תהיה מלחמה? ניתוח מפורט על המצב המתדרדר וההתפרצות שרק מחכה לניצוץ שידליק אותה

בסוף השבוע נורו פעמיים רקטות משטח הרצועה ליישובי עוטף עזה, בנוסף חיסל צה"ל שלושה חברי חוליה פלסטינית שניסו לחדור לשטח ישראל ופצע חבר רביעי בחוליה. זאת בנוסף למקרי ירי של רקטות ופצמ"רים מהרצועה לעבר שטח ישראל.

לאחר לילה מתוח, אתמול (ראשון) זיהו תצפיתניות של אוגדת עזה 3 חמושים שהתקרבו לגדר המערכת ברצועה. מסוק קרב וטנק של צה"ל ירו לעברם, ולפי משרד הבריאות הפלסטיני, שלושה מחברי חוליית המחבלים נהרגו בתקיפה.

במקביל - סדרת פיגועים קשים בגדה ובמזרח ירושלים,  רצח הצעיר דביר שורק, פציעת שוטר ושני אזרחים בפיגועי דריסה ודקירה...

מדיניות ההכלה של נתניהו:

ממשלת ישראל מגיבה לכל האירועים כרגיל- באיומים מילוליים .הפלסטינאיים מצדם, כבר מזמן לא מתרגשים מהם כשהם באים מפיו של ראש הממשלה.

בניגוד לשנים עברו, מדיניות האיומים בפה וההבלגה בשטח - מיושמת גם אל מול ירי רקטות ובמקרים שבהם יש פגיעה בישראלים, כמו פציעת שלושה לוחמי גולני לפני כשבועיים על ידי מחבל חמאס. גם ההתעלמות מהירי לעבר שדרות אמש כבר אינה חריגה.

הכלה דומה נרשמה שוב ושוב במקרים קודמים של ירי רקטות לעבר ישראל בחודשים האחרונים.

לא זו בלבד, בשבועות האחרונים חל שינוי דרמטי במדיניות הפתיחה באש בקו הגבול: לוחמים כבר לא יורים לעבר חמושים שמגיעים עד מפתן גבולה של ישראל, גם אם זוהו בוודאות כנושאי נשק חם.

הירי התבצע רק כשאותם חמושים חצו את הגבול וחדרו לישראל או שהחלו לירות לעבר כוחות צה"ל ראשונים.

תקריות הירי האחרונות בגבול הולכות ומעלימות את רצועת השטח של 100 עד 300 מטר בצד העזתי של גדר הגבול, שבה עד לפני כשנה עד שנה וחצי נאסרה שהיית פלסטינים כליל.

האינטרס של נתניהו ליציאה למלחמה לפני הבחירות:

יועצי ראש הממשלה מבינים שבעזה מזלזלים בהתבטאויות החוזרות ונשנות של נתניהו שבשנים האחרונות מרבה לאיים וממעט לבצע את איומיו.

במקביל בימין, וגם בכחול לבן, תוקפים אותו על הידרדרות מצב הביטחון בעוטף עזה ובגדה ותובעים יד קשה בתגובה על הפיגועים.

ייתכן שהתדרדרת בסקרים עד כדי איבוד השלטון וחרב בית המשפט שעומדת על צווארו של נתניהו, יאלצו אותו לעשות משהו דרמטי עד כדי מבצע צבאי נרחב במהלך השבועיים האחרונים של הבחירות.

מבצע צבאי כזה עשוי לגרום למאוכזבים לתת לו גיבוי בחזרה ולו לתקופת המבצע (קרי תקופת הבחירות).

הלחץ על נתניהו מהסקרים, מהעובדה שאם לא יריכיב את הממשלה הבאה, הוא לא יוכל להמלט מאיימת הדין הרובצת עליו (לא תהיה חסינות) היא משמעותית ביותר שכן מדובר על קרב על חייו האישיים. ככל שהוא יתפס בציבור כחלש וככל שהמסר מחלחל בציבור, כך המוטיבציה שלו לצאת למהלך צבאי שיוכיח אחרת - יגבר.

