סיפורה של "אישה מיוחדת במינה"

רוח ההתנדבות בבאר שבע בשנים האחרונות מרקיעה שחקים. עידוד התנדבות ותרומה לקהילה הופכים להיות חשובים בחינוך של הדור הצעיר לערכים חברתיים. במשך שנים העיר באר שבע מעודדת התנדבות מצד תושביה למען הקהילה, ובמרכז כל העניינים עומדת אישה מיוחדת במינה.

גב' שושנה אגאג'ני, כיום יו"ר ארגון רא"ם (ראשי ארגוני מתנדבים) בבאר שבע, היא אישה שפועלת זה שנים רבות לעידוד התנדבות ותרומה לקהילה. פעילותה נפרסת על פני תחומים רבים ומגוונים. שושנה שימשה שנים בתפקיד מנהלת המחלקה לעבודה קהילתית, ובשנת 1993 פרשה לגמלאות לאחר 34 שנות עבודה בעיריית באר שבע. עם פרישתה מהעבודה ועד היום היא עוסקת ללא לאות בפעולות התנדבות. ההתנדבות הפכה למוקד ומרכז חייה, משקיעה בפעילות זו את מרבית זמנה, זאת מתוך רצון כן ואמיתי לסייע לכל דורש.

לאורך השנים שושנה הייתה שותפה פעילה בהקמת המועצה הלאומית להתנדבות בבאר שבע לפני למעלה מ- 30 שנה. במשך שנים סייעה ליושבי ראש רא"ם הקודמים, בחיזוק ארגוני המתנדבים בבאר שבע.

שושנה גם הייתה היו"ר הראשונה של אגודת עמ"י המפעילה שירותים לאוכלוסיית הסובלים מפיגור שכלי המתגוררים בעיר באר שבע. כיום האגודה פועלת ומפעילה מערך דיור מוגן בקהילה, בית כהן – בית למבוגרים הסובלים מפיגור שכלי, מע"ש – מרכז עיסוק שיקומי ועוד.

מאחורי האישה המדהימה הזו עומד סיפור ארוך ומורכב. שושנה אגאג'ני נולדה בעיר המדן, (שושן הבירה) בפרס. בת לרופא מאוד מפורסם וציוני נלהב. כאשר נאסר שליח הסוכנות באשמת ריגול לטובת המפלגה הקומוניסטית (טודה), שושנה ובעלה ערבו ועזרו לו בהבאת עולים לארץ ובעקבותיהם גם הם עלו לארץ ב-1959. המשפחה הענפה היגרה לארה"ב לאחר המהפכה החומנית. ואילו שושנה ובעלה העדיפו להגשים את השאיפה הציונית והגיעו לבאר שבע. לאחר לימודי השפה באולפן התקבלה לעבודה במחלקת הרווחה של העירייה וניתן לה לנהל מועדון לקשישים.

למרות היותה מטפלת ב-4 ילדים, לא נרתעה לנסוע במשך 3 שנים לתל אביב על מנת ללמוד עבודה סוציאלית ולקבל תואר. הדרך הארוכה ורצופת הקשיים הובילה את שושנה לפתח את תחום ההתנדבות והתרומה לקהילה בבאר שבע כפי שהוא מנוהל כיום.

בשנת 2014 זכתה שושנה באות הוקרה מאוניברסיטת בן גוריון על פועלה הרב. באות ההוקרה נכתב: "לאות הערכה לאישה מיוחדת במינה על פועלה הרב לטובת רווחתם של תושבי הנגב. למי שהקדישה עצמה להתנדבות למען הזולת במגוון רחב של תחומים והושיטה יד לכל דורש, ביניהם בעלי לקות שכלית. בודדים ילדים ומשפחות נזקקות, מתוך מסירות ורצון עז לסייע להם ולשלבם בקהילה. לאות כבוד ליושבת ראש ראשי ארגוני המתנדבים, הפועלת ללא לאות להעלאת המודעות לנושאים חברתיים ולחיזוק החוסן החברתי בדרום, ואשר על כך זכתה באותות כבוד רבים. מתוך הכרה בתרומתה הרבה לשיפור הרווחה ואיכות החיים בתפקידה רב השנים בניהול המחלקה לעבודה קהילתית ובהוקרה על מחוייבותה העמוקה לקידום הנגב וצמיחתו, למען שגשוגם האישי והחברתי של כל תושביו באשר הם".  

במשך שנים פעלת לטובת הקהילה, מה הניע אותך לשם?

אבי היה רופא וכל ה"אני מאמין" שלו היה לעזור לחולים, אני ראיתי את השמחה שהוא העניק לאנשים ואיך הם הגיבו. אני נותנת את כל העזרה שאני יכולה לכל מי שזקוק לה, אם זה בדברים הקטנים ועד למציאת עבודה או דירה".

