עוצמה נשית: הופכת את האסירים לאסירי תודה
30.01.20 / 03:24
את הריאיון המרתק הזה יכולנו להמשיך שעות. סיפורה המדהים של לימור אברג'ל סחף אותנו והוא הולך לסחוף גם אתכם! אחרי שתקראו על עשייתה היוצאת דופן תסתכלו אחרת על אנשים שישבו בכלא
לימור אברג'ל היא יועצת תעסוקה ודוברת הרשות לשיקום האסיר, ממש עוד רגע היא חוגגת 47 לצד שני בנים נועם בן ה-8 והראל בן ה-14 וכן לצד בעלה אלי קצין בשירות בתי הסוהר. כן כן קראתם והבנתם נכון האסירים שאלי פוגש בעבודתו משתחררים ועוברים אצל לימור.
במדינת חוק כמו במדינת חוק, עברת על החוק תעבור במסלול המקובל מעצר, דיונים, ואם יצא שנמצאת אשם תסיים את התהליך כמובן בכלא, אך מה קורה כאשר אותם אנשים סיימו לשלם את חובם לחברה, ריצו את עונשם וצריכים לצאת לחופשי, לעולם בו הם מראש מסומנים ומוכתמים, עולם שבו הם צריכים לפרנס את עצמם ואת משפחתם. כאן בדיוק נכנסת לפעולה לימור, עם המון כוחות נפשיים, יצירתיות, אוזן קשבת ורצון אמתי לסייע ולשקם!
אך לימור לא חלמה שתגיע לתפקיד המדובר ובתחילת הדרך היא בכלל התעניינה בתחום אחר לגמרי: "כששאלו אותי מה תעשי כשתהיי גדולה? עניתי שאני חולמת להיות בתקשורת, עיתונאית או מגישת חדשות. הייתי תמיד מרותקת למעגל של דן שילון, פעם כתבתי לו והוא אפילו השיב לי. אני זוכרת את הציפייה ליד תיבת הדואר, אבא שלי הביא לי את המכתב ואני ממש מצאתי את עצמי נרגשת, פתחתי וקראתי שמזמינים אותי לאולפן, זה היה חלום שהתגשם, הגענו לסיור באולפנים, דן קיבל אותנו בכזאת סבלנות ורגישות שלא האמנתי שזה קורה. באותה פגישה הוא אכן צייד אותי בכלים ועצות, אך אחרי שראיתי הכל מקרוב הבנתי שאולי העולם הזה הוא לא מה שדמיינתי ואולי עדיף לי ללכת למקומות אחרים. אבל תמיד ידעתי שאיפה שלא אהיה אשלב גם את הפן התקשורתי".
לאחר ההלם הקל מעולם התקשורת והאולפנים החליטה לימור לנסות את מזלה במקום אחר ולממש את הצד הטיפולי שלה, אך גם הדרך הזו לא הייתה קלה, כפי שהיא מעידה על עצמה "הצבתי לעצמי תקרות זכוכית, לא תמיד האמנתי שאני יכולה לעשות כל דבר" היא אומרת ומוסיפה בהמון הומור עצמי שהוא לגמרי חלק מסוד הקסם שלה "בכל זאת עם שם משפחה כמו שלי אין לי הרבה אופציות". ובכל זאת למרות תקרות הזכוכית וחוסר האמונה, אחרי חיפושים רבים מצאה לימור את המקום בו היא תוכל לממש את יכולות הטיפול והריפוי שלה בדרכה הכה אופטימית – הרשות לשיקום האסיר!
כמו שאתם בטח יכולים לתאר לעצמכם ההתחלה ממש לא הייתה קלה. כבר עם הגעתה של לימור לראיון עבודה מסודרת להפליא עם שמלה בסטייל, התפלאו ושאלו אותה אם היא בטוחה שהיא הגיעה למקום הנכון? אבל בלי להסס היא השיבה מיד שכן ושהיא תוכיח להם מה שלימים היא מוכיחה לעולם כולנו – תלמדו להסתכל על אנשים מעבר לסטריאוטיפים!
איך נראה יום שגרתי שלך?
