אדם התפרע בסניף עמידר בבאר שבע תוך שהוא מאיים על עובדות המקום

הלחץ לדירה מביא את התושבים לקצה. בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע לאחרונה נאשם בעבירות של איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי והעלבת עובד ציבור. על פי כתב האישום, הגיע הנאשם למשרדי חברת עמידר בבאר שבע, שם החל לצעוק על העובדים שהוא דורש מהם דירה באופן מיידי תוך שהוא מתפרע במקום. אחת העובדות בעמידר הודיעה לו כי עליו לפנות למשרדי הסיוע על מנת לבדוק את זכאותו, אך בתגובה הנאשם העליב וקילל את העובדת.

לאחר שלא נענה לדרישתו, החל הנאשם לאיים על המתלוננת ועל עובדת נוספת במקום : "אני לא זז מכאן עד שאת נותנת לי בית, אני אחזור בשבילכם לבית הסוהר אין לי מה להפסיד, אני מחכה לכם בחוץ!". העובדות הזעיקו את המשטרה שלקחה את החשוד לתחנה לצורך חקירה, שם איים הנאשם על שוטרת כי "ישבור את הראש" למתלוננת ויהרוג את מנהלת עמידר. 

בפני החשוד נפתחה חקירה ובסופה הוחלט להביאו למשפט בבית משפט השלום בבאר שבע. לאחר בחינת עדויות עובדות עמידר מטעם התביעה שנמצאו כאמינות, החליט השופט דניאל בן טולילה להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.

בית המשפט ציין כי עדויות העובדות נמצאו כברורות, קוהרנטיות והגיוניות לאור העובדה ששתיהן תיארו באופן דומה את התפרעותו ומעשיו, החל מפנייתו לרכזת השטח עובר לניסיונות, הצעקות שהובילו את שתיהן לגשת לעברו, טענות הנאשם לגבי דירה שלטענתו נלקחה ממנו והניסיונות להרגיעו שהובילו לאיומים מצד הנאשם כלפי עובדי המקום.

עוד הוסיף בית המשפט כי גם אם העדויות של עובדות עמידר לא זהות לחלוטין, במהותן עומדות כאמירות דומות בדגש על כך שהנאשם הצהיר שיחכה להן, ועל כך שהוא לא מפחד לחזור לכלא. העדות התמקדו בדברים אלו ולא ניסו להגדיל את מעשיו של הנאשם. בנוסף, עצם זימון המשטרה למקום מלמדת כי מדובר באירוע חריג מתלונות הנוגעות לשירות מצד עובדי המשרד, ולא באירוע שגרתי.

מעבר לעדויותיהן של העובדות, צויין כי הנאשם העליב שוטרת בתחנת המשטרה, עד כדי מצב שנאלצו להחליפה בנוכחות שוטר אחר. בית המשפט החליט לתת אמון בעדותה של השוטרת, ולראות בעדותה חיזוק לגבי הלך רוחו של הנאשם, כמו גם חיזוק על הכעס הרב שחש לעובדות ''עמידר'' והאיומים שהשמיע הנאשם כלפיהן.

בית המשפט דחה באופן מוחלט את עדותו העגומה של הנאשם, מה שהביא לחיזוק דברי המתלוננת. בית המשפט התרשם מאופיו הרגזני וחם המזג של הנאשם כפי שהתבטא לכל אורך המשפט ובמהלך עדותו בפרט, והוסיף כי הנאשם החליט להפנות אמירות קשות כלפי מרבית עדי התביעה, וחזר עליהן מספר פעמים, תוך איומים המהווים עבירות בפני עצמן.

לבסוף, החליט בית המשפט לדחות את טענות הנאשם לגבי מחדלי חקירה. בית המשפט אמנם ציין כי ניתן היה לנהל את החקירה באופן טוב יותר, אך אין זה מספיק כדי לעורר ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם או לפגוע בהגנתו במידה המצדיקה את זיכויו.