צדק צדק תרדוף
23.04.21 / 13:49
אין ספק שהופעתו על המסך של עודד הרוש - הבחור עם הכיפה/כובע קסקט המסוגנן ששואל את השאלות שכולם מפחדים לשאול תפסה את עיניהן של רבים. בראיון עם באר שבע נו הוא מספר על הרגע בו הוא הבין שיש צורך בטיפול אמיתי כאן בדרום ולא דיבורי סרק, על ההחלטה ללכת לשריון במקום לגלי צה"ל, וגם על בית המדרש שנפתח בדימונה ומזמן אליו אנשים מכל קצוות האוכלוסייה וסלב כאחד.
הראיון התבצע ביום חול
עודד הרוש הוא אחד האנשים הרבגוניים כרגע על המסך ובדיגיטל ברשתות החברתיות. מדימונה, הגיע הרוש היישר ללב העשייה בכאן 11, והוא אינו מוכן לוותר על הנוחות ואוויר ההרים למען קירבה למרכז. גם אם זה אומר לחסוך נסיעה של כמעט 3 שעות.
בין היתר הוא אומר את שעל ליבו תמיד ומשתמש בתירוץ הספק חינני ספק ערמומי – "אני לא עיתונאי אז אני מרשה לעצמי לדבר בפתיחות אחרת", וכך בשיחה ארוכה ביום חמישי בערב הוא מספר על כמה המצב בדרום קרוב לליבו, וכמה כיבוס מילים הוא החלה הרעה של התקשורת הישראלית בכלל ושל המדינה בפרט.
נולדת וגדלת בדימונה?
"כן, נולדתי פה בשנת 1987. דימונה של שנות התשעים נראתה אז יותר קטנה, אבל כעת היא התפתחה משמעותית אבל משהו בגודל שלה לא פרץ, והיא עדיין נשארת באזור הארבעים אלף תושבים שזה נחמד ושומר אותה כפי שהיא. אני מאד אוהב את העיר ומאד אהבתי את הילדות שלי פה, הייתי "גר" במתנ"ס והיה לנו המון תנועות נוער פה (עדיין). בזמנו הייתי גם יושב ראש מועצת הנוער, וכל הזמן הייתי בחוץ ופעלתי בלי סוף והייתי לקוח חלק בהמון התנדבויות, ובאמת הייתה לי ילדות מדהימה".
רק לי אתה יחסית חדש על המרקע?
"אני על המרקע אותו זמן כמו תמיר בר, לוסי איוב, מלך זילברשלג ואחרים, רק שאני עושה יותר טורים שעל הנייר פחות מעניינים את הכלל - מצב הרפואה בדרום, התיישבות לא חוקית בנגב. לפעמים אני עוד בהלם שהתאגיד עוד חושב שהנושאים שלי מעניינים (צוחק)".
לגבי רייטינג, זה משהו שהוא חשוב מבחינתך?
"משהו בסרטונים האחרונים נגע באיזשהו עצב חשוף להרבה אנשים, וגם שעשיתי את הטור על ה"פרוטקשן" לא חשבתי על כמה צפיות יהיו. כן מעניין אותי לראות את הטור רגע אחרי שהוא עולה ולדעת שיש פה משהו שאני שלם איתו, ויש גם פעמים שאמרו לי "תעשה על נושא כזה או כזה שיהיה יותר ויראלי" אבל אני רוצה לגעת בנושאים שהחברה פחות נוגעת בהם".
זה לא פוגע לך בקריירה אם כך?
"אני לא מקבל קמפיין בסלקום ותפקיד בארץ נהדרת, אבל אני שלם עם עצמי."
אז מה הייתה לפי דעתך נקודת המפנה בקריירה?
"נקודת המפנה הייתה בסרטון שבו תיעדתי את המעבר לבית החדש שבניתי ושם התחלתי לשלם "פרוטשקן" ואז באמת זה התפוצץ והתחילו לפנות אליי מאברי גלעד וכל מיני ערוצים אחרים. משם זה התגלגל לכך שבעקבות המקרה של אריה שיף והאונס של הילדה בת ה – 10 יש פה משהו שהציבור רוצה לשמוע, והחליטו להצמיד לי תחקירן צלם ובמאי, וכאן 11 שיחקו אותה לגמרי והוכיחו שהם תאגיד שידור ציבורי אמיתי".