עוד הוסיפה שושנה כי: "מאז שעליתי לארץ ב-1959 ועד היום העיסוק העיקרי שלי הוא בעבודה סוציאלית, בחרתי את המקצוע הזה כי רציתי לתת לחברה. אני מרגישה שאני נותנת ומקבלת אפילו יותר סיפוק, הנאה בכך שאני משפרת את חיי הקהילה, זה מסב לי אושר".

פעלת לאורך השנים לקידום חברתיות והתנדבות בבאר שבע, מה הניע אותך להישאר ולפעול בעיר?

"אני גאה שהייתי בבאר שבע ופעלתי בבאר שבע. אני עדיין גרה פה כי אני אוהבת את העיר, אמנם ארבעת ילדיי ו-15 הנכדים שלי לא גרים בבאר שבע אבל אני אוהבת את האנשים החמים בבאר שבע ואני מרגישה שכולם המשפחה שלי". 

שושנה, המכהנת בשנים האחרונות כיו"ר ארגון רא"ם סיפרה על התהוות הארגון: "במדינת ישראל יש יותר מ-30 אלף עמותות רשומות בחוק, שרבות מהן בבאר שבע. לפני כ-40 שנה קם איגוד הארגונים בבאר שבע, שפעל לטובת עידוד ההתנדבות בקרב הקהילה, תהליך שנעשה בשיתוף אגף החינוך ואגף הרווחה של עיריית באר שבע".

במה בעצם עוסק הארגון שלכם?

"אנחנו מסייעים לכל מי שזקוק לעזרה. אנחנו מסייעים לגמלאים יחד עם אגף הרווחה, פועלים עם ארגונים שונים כדי לסייע למיעוטי יכולת למצוא דירה או עבודה, מסייעים לבעלי לקות שכלית, יש לנו גם פעילות ענפה בתחום התרבות והפנאי. לדוגמא, בעוד שבועיים אנחנו חוגגים באירוע מיוחד יום הולדת 80 לגמלאי העיר שאין באפשרותם לחגוג יום הולדת בעצמם".

לפני כשנתיים קיבלת אות הוקרה מאוניברסיטת בן גוריון על פעילותך הענפה בבאר שבע, זה השפיע על המוטיבציה ועל הדרך שלך?

"אני מאוד שמחה על הכבוד שהעניקו לי את אות ההוקרה, זה נתן לי הרבה הערכה עצמית, אבל זה לא השפיע עליי כי זו הייתה דרך החיים שלי מלכתחילה".

שושנה חגגה השנה יום הולדת 80, ועדיין רוחה צעירה וחושבת על העתיד: "יש לי חלום לפתוח מכללה להתנדבות" סיפרה שושנה. "שבעצם ילמדו איך לסייע ומה המשמעות של התנדבות, אני רואה בזה מקצוע לכל דבר, זה פרוייקט העל שלי כרגע".

שושנה גם ביקשה להעביר מסר דרכנו: "אני כבר בת 80 וסובלת מבעיות ברגליים ולכן יש לי תו נכה. יש לי חניית נכים ליד הבניין וכל פעם מישהו בא ותופס לי את מקום החניה ואני צריכה להתקשר למשטרה כדי לטפל בזה. חשוב מאוד להבין שהמרחק שנראה לצעירים קצר ופשוט בשביל מבוגרים ונכים הוא ארוך וקשה, אז אני מבקשת שלא לחנות בחניית נכים".

אבל מה עם מסר לדור הצעיר?

"אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר בחינוך, ואם נשקיע בחינוך הדור הצעיר להתנדבות, הם יגדלו להיות עם ערכים טובים יותר. אפשר לעשות הרבה אם עובדים ביחד. שכל אחד יתן לפי כוחו ויכולתו, אפילו דברים קטנים כמו לעזור לאישה מבוגרת עם שקיות הקניות וללוות אותה ברגל, או ל עזור לאדם נכה לחצות את הכביש, אפילו מילים פשוטות כמו שלום, תודה, בבקשה הם דברים שמשנים את כל היום שלנו".

"כל שנות עבודתה עסקה שושנה בפעילות התנדבותית והשקיעה מעל ומעבר לתפקידה לסיוע ותמיכה לכל פונה", מסרו בעיריית באר שבע, "לאורך כל השנים ובעיקר אחרי פרישתה מהעירייה ההתנדבות המיוחדת והמועילה הייתה מוקד ומרכז חייה ואכן אשר עשתה הביאה לידי מהפך בשדרוג נושא ההתנדבות בעיר באר שבע".