המלאך השומר של ההולכים על ארבע

"האהבה לבעלי החיים מלווה אותי מגיל אפס, גדלתי עם בעלי חיים כל הזמן, תמיד היו כלבים בבית. מאז אני לא משאיר אף בעל חיים מאחור, אני מעביר בעלי חיים ממדינה למדינה אם צריך. אין להם קול ופה ודרך להביע את מה שהם צריכים ואם לא נעשה את זה בשבילם אף אחד לא יעשה את זה. בכל מקום יש בעלי חיים ובכל מקום צריכים עזרה, אין לי שעות וזמנים, כשיש בעל חיים בצרה אני עוזב הכל ויוצא לעזור לו", סיפר ל'באר שבע נט' רן פחימה על האהבה שלו לבעלי החיים שהתחילה מגיל צעיר.

מאז שהוא היה קטן רן פחימה הבין שהוא כאן כדי לדאוג לכל בעלי החיים, לכלבים, לחתולים וההולכים על ארבע, לסייע במשימות חילוץ והצלה ולהבטיח שהם לא נשארים מאחור. רן, בן 37, נולד וגדל בבאר שבע ולפני 16 שנים אף היה המחלץ של עמותת "תנו לחיות לחיות" באזור הדרום. "בשנת 2006 ארגנתי עם חבר מסע אופניים חוצה אירופה למען גיוס תרומות לעמותה. היום הייתי עושה מיליונים למען העמותה בקמפיין כזה, אז לא היה פייסבוק, רשתות חברתיות, וואטסאפ, את הכל עשינו עם הפה והידיים", נזכר רן. ב-15 השנים האחרונות טייל רן בכל רחבי העולם ב-40 מדינות, ובכל מקום בו היה מצא עצמו דואג לבעלי החיים באזור. ב-10 השנים האחרונות הוא חי במקסיקו אך בשנה האחרונה חזר לארץ כשהתחילה הקורונה.

ספר על החיים בחו"ל ובמקסיקו, המשכת לדאוג לבעלי החיים בכל מקום בו היית?

"בשנת 2009 עברתי לגור באירלנד, רציתי להתחיל ללמוד וטרינריה והתחלתי תואר ראשון בביולוגיה ימית. אחרי שנתיים חבר טוב שלי אמר לי שהוא צריך עזרה במקסיקו, אז הגעתי לחודשיים לעזור לו, חודשיים שנמשכו עד שנת 2020. במקסיקו יש לי מלון בוטיק גרין וילג' בפלאיה דל כרמן שבניתי עם שלושה שותפים, יש לנו גם מסעדה צמחונית וחברת טיולים. במקסיקו הייתה לי הזדמנות לעזור לבעלי חיים יותר אקזוטיים כמו קופים, יגוארים, נחשים, חיות שצריכות עזרה מציידים ואנשים שמחזיקים אותם בשבי, זו עבודה מעניינת אבל תמיד הרגשתי שבארץ יש לי יותר מה לעשות למען בעלי החיים".

מה גרם לך לחזור לארץ בשנה האחרונה?

"חזרתי לארץ בחודש מרץ לשבועיים לביקור ליום הולדת, הגעתי עם טרולי קטן והשארתי את החיים שלי שם במחשבה שאני חוזר. כשהגעתי לארץ הייתי צריך להיכנס לבידוד כי היה איתי חולה מאומת בטיסה, ואז נכנס הסגר, ואז גל שני וסגר שני, גל שלישי... ומצאתי את עצמי פה בנתיים, נרשמתי ללימודים לאילוף כלבים וגישוש, משהו שעסקתי בו המון שנים אבל התחלתי להתמקצע בזה. ובזמן הזה כמובן שפעלתי כדי לחלץ ולהציל בעלי חיים בכל הארץ. כיום אני גר ברחובות אבל תמיד חוזר לבאר שבע, בין אם לעזור לבעלי החיים או למשפחה ולהורים שעדיין כאן. העסקים שלי במקסיקו עובדים למזלי הרב, אני צריך עוד לחזור לשם כי הכלבים שלי נשארו שם, צריך ללכת לביקור ולחזור, אני לא רואה את עצמי עוזב את הארץ בזמן הקרוב".

מאז שחזר לארץ רן מוצא עצמו מידי יום נחלץ לעזרת בעלי החיים. "יש הרבה מקרים בארץ של בעלי חיים שזקוקים לעזרה, זה צבר תאוצה בתקופה האחרונה, אני מחפש סורקים של כלבים שהלכו לאיבוד, עוזר לחתולים שנפלו בפחים, לחמורים שקשרו אותם... לצערי גם רוב המקרים באזור באר שבע והדרום, זה גיהנום כאן לבעלי החיים", אומר רן, "אני אעשה הכל כדי לשנות את זה, אני כל שעה עגולה מקבל מידע חדש על בעל חיים אחר, פתחתי אפילו קבוצת וואטסאפ של חילוץ בעלי חיים עם מעל למאה אנשים, שם אנשים מדווחים ועוזרים. חשוב לי לציין שיש גם הרבה פעילים בבאר שבע והאזור שעושים עבודה מדהימה, אני לא לבד, המודעות לאט לאט עולה ויש הרבה אנשים טובים שעוזרים".

