בית המשפט קבע: "מכר את ביתו מבלי שהיה מודע למעשיו"

בשנת 2013 נחתם הסכם מכירת דירה בין יזם נדל"ן לבין בעל דירה בבאר שבע החולה בסכיזופרניה. על פי החוזה הדירה תימכר בסכום של 800 אלף שקל, כאשר התשלום הראשון יהיה על סך 150 אלף שקל והיתרה תשולם ביום מסירת הדירה ובכפוף לתנאי לפיו המוכר נדרש להביא מסמך "נסח טאבו נקי" באמצעותו ניתן לדעת מי בעלי הדירה, האם היא משועבדת לבנק ובאופן כללי את כלל הפרטים שחשוב לדעת על הנכס אותו מעוניינים לרכוש.

בהמשך לסעיף המחייב את המוכר להביא "נסח טאבו נקי" סוכם בחוזה כי אם לא יביא המוכר את המסמך המדובר הדירה תימסר ללא ייתרת התשלום. כלומר, דירה בעלות 800 אלף שקל תימכר ב-150 אלף שקל בלבד!

לאחר היוודע הדבר למשפחתו של חולה הסכיזופרניה פנו בני משפחתו ליזם הנדל"ן בכדי לבטל את העסקה ולהחזיר את 150 אלף השקלים שהועברו להם, תוך שהם מסבירים את נסיבות המקרה ומבהירים כי אב המשפחה לא היה מודע למעשיו שכן הוא מותיר את בני המשפחה ללא קורת גג. אך יזם הנדל"ן לא נענה לבקשת המשפחה לבטל את החוזה ובמרץ 2015 החליט להגיש תביעה לבית המשפט במטרה לאכוף את הסכם הרכישה.

בני המשפחה השיבו לתביעה זו והסבירו בשנית כי אביהם חתם על חוזה מכירת הדירה כאשר מצבו היה מעורער וייתרה מזאת ציינו כי כיום הוא מאושפז במחלקה סגורה לאחר שמצבו הרפואי הדרדר. נוסף לכך התברר כי אב המשפחה חתם על ההסכם בהשפעת אחד מבניו ולא בדעה צלולה וכמו כן, לא נלקחה בחשבון העובדה שהדירה שייכת גם לרעייתו שלא חתמה על החוזה.

המקרה הוכרע על ידי בית המשפט כאשר השופטת לוין פסקה שהעסקה מבוטלת, מאחר ומדובר על "מקרה פתולוגי קיצוני" שכן הראיות והעדויות מצביעות על כושר שיפוט פגום של אב המשפחה בזמן חתימה על ההסכם. כפי שציינה השופטת לוין: "הנתבע חתם על ההסכם תחת השפעת בנו וללא הפעלת שיקול דעת עצמאי". זאת לאחר שבנו הודה כי הוא זה שסיכם את המכירה ואביו רק הובא למעמד החתימה.

לפי כך סיכמה השופטת לוין שהנתבע חולה הסכיזופרניה יחויב להחזיר לתובע – יזם הנדל"ן את סכום התשלום הראשוני של העסקה כ-150 אלף שקל ואילו התובע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסכום של 30 אלף שקל. נוסף לכך הורתה השופטת למשפחת הנתבע לקיים הליך אפוטרופסות בשל מצבו הרפואי.