"לי היה חשוב להיראות פשוטה, רגילה ושלא רואים שהיא טרנסג'נדרית"
11.06.21 / 08:08
זה מסוג הסיפורים של אגדת סינדרלה, רק מהצד ההפוך. קודם כל יש את מתן שקד, נער מוצלח וחולם מבאר שבע, שרקם ותרגם את הפנטזיות שלו לעיצובי שמלות יפהפיות שפוערות פה ולסת, שהגדירו אותו כדבר הבא בעולם האופנה, כשכמעט כל כוכבניות הארץ, משירי מימון, מירי בוהדנה ועד נטע ברזילאי, לובשות את הדגמים שלו שנתפרו לתפארת מדינת הסלבס, על תקן בינלאומי, ועד שנעל הזכוכית שלו נשמטה כשפתח את שבוע האופנה בניו יורק. שם הוא כבר הבין, בינו לבין עצמה, אחרי תהליך קשוח, ארוך וחרדתי, שהוא צריך לחיות כמו שהוא באמת: אישה יפה ומאושרת שחיה עם עצמה בשלום ומתלבשת בקלאס, שאפילו קארי בראדשו הייתה מתה להיות חברה שלה. תהליך הקבלה הוביל אותו לעזוב את העיר הגדולה ולחזור לשורשים בבאר שבע, לשכור דירה בעיר העתיקה ולהתחיל ללתפור ולעצב שמלות כלה לנשים שמבינות עניין ("הבנתי ששמלות כלה זה הלחם והחמאה של הארץ").
סיי היי ללי אלמונד (25) ותשכחו ממתן שקד, שאחרי ניתוחים ראויים, טיפוח ולמידה עצמית איך להתנהל כאישה בוודג' הנכון, היא יותר יפה מהרבה נשים שהכרתם בסביבה, בפריזורה מעוררת קנאה של קלאס וגוד אקססוריז וטעם טוב כא-לה אישה פריזאית, שמתלבשת הכי נכון ועכשווי. תרימו לה.
לי נולדה כבן זכר בשם מתן שקד, בבית ליברלי נעים, וכבר בנערותו המוקדמת החל לתפור, לגזור ולצייר תרשימים של קולאז' ואופנה "בהתחלה זה לגלות גזרות, להכיר אופנה, ללמוד מה נשים אוהבות" סיפרה על אותו גיל 16 חולמני "שאני יכולה לשבת על מכונת תפירה שעות על גביי שעות ולהתרגש מבגד או למות על השמלה שעיצבתי, והיום זה אחרת, הייתי מתרגשת מכל שרוול שיוצא לא עקום, תפרתי כל בגד לבד, סבתא שלי נתנה לי את הבסיס ומשם חקרתי בלפרק בגדים באותה תקופה. הייתי קונה בגדי יד שניה ומפרקת. כל זה לחיות בבית ליברלי שבו אמא בגיל 13 כבר הוציאה אותי מהארון".
זה קל יותר כשהמשפחה מקבלת אותך כמו שאת
"אמא שלי תמיד אמרה לי, לא משנה שתהיי אישה ,העיקר שתהיי עדינה בלי נעלי עקב 18 ס"מ ונהיה חברות. היה חשוב לי ברמה האישית לא לגרום להבכה מציד הוריי, כי אני לא בחורה אנונימית, כולם הכירו אותי וזה נשאר ככה."
