אהבה בזמן אזעקה: השחקנית אנה פתחוב מחכה לפרס האקדמיה - "אני צועקת את זעקת הדרום"

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('e3c9027d-e384-4272-80cb-4c895601b0ef','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33920,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('e3c9027d-e384-4272-80cb-4c895601b0ef','/dyncontent/2024/11/19/14a5e5fe-3cf1-446d-9997-4119afaf9b5b.jpg',18723,'פיצה ק 1124 אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('e3c9027d-e384-4272-80cb-4c895601b0ef','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7]]);})

צפייה בטוחה: אנה פתחוב, בוגרת בית ספר למשחק גודמן בבאר שבע, כתבה סדרת רשת קומית על חיי הצעירים בדרום הארץ בשם "מרחב מוגן" המספרת את סיפורם של סטודנטים בדרום הארץ בתקופת מבצע צבאי המנסים לטפח אהבה ולהמשיך בשגרת החיים למרות הכל. הסדרה עם אחוזי צפייה גבוהים. עכשיו היא מחכה שחברי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה יצביעו לה כדי לקבל את הפרס הראוי.

אנה פתחוב משחקת בסדרה שכתבה.  צילום: טובה דורפמןכשזה מגיע זה מגיע: אנה פתחוב (36) חיה כל חייה בבאר שבע וכתבה לעצמה ספרים שדמיינה מהראש למחברת האישית שלה, ועכשיו היא כבר בעלת תארים ראויים של שחקנית, במאית ותסריטאית שכתבה את הסדרה "מרחב מוגן", שבה היא משחקת בנועזות וכשרון רב את אנה (כן, היא לא החליפה את השם המקורי), המשודרת ביוטיוב עם 470 אלף צפיות לערוץ, ועכשיו, תעשו קולולו, מועמדת לפרס בקטגוריית סדרות רשת.

ועכשיו תורך להתחרות?

"כמו שיש  טקס פרסי אופיר, אז יש פרסי הטלוויזיה, ובתחרות יש גם קטגוריה של סדרות רשת, אבל לא כל אחד יכול להגיש כי יש קריטריונים. אני עמדתי בהן ואני היחידה שהיא יוצרת עצמאית ומתחרה מול סדרות של תאגיד ואחת של מאקו. שבוע הבא תתקיים הצבעה ראשונה של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה שיצביעו, ואם יהיו לי הרבה הצבעות - אכנס לחמישייה ואהיה בגמר".

איך זה מרגיש לך שהגעת כמעט ליעד הנכסף?

"אני ממש רוצה לעלות לחמישייה, אז אני עוד לא מתענגת ממש. אני מרגישה שהמטרה שלי להגיע היא לא רק כדי לזכות, שזה נחמד. אני מרגישה שזאת פלטפורמה שבה אוכל לצעוק את זעקת הדרום, שהרבה שנים לא שמעו אותה. אני משתמשת בקומדיה ככלי להעברת המסר הזה. הקומדיה עזרה לי גם לעכל את התקופה שהיו יורים עליי כסטודנטית ולהתמודד עם הטראומה. היצירה נעשתה במקור מתוך הזעקה שחוויתי. לתת ביטוי למציאות מורכבת בה חייתי כל שנות ה-20 שלי. הייתי צריכה להמשיך לחיות חיים נורמליים במציאות לא נורמלית".

איזו טראומה בדיוק?

"בכל שנות העשרים שלי ירו עליי בבאר שבע. שלמדתי ב"ספיר" ואז גם כשלמדתי ב"גודמן" מה שמאוד השפיע עליי כיוצרת. כשהייתי לומדת בספיר והיו יורים עלי, זאת היתה תקופה שעוד לא ירו על באר שבע. הייתי חוזרת לעיר ולא מבינה איך כולם ממשיכים את החיים כרגיל, בזמן שאני בבוקר, בלימודים במכללת "ספיר", ברחתי מהטילים. הייתי מסתובבת ברחוב ומרגישה כמו הלומת קרב. גם בסדרה הגיבורים מתנהלים בזמן מבצע "אגרוף פלדה", אמנם מבצע שהמצאתי, אך לא שונה משלל המבצעים שחווינו. הסדרה מראה חברה צעירים שמנסים לחיות, לאהוב, להגשים את עצמם וכל זה תחת איום הטילים. האבסורד הזה, של שגרה תחת טילים, גורם להמון סיטואציות מצחיקות".

החלום זה לעמוד על הפודיום ולספר את הסיפור של הדרום שלא נשמע כל השנים. האם זה יקרה? ימים יגידו. אבל הכי חשוב שאנשים רואים את הסדרה ונהנים ממנה, מגיבים לי, מחמיאים, נקרעים מצחוק. זה עושה להם משהו. עושה להם טוב. ולכן, אני יכולה להיות מרוצה מהתוצאה כבר עכשיו".

