אמן הגרפיטי ג'ייקוב פותח את הלב: "אם לא הייתי מצייר הייתי במקום מאוד חשוך, אני רוצה להוסיף חיים וצבע לרחובות באר שבע"
19.09.22 / 11:24
יעקב בן זיקרי מבאר שבע, המוכר כאמן ג'ייקוב, מפיץ את האומנות שלו שצובעת את רחובות העיר בציורי קיר וגרפיטי צבעוני עם המוטו art is not free שמלווה אותו. בראיון ל'באר שבע נט' מספר יעקב על תחילת הדרך והאהבה לציור ("אף פעם לא למדתי, זה משהו שמגיע מבפנים"), על הקושי לפעמים להתפרנס מהאומנות ("יש מצב שחודש חודשיים לא יהיה לי שקל לסיגריה"), על התפתחות התרבות בבאר שבע ("בעיני חסר צבע בעיר ויש מה לשפר") ומה הקטע שלו עם ליצנים? ("לפעמים כולנו שמים על עצמנו מסיכה")
הוא מעיד על עצמו שאף פעם לא היה איש של מסגרות ואכן אפשר לראות באומנות שלו את היד החופשית והרצון להפיח חיים בכל פינה. יעקב בן זיקרי, בן 25, גדל ברמב"ם בבאר שבע ומוכר כיום כאמן ג'ייקוב שחתום על כמה מציורי הקיר המיוחדים בעיר. כשהיה קטן לא הצליח יעקב להישאר במסגרת בית ספרית מסודרת ותמיד מצא מקום מפלט בציור.
"אני מצייר מאז שאני ילד קטן, בשלב יותר מתקדם כשהייתי בכיתה י' התחלתי ממש לאהוב את העולם הזה, גיליתי עניין בצבעים וציור על קנבאסים והתחלתי להתמקצע", מספר יעקב ל'באר שבע נט', "בחמש השנים האחרונות אני עושה ציורי קיר ונשאבתי לעולם הזה".
"בעיני חסר צבע בבאר שבע ויש מה לשפר באומנות כאן. אני מנסה לעשות את החלק שלי כדי להכניס עוד אומנות לרחוב"
למדת את הציור בצורה מקצועית? ספר על הסגנון שלך
"אף פעם לא למדתי במקום מסודר כלשהוא, זה משהו שהגיע מבפנים. אני גם רוקד ברייקדאנס בקבוצת Bfamily בבאר שבע, שם נחשפתי לעולם תרבות הרחוב והגרפיטי. אני גם חבר בקבוצה SYG עם עוד שני ציירים מקומיים, שמעון וגלינה, אנחנו עושים פרויקטים משותפים יחד. אני מגדיר את הסגנון שלי כחופשי ומלוכלך, אני מצייר גם בסגנון סוריאליסטי, המוטו שלי הוא 'art is not free'- אומנות היא לא בחינם וכדי שהאומנות תהיה חופשיה היא צריכה להיות מוערכת. זה המשפט שאני כותב גם ביצירות שלי ברחבי העיר".
יש משהו מסוים שאתה אוהב לצייר?
"אני אוהב לצייר ליצנים, אני הרבה פעמים מדמה אנשים לליצנים, כי לפעמים כולנו שמים על עצמנו מסיכה של ליצן ולא מציגים את מי שאנחנו. הרעיון הוא להוריד את המסכות, להתנהג כלפי עצמנו וכלפי החברה שסביבנו כמו שצריך, אחד כלפי השני. וכן במקום מסוים גם אני יוצא ליצן לפעמים, גם אני בן אדם. אבל כשאני מצייר זה מהלב, אני מוריד את המסיכות והכי אמיתי שיש. האומנות עוזרת לי לגלות על עצמי דברים חדשים. אם למשל הייתי בתקופה פחות טובה ואני עושה יצירה, כשהיא גמורה אני מסתכל עליה ולומד על עצמי ומה שעבר עליי תוך כדי העשייה. אם לא הייתי מצייר אני לא יודע מה הייתי עושה, אולי הייתי מוכר פלאפל, אי אפשר לדעת אבל אני רואה את זה כמקום מאוד חשוך שהייתי יכול להיות בו. למזלי אני במקום של עשייה, המשפחה שלי מאוד תומכת בי ותמיד מאחורי בכל דבר".