תן דוגמה לסיפור חילוץ שלקחת בו חלק לאחרונה, מקרה החילוץ שהשפיע עלייך ברמה האישית

"היה מקרה של כלב שהיה על הגשר של עוקף באר שבע, על הכביש לכיוון עומר ודימונה. נסעתי שם ופתאום ראיתי כלב על הגשר, כלב שחור גדול, ממש רזה, עם קדחת קרציות, מפוחד, שוכב על הגשר ואין לו יותר מידי זמן ואופציות לתזוזה. אם הוא זז הוא נדרס. עברתי שם בסביבות חמש בערב וקלטתי שאין מצב לעצור לידו כי אם הוא ינסה לברוח הוא ירוץ ישר לתוך הכביש. אז עצרתי רחוק יחסית והתקשרתי למשטרה, הגיע שוטר שעזר לי לעצור את כל התנועה. בסוף הצלחנו לתפוס אותו, הוא היה חולה ברמה מטורפת. נסעתי איתו לתל אביב והעברתי אותו לבית ביפו שגם אימץ אותו. לכלב קוראים גשר והוא חי עם עוד עשרה חתולים בבית. הוא עבר ממצב של גיהנום ומחלות וקושי וחום גבוה, עבר תהליך מדהים והיום הוא חי טוב ומאושר.  לראות שבעלי החיים מגיעים לבית טוב בסוף זה שווה הכל".

הקורונה לדעתך הובילה למקרי פגיעה ונטישה של בעלי חיים או דווקא הסגר עזר להם?

"גם וגם, מצד אחד התנועה בכבישים בסגרים הייתה דלה ובעלי חיים לא נדרסו, וגם בזמן הסגר הייתה לבעלי החיים הזדמנות ליהנות מזה שהבעלים שלהם נמצאים הרבה בבית. אני אישית הייתי עושה חוק עולמי שכל שנה יהיו שלושה חודשים של סגר בכל העולם, לטובת בעלי החיים, הם יכולים לחיות ככה בבתים. בעיני גם לנו בני האדם זה עשה טוב, נתן הזדמנות לעצור רגע את מרדף החיים, המרדף אחרי הכסף והדברים החומריים. אני לא מברך את התחלואה כמובן, זו הייתה תקופה קשה, אבל אני כן מברך את זה שאנשים ישבו בבית והיו עם בעלי החיים שלהם. מהצד השני בגלל הקורונה ראינו כן משפחות שאימצו חיית מחמד ופתאום אחרי תקופה זה כבר לא התאים להם, פתאום ה"צעצוע" הזה שהם הביאו לילדים עושה צרכים, הורס נעליים... אז היו גם הרבה בעלי חיים שננטשו וחזרו להסגרים". 

לאורך השיחה איתו היה ניתן לראות עד כמה האהבה לבעלי החיים מגיעה מעומק ליבו של רן, עד כמה הוא משקיע את מיטב זמנו וכספו, בלי שום תמורה, רק כדי לעזור לעוד כלב להיחלץ ולעוד גור חתולים להינצל. "כל ייצור שנושם חמצן על הכדור הזה, אם לא יקבל מאיתנו את החמלה שהוא ראוי לה, הוא ימות בסבל. אני חושב שיש הזדמנות לבאר שבע להיות דוגמא לעוד ערים בארץ בנושא בעלי החיים, צריך להבין שהאנשים שעובדים בנושא הטיפול העירוני בבעלי החיים צריכים להיות גם עם אהבה לחיות, עם רגש וחמלה כלפיהם", אומר רן, "אנחנו מדינת עולם שמונים, לא שלישי, בכל הנוגע לטיפול בבעלי החיים, אנחנו צריכים להתבייש בעצמנו שאנחנו לא מכבדים את הבריות והיצורים החיים בכדור הארץ, אין להם מישהו אחר וכולנו צריכים לעשות יותר למענם".

לסיכום, מה תאחל לעצמך ולקוראים הבאר שבעים לשנת 2021?

"אאחל לשנת 2021 שבאמת נדע לתת קצת יותר משמעות לעיקר ופחות לתפל. חסרי ישע זה מבחינתי כל מי שצריך עזרה אז שנדע לפתוח את העיניים למי שצריך עזרה ולהסיק את המסקנות מהתקופה הזו וללמוד ממנה. שכל אחד יעשה שינוי עם עצמו, ובעזרת השם שאצליח להביא שינוי גם ברמת העיר והעירייה, שיהיה מקום שעושה את העבודה שאני עושה ואני אוכל רק לעזור, במקום שיעזרו לי. שנוכל לעשות שינוי בארץ כך שתהיה מודעות לבעלי החיים, ממקום חינוכי לילדים, שיבינו שגם לבעלי חיים צריך לתת יחס וחמלה. שכולם יבינו שאם נעשה מעשים טובים לאחר יקרו רק דברים טובים".