סטודיו מתן שקד החל להתפתח בצעדי ענק, ובגיל 19 הוא, לפני שנהיה היא, עבר להתגורר בתל אביב כדי להיכנס לתעשיית האופנה ולקבל את ההכרה שמגיעה לו. "האמת היא שפשוט עיצבתי בגדים טובים, לא רוצה להחמיא לעצמי" משתפת "אבל הייתי ילד קצת מופרע שעושה דברים מוזרים והסטייליסטים הנכונים באו ללקט בסטודיו שלי בתל אביב וככה הדבר הזה צמח. פה קיבלתי שער במגזין, פה אני מופיע בטלוויזיה, מופיעה בפריים טיים, מלבישה כוכבות כמו שירי מימון, נטע ברזילי, איילת זורר, מירי בוהדנה, מירי מסיקה, אוולין הגואל, מאיה בוסקילה, שיר אלמליח ועוד, והופ - פותחת את שבוע האופנה בניו יורק "אני מוצאת את עצמי שעתיים לפני קלווין קליין" נזכרת בהיותה בתצוגה הכי גדולה בחייה "הלם טוטאלי, שולחים לי רשימה של כוכבים לדגמן מהקולקציה שלי ואני בוחרת בדוגמניות הכי נחשבות, לא ישנה, חושבת איך עושה קולקציה לסיפור שלי. עבדתי כמו חולת נפש, כי רציתי שזה יהיה אני, ועוד שפסקול השיר "פרח בגני" של זוהר ארגוב ז"ל, נבחר להישמע בפינאל אצלי בתצוגה. זה היה טרפת, פאקינג שמתי את זוהר ארגוב בשבוע האופנה בניו יורק, זה היה חלום. חייתי חלום סימן קריאה. חזרתי חזרה ארצה לדירה היפה שלי ביפו והבנתי שאני לא נשארת יום אחד בן."
לא הרגשת בצעירותך שאת גבר בגוף של אישה?
"הרבה שואלים אותי את זה ויש לי תשובה יותר ברורה: לא, לא ידעתי רוב השנים שאני אישה, כי לא הייתה לי זהות. אני לא מצאתי את עצמי, לא זוגית ולא נפשית, אלא מצאתי מפלט. מעולם לא התאהבתי בגבר, לא הייתי בזוגיות עם גבר, המפלט היחיד שלי היה הקריירה, זה מה שידעתי לעשות. בגיל צעיר מצאתי את עצמי סביב תופרות, סטודיואים, מעברים, קריירה, חו"ל, לא עצרתי דקה להסתכל על עצמי במראה. זוכרת פעם אחת בתל אביב מישהי אמרה לי את יודעת שאין לך לוק של מעצבת, שאלתי למה? אמרה שפשוט אין לי. עם הזמן קצת פענחתי את מה שהיא אמרה, כי היא לא אמרה בכוונה רעה, אלא בגלל שלא הייתה לי הגדרה. לא הייתי שלם בלוק, במראה, לא היה לי שיער קבוע, לא בגדים קבועים ומתן לבש רק שחור. לא היה לי בגדים צבעוניים. זוכרת שאחותי חופית הייתה איתי בשבוע האופנה בניו יורק ובזמן שאנחנו מטיילות היא שואלת אותי למה אני קונה רק שחור. הסברתי שזה מה שאני לובש, לא היה לי מה להגיד. כשחזרתי ארצה הבנתי מה קרה בתצוגה, אפילו לפינאלה בתצוגה בניו יורק לא יצאתי לבה שיראו אותי, כי הרגשתי שהאורחים שנמצאים שם לא צריכים להכיר את מתן. היום הייתי עולה בענק. מבינה שאלוהים שלח לי טריגר מדויק באותו רגע ואני שמחה שלא עשיתי זאת בשלב מוקדם, צריכה להבשיל כאדם וכאמנית ולהבין מה הבעיות. אני לא סוחבת את מתן, לא זוכרת אותו, אני בניתי את לי".
מה עושים תחילה כשרוצים להיות אישה?