איך בעצם הגעת לכאן 11?
"תמיד הייתה לי משיכה לתקשורת, אבל בכל צומת שיכולתי ללכת לתקשורת הרגשתי שזה יותר תרומה לי מאשר לציבור. לדוגמא – בצבא הרגשתי משיכה עזה לשירות בגלי צה"ל אבל למרות זאת הלכתי להיות לוחם. הייתי מפקד טנק בשריון בלבנון השנייה וצוק איתן, שלשם נכנסתי שאשתי הייתה בהריון, אבל אחרי שהשתחררתי הרגשתי שאני רוצה לעזור לקהילה בדרך אחרת".
ומה עשית בנידון?
"התחלתי לכתוב בעלוני שבת שמחלקים בכניסה לבית כנסת, שם חיברתי את פרשת השבוע לאקטואליה. ואז במקרה ינון מגל קרא את אחד הטורים שלי והוא שלח את זה לאלעד קובלנץ מנכ"ל תאגיד השידור, ויום אחד אני מקבל מייל מסמנכ"ל התאגיד והשאר היסטוריה".
איך בעצם קורה המצב שבו אתה מדבר בפתיחות, לפעמים אפילו בלי מעצורים על נושאים שהם בגדר טאבו?
"אני לא מגדיר את עצמי עיתונאי, לא למדתי עיתונאות, ואין לי תעודת עיתונאי. אז אני יכול להתווכח ולומר דברים שהם לאו דווקא פוליטיקלי קורקט וזה היתרון בזה שאני לא עיתונאי, אני בא בכלל בתור תושב דימונה לא אובייקטיבי שאוהב את הנגב".
יש בעצם בעיה בהליכה בין הטיפות של התקשורת בארץ?
"אנחנו מעדיפים להגיד הרבה מילים ולא להגיד כלום. אני אוהב לומר ה"כיבוס" משחית, כי מבחינתי אין טעם ללכת מסביב, צריך לתקוף את הבעיה ולא לפחד. וכל עוד אנחנו רוצים להיות פוליטיקלי קורקט, ואנחנו אומרים שהבעיה היא בישראל ולא בחברה הבדואית, אנחנו לא תוקפים את הבעיה מן השורש. וברגע שנוריד את המחסומים, וניכנס ונלמד את השפה ואת התרבות ואת אורחות החיים מקרוב ולא ננסה לשפוט אותה בראייה מלמעלה, נוכל להתחיל לדבר על פתרון אמיתי למצוקה שמתרחשת פה".
איך אתה רואה את הסיטואציה עם האוכלוסייה הבדואית כיום לעומת בזמן שהיית נער?
"היום אני יותר מבין את המורכבות. יש לי חברים טובים בדואים שהזמנתי אותם למימונה, הקבלנים שלי בבית היו אנשי מקצוע נפלאים, וגם הם סובלים בעצמם מקומץ קטן ואלים".
אתה חושב שהעלאת הנושאים שדיברת עליהם בכתבות תגרום בסופו של דבר להשפעה רחבת טווח?
"כן, אומנם זאת אמירה תמימה של ילד בן 33, אבל אני כן רואה שזה יוצר שינוי. ועכשיו אני מקבל המון טלפונים מהמון פוליטיקאים שרוצים לקדם חקיקה בכנסת בכל הקשור לנושא, והמצב בו דעתי חשובה הוא יוצא דופן ומשמח".
אם יכולת לשים באחוזים כמה שוטרים ואנשי חוק ראו את התוכנית וגיבו אותך וכמה הרגישו שאתה לא נוגע בנקודה הנכונה?
"אני חושב שכל שוטר וכל סייר שיראה את זה לא יופתע בכלל. למשל הטיסה שערכנו עם חברת רגבים וראינו מטעי סמים ממש צמודים לישובים, אז כולם יודעים הכול וכולם עוצמים עיניים בלית ברירה וזה התפקיד שלנו - לפקוח לאנשים עיניים, ולעלות לשיח הציבורי את מה שכולם פה כבר 'יודעים'".