לחמאס יש הרבה מה להפסיד ולכן ינסה למנוע התדרדרות:

מצרים מפעילה יותר ויותר מעבר סחורות גדול נוסף באזור רפיח, שדרכו נכנסות לרצועות סחורות רבות, ובהן מוצרי מזון וחומרי בנייה. חמאס מטיל מס על תנועת הסחורות במעבר זה, המניב לו הכנסות נוספות של עשרות מיליוני שקלים בחודש.

אספקת החשמל הממוצעת ברצועה עלתה לכ–16 שעות ביממה לעומת ארבע בלבד רק לפני כמה חודשים, ישראל נוקטת במדיניות מקלה יותר בנוגע לכניסת אלפי עזתים לישראל, בכיסוי רשמי של אנשי עסקים, אף שבפועל רבים מהם פועלים.

 ישראל גם צמצמה משמעותית את החומרים האסורים ליבוא לרצועה.

החלה התקדמות מסוימת בהוצאתם לפועל של כמה פרויקטים של תשתית לטווח ארוך, ובהם חיבור צנרת מים נוספת והכנות לחיבור קו החשמל.

התלקחות מחודש תעצור את כל אלו ולחמאס אין עניין לחזור למצב הקודם.

האם "זעם הצעירים" - יגרור למלחמה? וכיצד החמאס מאבד שליטה ברצועה

נראה שהחמאס מתחיל לאבד שליטה על הנעשה בעזה. המונח החדש שבו משתמשת ההנהגה בעזה לטרור המתחדש מול ישראל , למרות ההבנות וההסדרות - "צעירים זועמים".

בחמאס מצהירים: "ישראל סופגת את תוצאות הלחץ והזעם התמידי שתושבי הרצועה חיים בהם, ואשר נגרמים כתוצאה מהמצור שהיא מטילה על הרצועה. פעולותיה של ישראל דוחפות את צעירי הרצועה להגיב עליהן באופן עצמאי".

מרבית החוליות שניסו לחדור לישראל דרך הגדר בשבועות האחרונים היו מזוהים בעבר עם חמאס או הג'יהאד האיסלאמי. חלקם פרשו מהארגונים הללו והתקרבו לפלגים הסלפיים הקיצוניים הפועלים ברצועה. אחרים לא עזבו רשמית את הארגונים הממוסדים.

ברצועת  עזה - רוב הצעירים "הזועמים" מצוידים בנשק והם מאוכזבים מהחמאס, מהפשרנות שלו מול ישראל ומההישגים המועטים שהביאה הרגיעה לתושבי הרצועה.  המצור על הרצועה לא הוסר, מצב התשתיות קטסטרופלי, היאוש רק גובר ובמקביל הם מביטים במנהיגי החמאס שדואגים לעצמם היטב וכך לילדיהם. מכאן שהם מבקשים לקחת את העניינים לידיים (מה יש להם כבר לעשות בעזה...)

יש פרשנים שטוענים כי נוח לחמאס ולישראל לייחס את התקריות האלימות והפרת ההסכמות בצעירים "סוררים", אך בפועל מדובר ביד מכוונת היטב שנועדה ליצור לחץ על ישראל ליישום ההקלות.

הדעה הרווחת בתוך מערכת הביטחון היא שהתקריות האחרונות ליד הגדר מבטאות בעיקר את התרופפות השליטה של חמאס.

ישראל מצידה מעדיפה להמשיך במשא ומתן עם ארגון הטרור השולט ברצועת עזה כאילו אין טרור בדרום, ובמקביל להמשיך בהכלה ובהבלגה על חלק גדול מתקריות הטרור, מתוך רצון לא לפוצץ את המו"מ בהסלמה שעלולה להוביל למלחמה - שתחזיר את שני הצדדים לאותה נקודה.