"מתחילים להיגעל משיער, להתגלח בלי הפסקה. כשבן מפוצץ בטסטוסטרון ולא כטראנסית מפוצצת בהורמונים, גודל לך מלא שיער וכל 24 שעות הייתי במקלחת מגלחת את הגוף מכף רגל עד ראש. הייתה לי פאה בלונדינית יקרה ויפה שחבר שי הכין לי, ואחר כך הלכתי ללמוד להתאפר. לא ידעתי למרוח אודם, שהיה עקום רוב הזמן. הלכתי לאלנבי וקניתי מלא דברים של פרחות, מיני וגוזיות, הייתי הרבה רזה מהיום ובלי הורמונים. בבוקר הייתי מעצב אופנה בלי שיער ונראה חולה ובערב עם פאה ועקבים. הדרמה הייתה מול לי, איך אני הופכת את עולמי כרגע בשיא ההצלחה שלי, אז חייתי חיים כפולים. בבוקר אני מתן ואחרי שהתופרות הולכות אני עוברת להיות ליקוש, הכינוי עד היום. הייתי בפיצול אישי חמור".
למה בחרת בשם לי?
"לחברה הכי טובה שלי קוראים לי, גדלה איתי כל התיכון והכינוי שלה זה ליקוש. באחד הימים שמישהו שאל אולי מה השם שלי ולא היה לי מה להגיד, הדבר הראשון שעלה לי בראש זה ליקוש. אמרתי לחברים שזו הדמות שלי, הם זרמו ומאז זה נתקע. השם משפחה שלי שקד ולא הצליחו להגות אותו נכון באמריקה וזה היה טראומה, אז החלטתי לשנות לאלמונד, שהפירוש הוא שקד באנגלית, ובגיל 25 החלטתי לחזור לבאר שבע להורים".
לי חזרה לבאר שבע בגלל הקורונה טיים והשקט התעשייתי שהיא יצרה פלוס פחד מלחלות, וגם החליטה שזה הזמן להפסיק להסתפר ולגדל רעמת שיער מוזרה, לדבריה "כולם אמרו לי לכי תסתפרי ועניתי שאני לא מעוניינת" נזכרת אותם ימים "הלכתי לעשות לייזר כל הגוף ולאט לאט הכל קרה. יום אחד באתי לבריכה של ההורים בסופשבוע, אמא שלי מסתכלת עליי ואומרת לא הבנתי, הרגליים שלך יותר חלקות משלי? ישבנו לדבר הכי בכיף. אמרתי לה שאני כבר לא רואה את מתן, שהוא לא חי בי יותר וזה גם לא יעבור לי, אין צורך בדרמטיות. מתן בשינוי אדרת והכי קליל שיש, וכך זה נשאר -הכי בטוב"
מה זה שינה בך?
"לי הפסיקו החרדות שסבלתי מהן כל שהותי התל אביבית והיא ארכה בערך שש שנים, אז אם אין לי היום שום צורך בציפרלקס ואני ישנה מדהים ומאושרת. זה אומר המון על העיר הזאת. אי אפשר להתכחש לבית, יש משהו בביטחון של באתי מפה, גדלתי, מכירה את הרחובות, שעושה סוגר על המגננה שלי. יש משהו נעים בהכרות של כולם עם כולם. יש כן אנשים חמים וטובים, תרבות נהדרת וקהל צעיר. לא משנה כמה תכירי את תל אביב, תחיי ותבלי בה ותעביר דירות, עדיין תרגישי מנוכרת ובודדה וזה מאוד קשה. גם שהבנתי את הקושי והכלתי אותו, עדיין לא הרגשתי שהיא מכילה אותי. זה מרחק שנות אור, קשוח. אבל לא יכולה להאשים את העיר תל אביב בחרדות, כי אני הבאתי אותן על עצמי."
כשהיא מסתובבת ברחוב באר שבע, והיא לא מסתובבת הרבה, בתור לי האישה היפה עם השיק האישי, לא ממש מזהים אותה כמתן שקד. לא מסתכלים עליה בעין בוחנת ותוהים מאיין היא מוכרת להם, כי היא לא. הכל שונה. המנתחים עשו עבודה טובה שיצרה ילדה יפה עם קווים סימטריים ולוק של פאשניסטה."זה לוקח זמן עד שאדם מבין שזה אני" מודה "אולי כשאני מדברת. יש מי שיזהה, אבל בעיר הזו לא מזהים. אנשים שחייתי איתם בבניין בתל אביב, כי אני כל סופשבוע בתל אביב, לא מזהים אותי. הניתוח עשה שינוי גדול והקיצוניות של לפני ואחרי. לא הייתי בובת חרסינה שהפכה לאישה, כי הייתי ממש בן. אני יצאתי מתל אביב בן לחלוטין ולא ראו את זיו פניי חלקות או עם שיער ארוך, זה לא כזה קל לזהות".
כשאת מסתכלת במראה מה את רואה?
"אני ממש מרגישה אישה. אני מרוצה. לא מעניין אולי כמה אני יפה, כי לי היה חשוב לצאת אחרת, את הסטייטמנט שלי שאראה שונה, מיוחדת ומשהו אחר. לא רציתי בשום צורה להתכתב עם המילה טרנסית או קוקסינלית. יש ריצה מהירה להיראות מאוד נשיות ויש חברות שלי שלא אוכל להיות קיצונית כלפיהן כי הן חברות שלי ואני אוהבת אותן, פשוט היו בדרמטיות של ציצים, בלונד וסיליקונים ושיער ארוך ודרמות בפנים. לא שיש לי עניין כזה, גם אישה כמו אביבית בר זוהר היא כזו - אני פחות מתחברת. לי היה חשוב להיראות פשוטה, רגילה ולא רואים שהיא טרנסית, כי היא לא רצתה. לא מחפשת להיות אובר נשית".
ועכשיו היא על תקן מעצבת שמלות כלה עם קולקציה חדשה 2021 ,שעושה לך חשק להתחתן כאן ועכשיו עם מחוכים מדויקים להפליא ולקוחות שנשארו נאמנות אליה, למרות החשש שקינן בה בהתחלת דרכה, שהן לא יחזרו, אליה, כי היא כבר לא מתן שקד "אני פחדתי מהיום שהקורונה תסתיים ורעדתי שאני לפני הפתיחה" נזכרת "לא ידעתי אם יחזרו אליי ואם יגיעו חדשות, איך אתמודד למול המבטים. הרי שברו לי את הפנים, אני מפוצצת הורמונים, יצאו לי פצעונים ואני לא בן יותר, איך אקבל כלות שצריכות שמלת כלה? אבל כולן חיבקו אותי ואמרו לי אמא'לה, איזו יפה את, איזה כיף ואיזו אווירה. הייתי בהלם. באתי לתופרות ואמרתי להם אתן קולטות? חשבתי שיהיה אנטי. בחנתי את העיר בבילויים וראיתי שלא מסתכלים עליי מוזר, לא פונים אליי אחרת ולא פונים אליי בלשון זכר, פשוט כיבדו אותי ובגלל זה אני עפה על באר שבע ואני אפילו חושבת שבתל אביב עוד יש".
מה עם דייטים, יש פה ושם?
"יש דייטים גברים רציניים, אני קצת בעייתית. אם אני מאבחנת שהגבר רואה בי מימוש פנטזיה, אני לא מסכימה לצאת איתו. אני רוצה להבין שאני לא פנטזיה, אז לא לוקחת בינתיים את הדייטים כדבר רציני".
היכן לי תהיה בעוד עשר שנים?
"חוזרת לתיקון בניו יורק, אציג שם שוב ולבסוף אצא לקהל במלוא הדרי. חייבת לסגור מעגל עם ניו יורק ,רוצה קניינים מכל העולם, רוצה כלות מפורסמות, להשיק ליין עקבים שחלמתי, עליו, שיהיה לי תיק יוקרתי משלי, כי הוא יהיה איכותי, רוצה להתפתח באופנה, להיות מעצבת אופנה בגבולות המיניות. רוצה לעצב לאוליגרכיות, לנשות מנהטן, ליין נעליים בעיצובי בהשקות עולם, לפתוח את פסטיבל קאן, אנגליה, פשוט לגעת בעולם, זה מה שחלמתי תמיד".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
