הרווק ששווה לאכול איתו

זה לא כזה פשוט להיות רווק בשנת 2021 בבאר שבע, עיר שהסטטוס "נשוי" הפך למנת חלקה, כדי לשרוד את כל הברכות והשאלות של החברים סלאש משפחה בכל מפגש חברתי על חתונה כדת וכדין, אבל איב שלנו חי את החלום ותעזבו אותו מהפקות חתונה, ילדים וטיטולים, האיש חי את החלום של חופשי זה לגמרי לבד "סביבי תמיד יש את הנשואים שרוצים שאהיה מאושר, אתחתן ואביא ילדים" אומר לי איב בחן של עצמו "אני טוען שמי שרווק יותר מאושר ממי שנשוי בשורה תחתונה, אבל בחיים ניתן ניתן להיות רווק מאושר וגם נשוי מאושר. אפשר להיות מאושר ולא משנה באיזה סטטוס".

איך אתה מסכם את החיים שלך כרווק בן 37 בעיר חובבת חתונות?

 "בעיקרון זאת בחירה שלי לא להתמסד, וכן  היו לי מערכות יחסים מן הסתם בחיי, אבל להתמסד כדת וכדין פחות דיבר אליי. זו תקופה כייפית ובעשייה שלי בחיי הלילה קשה לקיים מערכת יחסים תקינה עם בחורה שתכיל את מי ומה שאני, ואחת הדילמות עולה כשנכנסים רגשות ותמיד רוצים שאהיה בבית ובעיקר בסופשבוע, שזו העבודה המרובה יותר - לכן נהיה קשה יותר. אבל מבחינת הנאה, עשה לי טוב. זה כיף."

מלחיץ שאתה רואה מה קורה לאנשי שמתגרשים ומתחילים הכעסים והנקמות

"נשואים הפך לעניין יותר של להקים בית, להביא ילדים לעולם ואז האהבה נעלמת בשלב מסוים. אנשים מקימים בית, חיים אותו ומגלגלים אותו. לאהוב הרבה שנים שייך לדור שלא קיים ולצערי רואים ריבוי של גרושים".

ומה הקטע של הזקן הארוך והשחור שהולך איתך בשנים האחרונות, קשה לך להיפרד ממנו?

 "זה התחיל בפורים לפני שבע שנים כשהתחפשתי לאלביס. התגלחתי חלק על הסכין והשארתי רק את הפאות, ואז אמרתי לעצמי שאני בחיים לא מתגלח יותר. מאותו יום זה פשוט משהו שנשאר איתי ועם הזמן טיפחתי אותו ויש לי פרגונים לטוב ולרע. יש שאוהבים ויש פחות, אני אוהב אותו ולא מדמיין אותו בלעדיי. יש לי קטע שכל כמה חודשים אני אומר שאולי אעשה שינוי ואוריד אותו, אבל מהר מאוד מגיע השד הרע ואומר שלא. בשורה תחתונה אני כל שנה חוגג לו יום הולדת ועכשו חגגנו לו שבע שנים. זה חלק מהחיים לי ואני מעדכן באינסטגרם והפייסבוק את יום הולדתו, כי אני זוכר את  התאריך 31.3 שבו קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי שאני לא  מתגלח יותר"

 איב כבר סימן את חותמו כאיש חיי הלילה בבאר שבע כבר 15 שנה, כשהתחיל כבר בגיל 18 לחיות את טעם הלילה, ואיך שחזר מטיול של אחרי הצבא הוא החל לעבוד בחיי הלילה מהפורום ועד קמפאי, עד שהחליט לצאת לדרך עצמאית וכיום הוא הבעלים של  שלושה ברים בעיר: חמש על עשר, מנגה ובר שוק ברינגלבלום "בגדול אני חושב שבאר שבע נמצאת במקום טוב מבחינת חיי הלילה ואם בא לך אתה יכול לנסוע שעה ולבלות בעיר הגדולה תל אביב" שיתף "אנחנו מנצלים את זה לטובת עצמנו. אני מבלה שם לפחות  פעם בשבוע בעיר תל אביב שהיא אחלה מקום של חיקוי, כי אני מאמין שבאר שבע אוהבת לייצר ולחשוב הלאה ולפתח"