"סיוע תמידי, וחשוב לי להבהיר לא מדובר רק בסיוע של מציאת עבודה, אלא גם בסיוע של מציאת לימודים וממש מעבר של תהליך ארוך עם אסירים. כמובן שיש את העניינים הטכניים כל אסיר צריך אישור עבודה, כאשר מעבר לצד של האסיר אני צריכה גם לבדוק את הצד של המעסיק אליו אני שולחת את האסיר לעבוד ולכן למעסיק אסור שיהיה עבר פלילי, אסור לו להעביד את האסיר המשוחרר בלילות ועוד" היא מסבירה ומוסיפה: "אני ממש נדרשת לעבודה יסודית, עוברת בין חברות כדי למצוא שיתופי פעולה, בין אם חברות כוח אדם או מפעלים גדולים וממש צריכה לשכנע אותם, לשווק את המוצר הזה שנקרא אסיר משוחרר. כאן נכנס הפן התקשורתי העבודה שלי כדוברת עוזר לי מאוד בנושא הזה של שיווק".
מעסיקים בטח חוששים איזה תגובות את מקבלת?
"זה המון להכניס אידאולוגיה, הרבה פעמים אני צריכה פשוט להסביר את התרומה של העסקה כזאת ולפעמים זה עובד ולפעמים לא. כמובן במסגרת זאת אני חייבת תמיד לוודא שלא תהיה זיקה לעבירה שזה משהו שגם עשוי לסייע בשכנוע המעסיק, למשל: מישהי שהשתחררה מנווה תרצה על עבירות מרמה, אני לא אכניס אותה עבוד בתפקיד שיש בו נגיעה עם כספים כדי לא להקשות עליה ובטח לא על המעסיק".
איך היית מתארת את העבודה מול אנשים שעשו עבירות ולפעמים גם חמורות מאוד?
"בהתחלה זה לא היה כל כך פשוט, אבל בגלל שזה האופי שלי לעזור וזו הגישה שלי לראות מעבר ותמיד להיות חיובית. עם הזמן התרגלתי ובסוף את מבינה יושבים מולך בני אדם שטעו בדרך, חלק כך וחלק כך כל אדם והטעות שלו. אם הוא הגיע אליי הוא עבר וועדה והוועדה הזאת קיבלה החלטה שהאדם הזה רוצה ומסוגל לשנות את מסלול חייו, אז איך אפשר שלא לצאת מגדרי ולעזור לאותו אדם לצאת מהמעגל שהיה רגיל אליו ולשנות את החיים מקצה לקצה. במסגרת המפגשים עם האסירים אני לא רק מוצאת להם עבודה וזהו אני מעניקה להם הרגלים חדשים, הרגלי עבודה, הרגלי חיים שיגרה חדשה, הבנה שמעכשיו יש לכם הזדמנות לשנות את החיים שלכם ואם הצלחתי למצוא לאסיר תעסוקה הולמת עשיתי את שלי!".
איזה קושי זכור לך במיוחד?
"בהתחלה הייתה לי תמימות, העולם של הפשע הוא זר לי לא הגעתי ממקום שהכרתי את הדברים בטח לא מקרוב, אבל מהר מאוד הבנתי את הקודים. בנוסף הבנתי דבר משמעותי הם תמיד יחשדו ולא תמיד יהיה קל להבהיר שאני כאן באמת כדי לעזור". ובכל זאת את בטח נחשפת לסיפורים לא פשוטים "לפעמים אנשים מספרים לי פרטים נורא טכניים אבל קשים כמו עבירות מין או רצח, אבל אני חייבת לעשות הפרדה ולהבין שעומד מולי אדם שהוחלט שהוא יוצא לעבוד ולשנות את מסלול החיים שלו באמצעות החזרה הזו לקהילה. אף פעם אי אפשר להיות מוכנים באמת לסיפור הבא וכן יש סיפורים קשים, אבל עם הזמן לומדים לגייס כוחות ונעשה שינוי מחשבתי תוך הבנה שהאדם מולי שילם את חובו ועכשיו הוא מנסה לשקם את עצמו ואני הגורם הראשוני לעזור לו לעשות את זה".
במהלך השיחה עם לימור קשה להתעלם מההערות השנונות והמצחיקות שלה, ניכר כי היא מלאה באנרגיות חיוביות שמסייעות לה בתוך העולם האפל אליו היא מגיעה מדי יום. "משהו באופי שלי בDNA שלי הוא נורא חיובי, אני מאוד לא שיפוטית וזה מאוד עוזר לי לשקם באופן אמתי. אני בוחרת לראות את האדם שעומד מולי ולא את האיש שהורשע. אני יכולה לראות את אותו רוצח שעשה דברים נוראיים אבל אני בוחרת להבין שאי אפשר לשקם באמת אם אתה לא סלחן באופי. לפעמים את נורא מזועזעת מבפנים אבל ככל שעובר הזמן אני לומדת לשים בצד את מה שלא קשור לשיקום עצמו".