אנה פתחוב. צילום: גל גינוסר

 אולם כעת אנה פתחוב מתגוררת בתל אביב, אבל היא חיה ונשמה את באר שבע עד גיל 28 לערך. היא התחנכה בבית ספר "רגר", כתיכוניסטית למדה בפרוייקט "מצויינות" בבן גוריון, אחרי למדה תואר ראשון במכללת "ספיר" ותקופה כתבה בעיתון "שבע" ותמיד הרגישה שהיא כן הולכת בכיוון הנכון אבל משהו הרגיש לה לא מדוייק. עד שהגיעה ללימודי בית הספר למשחק 'גודמן' בבאר שבע וראתה את העתיד שלה בתחום הבמה. "הרגיש לי תמיד שאני על המסלול הנכון, אבל תמיד על יד" שיתפה על התחלת הקריירה. "הרגיש שמשהו עדיין חסר", שיתפה בחן "כל הזמן בער בי הרצון להיות שחקנית ויוצרת, כי הייתי ילדה שכותבת ספרים ומחזות עוד כשהייתי בכיתה ג' וה' ואמרתי "אני אנסה" וזה היה ללא שום ידע, לא ידעתי כלום על איך עובד עולם הבידור. התקבלתי ל"גודמן", ומאוחר יותר הם גם היו אחד מהתומכים בסדרה".  

אישה לומדת להתעורר ולהגיד זהו, אני הולכת עד הסוף, אני מגשימה את החלומות שלי

"בגילאים 30 קורה משהו לאשה. אולי זה רק אני, אבל פתאום הדברים שפעם חשבת משתנים ברגע. גם דיברתי על זה בהרצאה במכללת ספיר -  שהרבה פעמים נשים מחכות שנהיה מושלמות במשהו ואז רק הן יעזו להגיד שהן הדבר הזה. רק אם אני אמכור את הסדרה לתאגיד אני אעז להגיד שאני תסריטאית, יוצרת ובימאית. רק שתהיה לי סדרה ביס או הוט אהיה מושלמת, רק אז תהיה לי זכות קיום. וגברים עושים דברים בינוניים ומתקדמים, הם לא מחכים להיות מושלמים. ואני אומרת רק שמספר הבמאיות הבינוניות יהיה שווה למספר הבמאים הבינוניים יהיה שוויון אמיתי.אל תחכו להיות מושלמות כדי להעז".

ואת?

"לא מחכה שאהיה מושלמות, כי אין דבר כזה מושלם. זה שינוי של בשלות שעברתי ואמרתי שאני יותר לא מחכה ולא מתביישת, אני לא מתנצלת ואם אני רוצה ליצור ואני אצור, אם אני רוצה לביים – אביים".

כשהגיעה הקורונה, אנה נכנסה להקפאה, אבל מהר מאוד הפשירה ברגע שהבינה עם עצמה בהחלטיות מרשימה שהיא מגשימה את החלום שלה. היא כתבה את פרויקט החלומות שלה בשם "מרחב מוגן", שמתארת סטודנטים שחיים בבאר שבע בזמן מבצע צבאי. "באותה תקופה חברתי לאייל דיקמן ושלחתי לו תסריט של סדרה שעבדתי עליה בעבר. אפילו בעבר צילמתי לה פיילוט שהשתתף ביוצרים ברשת"  מספרת אנה. "הוא במאי שביים את סדרת הרשת "בני ברק ת"א" שהייתה מועמדת בתחרות פרסי אופיר, וביחד החלטנו לקים אותו לתחייה שוב כי היו לי עוד פרקים, ויצאנו למסע מרתק שבו צילמנו ארבעה פרקים -  עונה מלאה של "מרחב מוגן".

מה היה שונה?

"הפעם צילמנו עונה שלמה, עם צוות גדול, צלמים מקצועיים, סצינת מכות המונית וכלב. רציתי לעשות התחלה, אמצע וסוף. בעבר זה היה רק פרק אחד, שהתחיל מהאמצע כדי לשווק את זה כפיילוט בשביל לקבל תקציבים. הרבה פעמים יוצרים עושים פיילוט כד לקבל כסף. הפעם החלטתי לא לעשות את פיילוט. לעשות סדרה, עונה שלמה עם התחלה, אמצע סוף שלא משנה מה יקרה - אם יתנו או לא יתנו כסף, מישהו יקנה או לא יקנה, יש משהו שלי ברשת שיצרתי, שאנשים יכולים לצפות ושזה היה קיים בפני עצמו. כמעט 470 אלף צפיות לערוץ ופרק ראשון על 56 אלף צפיות".

 מרחב מוגן - סדרת רשת. צילום: גל גינוסר עיצוב גרפי: תמר גוב ארי, רינת סורקין

באותה תקופה הייתה אנה אמורה להתחיל לגייס כסף כדי לצלם את הסדרה באפריל, אחרי שהפנימה שליצור לבד סדרת רשת זה דבר מאוד יקר. אפילו מאוד. במיוחד שצריך שיהי מספיק מימון לנסיעות, אוכל, לוקיישנים, ציוד וכל מה שנחוץ שתהיה סדרה חזקה. "זה מאוד מבאס שצריך לחפש את הכסף" משתפת "במיוחד שמדובר בפרויקט יקר. שנתיים קרעתי את עצמי כדי לתת לקול שלנו להישמע. בית ספר "גודמן" תמכו במהרה בפרויקט.".