 אז כבר כולנו ראינו אותו בתוכנית "בואו לאכול איתי" על תקן הרווק המאושר בפאנל הדרומי, שהיה על תקון המארח עם אלכוהול זה חובה ומנותם מעוררי חך וקיבה נוסח "מרטיני סלמון אננס" או "עף על מילפיי", שגרמו לפאנל סביבו כמו תאירה אלון, אביגיל אוקנין, קציעה אלדר ואיגור גרינברג, ללקק אצבעות ולתת לו את הציון הגבוה, כשהוא בעצמו הכריז בריש גלי שהוא זה שיזכה במקום הראשון. והוא זכה. אבל מה שמעניין הוא, שבכל שנותיו כאיש חיי הלילה, היה איב הדמות הפחות מוחצנת ופחות בולטת מבחינה תקשורתית, אוהב יותר את הפרטיות ופחות את המוחצן, פחות שירכלו עליו, אלא שיכתבו רק מה שטוב לעסקים. ובגיל 37, התפנית הגיעה כתפקיד חדש של ההוא שמוכר מתוכנית ריאליטי בידורית " אני יכול להגיד שאני איש שכולם מכירים אבל לא מכירים באמת," העיד על עצמו" אז זה נובע מהעובדה ששמרתי על החיים הפרטיים, כי בבאר שבע זה מאוד קשה, וגם קשה לי ישר להיפתח לאנשים ולהיות נחמד בעולם ולדבר על כל דבר במהירות".

אז זה די הפתיע הכניסה שלך לעולם המוחצן והגלוי

"זה התחיל מטלפון מאאוט אוף דה בלו של תחקירנית ששואלת מה קורה אני מבואו לאכול איתי. שאלתי אותה מה זו התוכנית הזו, כי אני לא חבר של טלוויזיה. שאלה אותי 'מה, אתה לא מכיר את התוכנית עם שי אביבי?' אמרתי וואלה לא והיא ענתה שזו תוכנית בישול חובבנית שבה אנשים מארחים בבית ויש אנשים שהמליצו עלי. אז זרמתי ושאלתי מה אני צריך לעשות? אמרה לי לבשל ולארח. אמרתי לה  טוב, תני לי לראות את התוכנית ואני אחזור אליך. ואז התחילה עונת הקורונה ולא היה הרבה מה לעשות, ולמרות שבהתחלה היססתי מהפאנל שיגיע ויהיו יותר מידי דאחקות על אנשים, שזה דבר שאני לא מתחבר אליו - התייעצתי עם חברים והם אמרו לי מה אכפת לך, אתה עובר מסך ואתה יודע לבשל. בסופו של דבר, הבנתי שמצד אחד זה לא אני, אבל מצד שני נהניתי מאוד מהחוויה".

 אתה בשלן באופן יומיומי?

 "אני לא אחד שמעיד על עיסתו, אבל באתי מבית של בשלנים, אבא שלי שף, אחי שף. בתקופת הקורונה התחילה מגמה חזקה של אנשים שמארחים בבית בכמויות קטנות ואתה נחשף לזה. תמיד ידעתי לבשל אבל לא בישלתי. לא לקחתי את זה צעד אחד קדימה, אבל אני גם בא מעבודה שמתעסקים בה הרבה באוכל ואני יודע את החשיבות ומה יש בתחום, אבל זה בעצם התחיל מביקור של אחי שמתגורר בארצות הברית בקורונה הראשונה, שבה היינו בבידור חודש. היה אצלי וזה ידוע ששפים לא יודעים לאכול בחוץ, אז תמיד היינו מבשלים יחד. הוא גם אמר לי שמעכשיו כל יום מבשלים יחד והתחלתי לבשל מרצון. הוא פשוט לימד אותי תהליכים של רטבים, איך מתעסקים בבצקים, איך מגיעים לטמפרטורה נכונה של בשר, ולכן באתי לתוכנית עם הבסיס הקיים והוצאתי לפועל. ראיתי את הרמה של התוכנית והיה חשוב לי לצאת מנצח. הכי חשוב".