הדו"ח שחוזה התפרצות כוללת בעזה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים - כי האלימות משתלמת

דו"ח מודיעין מסווג שנכתב לאחרונה עבור ראשי מנגנוני הביטחון ברשות הפלסטינית מזהיר מהתגברות הפיגועים בשטחים ומהתפרצות עממית המונית. הגורמים: המשבר הכלכלי, הבידוד הבינלאומי והייאוש של הדור הצעיר, שמרגיש שאין לו מה להפסיד.

הדו"ח חזה במדויק את רצף הפיגועים בימים האחרונים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. הוא מצביע על הדור הצעיר ברשות הפלסטינית, בני 25-16, כזה שמנקז אליו את רוב הזעם, הלחץ והחשש מפני העתיד, ולפיכך הוא גם המסוכן ביותר וממנו עשויים לצאת הגורמים שיובילו להסלמה. הדו"ח מתבסס על שיחות רבות שנעשו עם צעירים פלסטינים בגדה, חקירות שלהם וכן מעקב אחריהם ואחר הדיונים שלהם ברשתות החברתיות.

על פי הדוח – האלימות בעזה והמתנות שישראל נותנת לחמאס לאחר כל סבב, מוכיח שהאלימות משתלמת!

על הלך רוח הציבורי בגדה קורא לשנות את גישת השקט מול ישראל, משום שהיא לא הביאה לרשות הפלסטינית שום הישג מדיני בעשור האחרון, לעומת חמאס שהשתמש בגישה כוחנית מאוד מול ישראל שאילצה את ישראל לשלם על השבת השקט בהזרמת עשרות מיליוני דולרים לרצועה ובהקלות בסגר.

במקביל בישראל דאגו לקצץ משמעותית בכספים שהיו אמורים לעבור בדין לגורמי הבטחון ברשות הפלסטינאית.

התפיסה הביטחונית של כחול לבן:

הרמטכ"ל לשעבר וממנהיגי כחול לבן, גבי אשכנזי  מציג את התפיסה הביטחונית של מפלגתו (שמכונה מפלגת הרמטכל"ים) - " ישראל עושה שגיאה אסטרטגית בכך שהיא לא מטפלת בחמאס. ההרתעה קרסה, ישראל נתפסת חלשה, זה מכרסם.

אנחנו צריכים מבצע צבאי שבו נפעיל את הכוח הצבאי של מדינת ישראל ושל צה"ל בתנאים הנוחים לו. זאת על מנת לפגוע בחמאס באופן הרבה יותר גדול מאשר תקיפה ספורדית כזו או אחרת. אני לא אפרט את כל התוכניות, אבל נפגע בארגון בצורה מרוכזת, בהפתעה ובפרק זמן קצר של מספר ימים.

נשלב בארגז הכלים של צה"ל את כל מה שצריך כדי לפגוע ולפרק בכוח הצבאי של חמאס - במפקדים שלהם, במפקדות שלהם, במערך הרקטות שלהם, במנהרות, במחסני התחמושת. בהקשר הזה אפשר להסתכל על מהלך הפתיחה של עופרת יצוקה.
חמאס צריך להבין שיש מחיר לפעולה. בצפון יש שקט - אין צבע אדום, אין בלונים, אין אש. לא נשלם על מטחים במזומנים.

אולם במקביל לכל אלו מצהירים בכחול לבן - "הדבר השני לאחר מכן הוא ללוות את המצב בצעדים לשיפור המציאות ההומניטרית.

זה לא פעם ראשונה שמכניסים כסף לרצועה, ואפשר לעשות צעדים נוספים פרט לתשלום המשכורות שיכולות לעבור ישירות לאנשים, כמו שהיה בעבר. ניזום למשל בנייה של מכון התפלה למים בעזה, או תחנת כוח לחשמל בעזרת כסף קטארי/ סעודי/ מצרי/ הבנק העולמי. אין לנו שום אינטרס פוליטי, כלכלי, טריטוריאלי או אחר בעזה למעט האינטרס הביטחוני. לשפר את המציאות הכלכלית בעזה אחרי שהחמאס מורתע, מפורק מיכולותיו הצבאיות, זה אינטרס ביטחוני".