היום צריך כסף כדי להצליח

"צריך לגייס כסף ליצירה. אוניברסיטת תל אביב נתנה ציוד. אבל עדיין צריך המון השקעה כדי להוציא סדרה לפועל. עברנו תלאות כדי שהיא תצא. הצלחתי להשיג אנשים מדהימים שהתנדבו להיות חלק – עורכים, צלמים, שחקנים ועוד אנשי צוות מדהימים שבלעדיהם זה לא היה קורה. חלק מהפרקים אני ערכתי. מדובר בעבודה מסביב לשעון אבל התוצאה שווה את זה"

מסתבר, וזה החלק היותר מפרגן לתושבי באר שבע, שרוב השחקנים בסדרה הם בוגרי "גודמן", שלמדו עם אנה בכיתה או בכיתה מעליה .לצידה משחק בעלה ניצן רוטשילד, שבסדרה הוא משחק את בן זוגה "ניצן" . דור ונופר ברנס הם זוג נוסף במציאות, שמשחקים גם זוג בסדרה. אם תשאלו אותה אם זה לא מביא את העבודה גם לבית, היא תענה בחיוך שלא. "אני מנפצת את המיתוס שלזוגות אסור לעבוד ביחד" הודתה "זה דווקא הכי כיף ככה"

אנה: "ב7.10 הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בקומדיה והיו לי חודשיים שעשיתי הסברה ודברים שקשורים למלחמה. לאט לאט, כמו הגיבורים של הסדרה שלי, הבנתי שאנחנו מנסים לחיות חיים נורמליים במציאות לא נורמלית ומדובר בלחימה שתימשך לאורך זמן. יש גבול כמה הגוף יכול לשרוד כאב. ראיתי לפי כמות הצפיות כמה אנשים השתוקקו לקומדיה, אפילו שזו קומדיה שנוגעת במלחמה. הצפיות התחילו לעלות כי זה מרפא את הנפש. הרצון לחיות יותר חזק מהכל וחזרתי לכתוב עוד ולעבוד על יצירות חדשות".

מתוך סדרת הרשת מרחב מוגן. צילום: טובה דורפמן

מרחב מוגן" היא קומדיית מצבים, אשר מתרחשת בעיר באר שבע בתקופה של מבצע צבאי, בו מתקיימת לחימה בין ישראל לחמאס. כל יום מלווה באזעקות משיגור טילים. גיבורי הסדרה הם תושבי העיר, חלקם סטודנטים, שמנסים להמשיך בשגרה לצד האזעקות, מה שיוצר מצבים קומיים רבים. האזעקות מעצימות מצבים טעונים שכבר קיימים ומוסיפות רובד נוסף של התמודדות: "הייתי סטודנטית בכל שלושת המבצעים" שיתפה אנה "בעופרת יצוקה למדתי במכללת ספיר את תחום התקשורת במכללת "ספיר" ולאחר מכן למדתי משחק ב"גודמן" בזמן המבצעים "עמוד ענן" ו"צוק איתן", תקופה שבאר שבע הפכה למוקד הפצצות וירו עליה כל הזמן. בתקופה הזאת הרי למדתי ב"גודמן" ועודדו אותנו ליצור בעצמנו, כי ידעו כי שוק המשחק הוא תחום מאוד קשה ותחרותי ועל מנת לא להיות בחסדיהם של אחרים - עודדו אותנו ליצור מופע של יצירות פרי עטנו. בתהליך העבודה קפץ לי הרעיון ליצור סדרה מלאה "מרחב מוגן" אבל דמיינתי אותה יותר בפורמט מצולם אז כתבתי את החומרים והנחתי אותם בצד. כשסיימתי את הלימודים הרמתי ביחד עם בעלי, שהוא גם שחקן ובמאי, ניצן רוטשילד, צילומי גרילה, וצילמנו פרק אחד מהסדרה".

חלום שהתגשם לך

"תמיד היה לי חלום להחיות שוב את הפרויקט ולצלם עונה מלאה. ידענו שסדרת רשת הוא פורמט צעיר, עכשווי, קצר ומתאים לעידן הניידים, ורצינו ליצור סדרת רשת איכותית שיש לה קשת סיפורית שמתפתחת מפרק לפרק, ושהקהל יוכל להזדהות עם הדמויות בה. וכמו שאומרים: הכי חשוב לצחוק".

איפה את בעוד שנתיים?

"מצלמת את הסרט שאני כתבתי עם ברקת מופקדי שאותו גם אביים וגם ההצגה שאני כתבתי ולה מחפשת כרגע שחקנים מתאימים – תעלה. אני לא הולכת בקטן. אמן ורק יהיה כסף להכל".

לינק לסדרה:

https://youtu.be/b3tIx88_uFE?si=fy_5p5Ud58BVjpji

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('5da6b9b5-5438-4e5a-b34d-0f59b4b9fef3','/dyncontent/2024/11/6/daddbb05-61ab-48fc-86e2-4a2e9775ed76.jpg',18665,'צרפתי אייטם כתבה ',525,78,true,33922,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5da6b9b5-5438-4e5a-b34d-0f59b4b9fef3','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,33922,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה