היא רק רוצה שתסתכלו לה בעיניים

"אני אולי נראית כמו אחת שנולדה עם כפית כסף בפיה, אבל יש לי סיפור לא פשוט שיכול להיות נושא לסרט – כזה שרק מהפרומו שלו אנשים היו בוכים. ולא, אני לא מתכוונת להפיק את הסרט, אבל אני כן מתכוונת לספר לכן איך מהקושי יצאתי לחיים, איך עשיתי מהלימון לימונדה ואיך הקושי היה קרש הקפיצה להצלחה שלי. לולא הסבל לא היה בי האומץ לפלס בעקשנות את הדרך אל מי שאני באמת – אל היהלום שאני".

כך פותחת שולמית פלס את ספרה החדש "תסתכלי לי בעיניים" שיצא ממש לאחרונה. פלס, מדריכה ומאמנת אישית מוסמכת, החליטה לאחר תקופה ממושכת של עיסוק בתחום, שהיא רוצה להביא את הניסיון שלה לידי ביטוי ועל הדרך גם לעזור ליוזמה אחרת לא פחות חשובה.

פלס, (58) היא אמא, סבתא ובת זוג בזוגיות פרק ב', מאמנת אישית ומטפלת ברפואה משלימה מזה 15 שנה. שולמית נולדה בב"ש בשכונה ג' והיא הבכורה מבין 4 ילדים לזוג ניצולי שואה. את הילדות הקשה והאלימות אותה חוותה היא זוכרת בדיוק רב – "מילדותי המוקדמת אני זוכרת אלימות פיזית ואב שעזב את הבית ושב אליו לסירוגין. כשהייתי בת חמש וחצי הוא עזב לתמיד, וראיתי אותו שוב רק בגיל 18 כשהם התגרשו סופית. גדלנו אצל סבא וסבתא יחד עם דודי ואמי שהיו דמויות המפתח בחיי, שרדנו. זו הייתה בעצם מעבדה לחיים, כי מהבית הזה יצאנו אנשים נחושים וחזקים".

את אותם חוזקות נפשיים, לקחה פלס ומינפה לצורך הקריירה שלה. נראה שאין כמעט תחום בו היא לא נגעה. היא עוסקת בהעצמת אנשים בתהליכי שינוי והתפתחות אישית. מרצה, רפלקסולוגית, סטייליסטית, מנחת קבוצות, מנחת דימיון מודרך ומטפלת במגוון שיטות בהם: אקסס בארס, רייקי, NLP ורטרו הילינג. אני שואל אותה איך היא עושה את כל זה והיא מסבירה – "לכל אחד אני משלבת שיטות רלוונטיות מתוך ארגז הכלים שלי. החל בהעצמת אנשים, העלאת הביטחון ודימוי עצמי, הצבת יעדים ומטרות, שינוי קריירה ועוד. אני מאמינה שכל אחד יכול לשנות את חייו ולחיות את החיים שהוא בוחר".

מי אלו האנשים שמגיעים אלייך לקליניקה?

"האנשים שמגיעים אליי לאימון הם לרוב: בני נוער ובעיקר נשים. בנוסף לכך, במהלך הקריירה שלי הגיעו אליי גם מספר גברים, שפשוט באו לכאן בניסיון לשפר את הביטחון והדימוי העצמי שלהם. צריך להבין את החשיבות של אימון אישי. מדובר בתהליך בו אנשים רוכשים כלים פרקטיים ועוצמתיים, שילכו איתם לאורך הדרך".

כעת, היא נמצאת בעיצומו של תהליך שיווק ספרה החדש – "תסתכלי לי בעיניים". מדובר במעין מדריך מקיף, פרי ניסיונה של שולמית מהזמן הרב שבילתה בקליניקה ובטיפול בלקוחותיה הרבים וכמובן, גם מניסיון החיים שלה שהוביל אותה להיכן שהיא היום. על הרעיון לכתיבת הספר היא מספרת – "הרעיון לכתיבת הספר הגיע מלקוחה שעשתה מהפך מטורף בחייה, שלמדה לאהוב את עצמה והעלתה את הביטחון העצמי שלה. בסוף תהליך האימון, היא שאלה אותי מדוע אין עדיין ספר שלי על מדפי הספרים בחנויות, כי עם כל הניסיון והמקצועיות זה מתחייב".

ומה באמת הניע אותך לשבת ולכתוב?

"הודות לקורונה התחלתי לכתוב את הספר, שהוא ספר להעצמה אישית ולאימון אישי עצמי. זה קרה אחרי שסיימתי לנקות את הבית, לצבוע אותו, לרוקן אותו מחפצים מיותרים וכמעט עברתי לנקות אצל השכנים (צוחקת). אז החלטתי להיענות לרעיון של הלקוחה ולפחות להתחיל לכתוב את הספר. מה גם שהצורך התעורר כי באותה תקופה התפרסם הסיפור של שירה איסקוב והיו עוד שלל אירועי אלימות נגד נשים".

איך זה השפיע עלייך?

"כילדה קטנה שהייתה עדה לאלימות בבית הרגשתי צורך עז להעצים נשים. מה שעוד דרבן אותי היה הצורך שהספר יגיע לכמה שיותר נשים, שיעורר בהן את האומץ לא לפחד, לא לוותר, להציב מטרות ולשנות את החיים. תוך מספר חודשים, היה כבר כתב יד מוכן לשליחה".

וכעת, מספר חודשים מאז שיצא, מקבל הספר שבחים נהדרים מהקוראים. "נותן כלים והשראה לכל מי שצריך ורוצה לעשות שינוי ואיך להתמודד. ספר חובה לכל אחד ואחת" כתב אחד מהקוראים. "במהלך הקריאה עוברים חוויה מרגשת, דרך כל מנעד הרגשות. מעצב לעוצמה, מקושי להצלחה מבכי לצחוק ובעיקר הנאה", כתב קורא אחר ונראה שהניסיון של שולמית הצליח לחדור דרך הדפים. מעל כל זה, החליטה המאמנת האישית לקחת את התרומה לחברה צעד נוסף קדימה. את ההכנסות מהספר מתכוונת לתרום שולמית למקלט לנשים מוכות – "כל ההכנסות יגיעו לנשים מוכות אשר זקוקות לכסף, לקניית נעליים ובגדים לילדיהן".

למה דווקא לכך ייעדת את התרומה?

"כי כילדה ענייה לא תמיד היו לי נעליים ובגדים כשהייתי צריכה. וילד שחווה מחסור, יודע מהי ההרגשה שאין".