איזה סיפור זכור לך כאכזבה או חוסר הצלחה לשקם?
"שלחתי מישהו לעבוד במחסנאות ולמחרת התקשרו אליי שהוא ברח עם כל הסחורה מהמקום ונורא התאכזבתי אישית, הוא מעל באמון שלי". מה עושים במצבים כאלה? "אני מתייעצת עם מנהל המחוז ואנחנו בוחנים איך להתמודד עם אותו מקרה ספציפי. בסופו של דבר בתוך תוכי אני יכולה להיות נורא מבואסת, אבל אני מבינה שיש תכתיבים ולצד זאת אני מבינה שזה לא אישי זה משהו שלו ולפעמים הרגלים מאוד קשה להזיז הצידה. אז מבחינתי אני מצד אחד מאוכזבת מההתנהגות שלו, אבל אם הוחלט שהוא מקבל הזדמנות שנייה אני שם כדי לנסות ושוב לעזור לו לקבל אותה על הצד הכי טוב שיכול להיות".
איזה סיפור הצלחה זכור לך במיוחד?
"הייתה מישהי ששנים עסקה בזנות, סיפור קשה ביותר ואז היא הגיע אליי והיא אמרה לי שהיא רוצה להשתקם אבל שמה מוכתם בכל מקום. כמובן שלא ויתרנו ובעבודה משותפת יחד עם עובדת סוציאלית עשינו שינוי גישה לחיים וכלפי עצמה. בסוף היא יצאה לקורס כלשהו סיימה אותו בהצלחה גדולה והיום אני שומעת עליה רק לחיוב, היא נחשבת למוצלחת בתחומה. זה סיפוק אמתי לראות את האנשים שלא מאמינים בעצמם, שמגיעים מפוחדים ולדעת שהצלחנו לעזור להם ולשקם להם באופן כל כך משמעותי את החיים".
ההרצאות של לימור:
מעבר לתפקידה ברשות למען האסיר, לימור אברג'ל היא גם מרצה במקומות שונים, בניהם גם בפני סטודנטים שם היא נפגשת כל פעם מחדש בסקרנות הרבה ותוך כך מעניקה לנוכחים שינוי תודעתי כלפי מה שעד היום נתפס כ"מוקצה". "כשאני הולכת להעביר הרצאות בפני סטודנטים שלומדים קרימינולוגיה, אני שמה לב לאפקט שמתרחש במהלך ההרצאה וגם אחריה, הסקרנות השאלות השיח שמשתנה משיפוטיות לסקרנות לשמוע ולגלות עוד". איזה שאלות שואלים אותך הרבה? איך אני מסוגלת, מה הקשיים, האם יש לי קווים אדומים?
ויש קווים אדומים?
"אני חשבתי שיש לי, אבל כל פעם את מגלה שאין ברירה האנשים האלה שילמו את חובם לחברה, הם ישבו בכלא ואני חייבת לשמוע ולקרוא את מה שהם עשו כדי לדעת לאן לא לשלוח אותם ואת מתרגלת, הקווים הופכים מדומים לורודים, דוהים ולאט לאט לשקופים. בסוף זה הכל אנשים, אנשים ואנשים אני שוכחת שהם אסירים".
עם איזה מסר תרצי לסיים?
"חשוב לי לדבר על דעות קדומות, אנשים מסמנים את מי שהיה בכלא ולא נותנים הרבה הזדמנויות. כלומר, הם היו שם שילמו את המחיר וממשיכים כל יום מחדש לשלם. וכאן זה המשימה שלנו לחשוב איך אנחנו עוזרים לאנשים לחזור לקהילה ואיך הקהילה תשנה את הגישה כלפיהם. אני הרבה פעמים אומרת למעסיקים הם לא סתם אסירים, הם אסירי תודה וזה הכי חשוב לי המעבר הזה מאסיר לאסיר תודה לאדם שמודה על ההזדמנות השנייה שלו ומחבק אותה חזק".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