"הרבה אנשים עוברים ולא תמיד מבינים מה זה הקשקוש הזה... ואחר כך למחרת רואים את היצירה גמורה ואומרים וואו"
את יצירותיו של יעקב, אם כן, תוכלו למצוא בכל מיני פינות בעיר העתיקה בבאר שבע ובשכונות נוספות. כך למשל הוא צייר ברחוב העצמאות, ברחוב קק"ל והחלוץ, גם בשכונה ד' ליד המתנ"ס ובמקומות נוספים. מבחינתו הוא רוצה להמשיך וליצור בעיר הולדתו ולהוסיף כמה שיותר צבעוניות ושמחה לרחובות: "זה החלום שלי ליצור כאן ולשקם את השכונות ההרוסות בעזרת ציור, להוסיף חיים וצבע לרחובות באר שבע. בעיני כל מקום שיש בו צבע ואומנות זה יפה, לא צריך לראות את זה כוונדליזם כמו שחלק מהאנשים אולי מרגישים".
איך זה עבורך בתור באר שבעי ליצור אומנות במרחב הציבורי בעיר שלך?
"זה מרגיש מצוין, הרבה אנשים לאט לאט מכירים אותי, מזהים אותי כג'ייקוב שרושם את המשפט בכל פעם, יש אנשים שעוקבים אחרי היצירות שלי. הרבה פעמים אנשים מתחברים לדמות או משפט מסוים שהם נתקלו בו ברחוב, זה מעורר בהם השראה וזה כל העניין".
בתור אמן לא תמיד קל להתפרנס ולהצליח- יש גם קשיים בדרך?
"יש קשיים, בטח, יש מצב שחודש חודשיים לא יהיה לי שקל לסיגריה וחודשיים אחר כך אהיה יותר מסודר... זה מאוד משתנה בגלל שזה לא יציב, לא תמיד מעריכים את האומנות אז לא קל להתפרנס רק מזה... אני עושה עוד עבודה בנוסף של שיפוצים ועיצוב קירות. אני משתדל כמה שפחות לעשות את זה כדי באמת להתמסר לאומנות אבל לא תמיד יש ברירה. בעיני חסר צבע בבאר שבע ויש מה לשפר באומנות כאן. גם אם יש שינוי בשנים האחרונות הוא איטי ונקודתי, אבל אם נשווה את זה למרכז זה משהו אחר לגמרי. אנחנו תופסים תאוצה בתחום התרבות בכללי אבל עולם האומנות והציור לא באותו הקצב. יש התחלה של התקדמות פה בעיר העתיקה אבל זה לא מספיק, אני מנסה לעשות את החלק שלי, להגיע לכמה שיותר גופים כדי להכניס עוד אומנות לרחוב".
"אם לא הייתי מצייר אני לא יודע מה הייתי עושה, אולי הייתי מוכר פלאפל, אי אפשר לדעת אבל אני רואה את זה כמקום מאוד חשוך שהייתי יכול להיות בו"
איך התגובות שאתה מקבל על היצירות שלך?
"זה מפתיע, לא ציפיתי לזה אבל תגובות ממש מחממות את הלב. בין אם זה אישה מבוגרת שפתאום ירדה מהאוטובוס ואמרה לי שראתה אותי מצייר... ובאותו נשימה אומרת אתה זה שרושם art is not free... או אם זה ילד חמוד שעבר ואמר לי וואי איזה יופי, אז אני נותן לו פחית צבע והוא מקשקש על הקיר וזה עושה לי וואו. הרבה אנשים עוברים ולא תמיד מבינים מה זה הקשקוש הזה... ואחר כך למחרת רואים את היצירה גמורה ואומרים וואו. אז יש פרגון וזה כיף גדול".
ובכל זאת אתה עדיין צעיר- אז מה החלום הגדול שלך?
"אני רוצה להגיע לכל העולם ולכל פינה עם האומנות שלי, שכולם ידעו מי זה ג'ייקוב. אני חולם פשוט להפיץ את האומנות שלי ולשנות תודעה לאנשים כמה שאני יכול, אני חולם בגדול".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