לפי דעתך תהיה לכך השפעה גם בב"ש?
"ניסיתי למצות משהו ברמה ה'דימונאית' כביכול, אבל הרגשתי שזה סיפור יותר גדול גם ברמה הלאומית. ושיפתרו את זה ברמה הארצית וגם ברמה הדימונאית כך תיפתר הבעיה גם ברמה הבאר שבעית".
אז למה להישאר בדימונה בכלל? אתה רחוק מהמרכז, ומעבר לכך - אתה בלב הפשיעה והסיטואציה הנוכחית עליה אתה מדווח. זה לא מפריע לך?
"דימונה היא מבחינתי כל מה שאני רוצה שאני חוזר הביתה – יש לי נוף מדהים, יש לי אוויר מדהים, יש פה קהילה ענקית ומגוונת, יש פה את כל רמת השירותים שאני צריך וזה הבית שלי. החיים פה הם נוחים קלים ומשתלמים".
חוץ מהדיגיטל והטלוויזיה הבנתי שיש לך גם בית מדרש ואתה פעיל בעיריית דימונה?
"לפני שמונה שנים פתחתי ביחד עם הרב אורן בן דוד בית מדרש לכולם. הוא משמש גם ללימוד והשערה והעמקה בזהות יהודית, אבל גם תרבות יהודית – בין היתר הופעות והרצאות. עכשיו עשינו מפגש עם אביתר בנאי, והגיעו אלינו גם ישי ריבו וברי סחרוף. בעיריית דימונה אני חבר מועצה בהתנדבות מלאה, ואני גם יושב בראש ועדת החינוך, גם שם בהתנדבות מלאה כמובן".
איך קוראים לבית המדרש?
"קוראים לו רוח במדבר. הוא נמצא פה בדימונה והביקוש אליו גדול, אנשים מכל האזור מגיעים ואפשר ממש להרגיש צימאון לשיח אמיתי".
אני לא רוצה לסחוט כותרות שווא אבל מעניין אותי - איך זה להיות חובש כיפה בתוך מדיום שנחשב לחילוני כביכול?
"אני לא חושב שהיום זה נדיר בנוף, מה גם שאני לא מנסה לטשטש את זה בשום צורה. אני מביא ציטוטים מאת חז"ל בטורים שלי, ואני חושב שזה משהו שחיפשו בתאגיד - דתי צעיר מהפריפריה שיביא את הדעה שלו".
אתה עובד בשעות לא שעות אני רואה?
"כן, וזהו החיסרון היחידי מבחינתי בכך שאני גר בפריפריה. כולם קרובים לעבודה ולי לוקח שעה וחצי יותר לכל כיוון, אבל זה המחיר והוא שווה לי כשאני מרגיש אני חוזר למקום שפוי יותר ורגוע יותר".
לסיום עודד, אחרי כל העשייה ואחרי הבאז שיש כרגע והמודעות העולה בקרב הציבור, אתה חושב שיש הזדמנות כלשהי לשינוי אמיתי במצב בבאר שבע, דימונה והנגב?
"אם אתה תסתכל על הסרטון הראשון שעשיתי בכאן לפני ארבע שנים שהייתי רזה יותר עם יותר שיער, הוא עסק בתאונות דרכים בנגב. השלישי והרביעי בכלל התעסקו בהתיישבות הלא חוקית בנגב, אז אפשר לראות שיש מגמה, כלומר אני מרגיש שאני ממחזר את עצמי 4 שנים לאחר מכן, אבל התחושה שלי שהרבה יותר אנשים יכולים או רוצים לשמוע. ולכן אני קושר את הצפיות לעניין שיש לאנשים בציבור, ולמרות שאלו אותם תכנים כמו לפני כמה שנים, עכשיו יש יותר עניין בנושא באיזור הנגב ולפי דעתי אנחנו גם נראה תוצאות בשטח בעתיד".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