למה הכי חשוב?

 "קודם  כל, אני לא יודע  ולא אוהב להפסיד. חשובה לי התדמית של מי שמצליח ואפילו לא התאמנתי על המנות. כשישבתי עם כל הזוכים של התוכנית, הם אמרו שהתאמנו בבית ועשו ניסיונות, ואני אמרתי איזה מזל שהצלחתי ככה מבלי לקחת את זה באופן רציני מידי ולעשות ניסיונות ולחקור. בישלתי מה שאני אוהב ומה לדעתי יאהבו וזו  גם תוכנית כשרה, אי אפשר לשחק הרבה עם חלבי. גם לאודישנים שלחתי שתי מנות, אחת זרמו ואחת פחות. היה מוזר לי בהתחלה בתוכנית, כי אני לא טיפוס שנכנס לבית שלא מכירים אותי, ופתאום ללכת לבית של קציעה איפה שזה היה בכלל, היה לי שוק בהתחלה, כי צריך להתרגל למצלמות וטלוויזיה, אבל באתי מוכן. החבר'ה של ההפקה באו אליי הביתה לשיחה והכרות ורק אמרו שאהיה מי שאני ולא אחר. כמובן שאחרי כמה שעות יצא ממני האיב והאמת שכולם שם רצו לנצח".

זה היה נראה שלא לפי האוכל שהכינו הרוב.

אף אחד לא בא ואמר אתה הולך להיות הכי טוב, כל אחד בא עם רצון לנצח והיתה תחרות. כל אח אמר ננסה להיות הכי טוב. זה עניין של רמה בישולית או טעויות טכניות שהיו לחלק, אבל  הם לא באו לעשות מעצמם צחוק. קציעה אלדר באמת בישלה אוכל שהיא מכינה לילדים שלה ואני עוקב אחריה ורואה את הוויב שלה, כולם באו לחוויה. קשה להתרשם מאנשים בתוכנית טלוויזיה, אתה לא באמת אוכל את הסיטואציה, אבל כולם באים לחוויה,. תאירה היא מבאר שבע ולא הכרתי אותה לפני. היתה היא עם האמת שלה. קציעה והיא פחות התחברו כי שתיהם דעתניות או שלא התאים להן. איגור היה יותר ליצן החצר ואביגיל ניסתה יותר לעשות שלום בין כולם. אני ניסיתי לשמור על איזון, אבל העיקר שהיה הרבה פאן והומור ועובדה שיש ביקורות מאוד טובות על התוכנית. העונה שלנו הכי נצפית, בכלל אזור הדרום היה הכי נצפה. אפילו פרק 4 אצל תאירה נצפה הכי הרבה".

אתם בקשר?

"לא יותר מדי , אולי יותר בתגובות במדיה"

ואיך התגובות של אנשים, מזהים אותך ברחוב?

"מטורף, קודם כל מזהים אותי בקהל הבוגר ביג טיים, יש אנשים שניגשים אליי לדבר או להחמיא או אני רואה כאלה מתלחששים. בבר ברינגלבלום שולחים לי כל הזמן ממים. חברים מפרגנים, משפחה, מדברים על זה בעיקר."

 כמה עלה לך כמות החברים באינסטגרם?

"באיזה 700 אנשים לערך"

ובמה זכית?

"חופשה קולינרית באירופה,  זה יהיה באיטליה או יין, אבל זה יחכה קצת בגלל מגבלות הקורונה"

מה הלאה?

"האמת יש אופוריה מגניבה אחרי תוכנית טלוויזיה, אבל לא יודע אם הייתי מתלהב להשתתף בעוד תוכנית. היו הצעות ולא זרמתי, אבל אין לדעת"