לעצמך אולי הייתי יכול להיות שחקן גדול עד היום?
"לא. באתי מירוחם וחזרתי לירוחם. לא היה סוכן או חברה שלקחת אותי תחת חסותם ואני כבר גדלתי, התחתנתי, הקמתי משפחה ועבדתי כנהג משאית".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
