הכוח הנשי של נינג'ה ישראל
25.01.21 / 16:10
היא היתה האישה הראשונה שהגיעה לקיר בעונה הראשונה של נינג'ה ישראל ומאז מתחרה בתכנית בכל עונה במטרה לעודד עוד ועוד נשים להגיע להישגים בספורט. דפנה גיטלר מעומר מספרת בראיון ל'באר שבע נט' על האהבה שלה לספורט מגיל צעיר, על עולם הטיפוס והפארקור, החוויות מהנינג'ה ועל השאיפות להמשך הדרך
אם גם אתם התמכרתם לטירוף אתגר הנינג'ה בשנים האחרונות, כנראה שהשם דפנה גיטלר לא זר לכם. היא האישה הראשונה שהגיעה לקיר בתכנית נינג'ה ישראל בעונה הראשונה ולגמרי גאווה דרומית שמוכיחה שעם כוח נשי הכל אפשרי!
"את עולם הספורט הכרתי בגיל 12, התחלתי להתאמן בהתעמלות קרקע ועשיתי את זה עד הגיוס שלי לצבא", סיפרה דפנה ל'באר שבע נט', "באותו הזמן אבא שלי הכיר לי את תחום הטיפוס והיינו נוסעים בכל הארץ כדי לטפס ולהתאמן". כיום דפנה גיטלר בת ה-26 מעומר היא ספורטאית טיפוס, מאמנת הפארקור הראשונה בארץ, מדריכת טיפוס בבאר שבע, סטודנטית לתואר במדעי החיים וגם כוכבת נינג'ה תחרותית. אל העונה הראשונה של התכנית הגיעה דפנה יחד עם אחיה ערן.
מה גרם לך בעונה הראשונה לגשת להתמודד בנינג'ה ישראל?
"בעונה הראשונה נרשמתי ביחד עם אחי ערן שגם מטפס והיה מקום חמישי בארץ. אני הכרתי את התכנית והפורמט מארצות הברית, באותה תקופה עשיתי בעיקר טיפוס וקצת פארקור, תחום שהכרתי בזכות אחי הקטן נועם. היה לי ניסיון בהתעמלות קרקע ובטיפוס ואמרתי שזה משהו ששווה לי לנסות, זה היה נראה כיף בטלוויזיה ובזמנו בחיים לא חשבתי בכלל שאגיע למצב שאנסה משהו כזה אז פתאום כשזה הגיע לארץ זו הייתה הזדמנות טובה".
היית האישה הראשונה שהגיעה לקיר בעונה הראשונה, הרגשת שהראית לנשים שצופות שכולן מסוגלות?
"כן, אני חושבת שכרגע המטרה שלי ושל הרבה נשים שמשתתפות בתכנית היא לייצג את הנשים ולהראות שנשים יכולות להגיע להישגים בדיוק כמו גברים. זה נחמד שיש קצת ייצוג נשי למרות שהייתי רוצה שיהיו יותר בנות ונשים בתכנית. אני מכירה נשים שגם בעקבות התכנית וכל הבאזז סביב התכנית התחילו להתאמן, כמדריכת טיפוס אני רואה ושומעת על מלא ילדים וגם בנות שהתחילו לטפס בעקבות הנינג'ה. יש הרבה ילדות גם שממש נכנסות לזה וזה מעולה וחשוב".
דפנה גרה כרגע ביישוב עומר שליד באר שבע, כשהיא מגדלת שני חתולים וארנבים. מכאן גם אפשר להבין את החלום שהיה לה להיות וטרינרית והתואר אותו החלה. "נכנסתי ללימודים במדעי החיים במטרה להגיע לתואר בווטרינריה, אבל בשנים האחרונות בעקבות העיסוק בספורט שגבר אצלי אני דווקא שוקלת לעשות שינוי ולהתפתח עוד בתחום הזה", מספרת דפנה, "אני חושבת על זה בחצי השנה האחרונה, יכול להיות שאעשה הפסקה עם הלימודים כדי למצוא את הכיוון שלי בספורט". ואכן דפנה לקחה חלק בשנה שעברה במחזור הראשון של מאמני פארקור והיא האישה היחידה שעשתה את הקורס בארץ מתוך אהבה לענף המתפתח.
בעונות הקודמות וגם בעונה הנוכחית לא הצליחה דפנה לעבור את שלב המוקדמות, בעונה הראשונה הגיעה לקיר ולא עברה והעונה היא נפלה במטבעות המסתובבים בשלב המוקדמות, אבל בכל זאת מבחינתה הנינג'ה זו חוויה.
יש בך את הרעב לחזור גם בשנה הבאה ולנסות שוב?
"כן, כל עונה זה משהו אחר, זה המון עניין של איזה מסלול את מקבלת, באיזה מצב מנטלי את מגיעה ואיזה מכשולים יש. כל עונה זה משהו חדש ובעיני תמיד שווה לנסות להגיע שוב. אני מניחה שתראו אותי גם בעונה הבאה. מכשול אישי שהיה לי בעונה הזו זו פציעה בכתף ממנה סבלתי בחודשים לפני התכנית וכבר אז התלבטתי אם להשתתף, היה מבאס לפספס שנה אז הגעתי בכל זאת למרות שלא הייתי בשיא הכוח, לא רציתי לוותר על החוויה".
את מתאמנת גם ספציפית לנינג'ה או שהאימונים בטיפוס והפארקור מספיקים?
"אני מתאמנת יותר בתחום הפארקור ובטיפוס, יצא לי פה ושם לעשות אימוני נינג'ה אבל זה לא משהו קבוע בלו"ז האימונים שלי. אני עושה את זה כי זה כיף, אם היה למשל אולם נינג'ה בדרום, כן כנראה שהייתי הולכת יותר אבל רוב מתחמי הנינג'ה נמצאים במרכז וצפונה אז יותר קשה להגיע לשם באופן קבוע".
מה הטיפ שהיית נותנת לבחורה צעירה שרוצה להתחיל את דרכה בעולם הנינג'ה?
"קודם כל הייתי אומרת שתבוא לעשות את זה בעיקר בשביל הכיף שבזה. כל הזמן ממציאים מכשולים חדשים וזה ספורט שכל אחד יכול ללמוד לעשות, אלה יכולות שאפשר לפתח עם הזמן והאימונים ואני בטוחה שכל נערה ואישה יכולה לעשות את זה".
מה החלום הגדול שלך? השאיפות לשנת 2021?
"עם הקורונה הכל קצת מסובך יותר אבל אני מנסה להיכנס יותר חזק לתחום תחרויות בטיפוס ומקווה להתחיל לאמן פארקור בהמשך. השתתפתי במחזור הראשון למאמני פארקור בארץ ואני רוצה להמשיך להתמקצע בזה".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
