שרד את אושוויץ ומנגלה, התיישב בבירת הנגב: אפרים רייכנברג, מוותיקי העיר - נפטר בגיל 97

אבל בבאר שבע: אפרים רייכנברג, מוותיקי העיר - הלך לעולמו בגיל 97. רייכנברג,  שרד את השואה והיה אחד מהיהודים עליהם בוצעו הניסויים האכזריים של יוזף מנגלה.

בעקבות אותם ניסויים קשים, איבד בהדרגה אפרים את קולו, עד לאיבוד מוחלט בשנת 1967 ומאז יכל לדבר רק בעזרת מכשיר מיוחד.

הערב הוא זכה לפרידה מיוחדת מהפועל באר שבע, הקבוצב אותה אהד באדיקות: "כשעלה לארץ, התאהב בקבוצה והגיע אחרייה לכל מקום בארץ, ואף לאימונים. אפרים הדביק באהבתו את הבנים, הנכדים והנינים שלו", ספדו לו במועדון.

בנו אבי שיתף: "בצער ובכאב אבי האהוב שורד השואה ששרד את אושוויץ ואת מנגלה הארור היה נר לדרכי ומורה דרך, נפטר היום בשיבה טובה בגיל 97. אבא לא נשכח ותמשיך לללוות אותי גם מלמעלה".

בהפועל באר שבע שיתפו פוסט אותו כתב ניסן, נכדו של רייכנברג, אודות חייו: "אפרים, אוהד הקבוצה, ניצח והיום יש לו 2 ילדים, 5 נכדים ו-7 נינים (כיום, ב-2024, המשפחה התרחבה ל-8 נינים) שושלת מפוארת שנושאת את שם המשפחה, שילך וימשיך לדורי דורות וילווה את הקבוצה שאפרים כה אוהד במגרשים השונים ומחוץ להם".

"הוא הוזמן על ידי הנהלת המועדון לעלות לכר הדשא באצטדיון טרנר יחד עם שחקני הקבוצה. הוא חולק את סיפור חייו עם תלמידים ואף הדליק משואה בטקס שנערך במוזיאון "יד ושם" ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 2015. אני ממשיך את המורשת של סבא ביציע, מביא לו תמונות וסרטונים מהאווירה שנותנת אנרגיה וחיים. הקהל של הפועל באר שבע זו משפחה, משפחה שנמצאת ביציעים ומשפחה שנותנת כוח להרבה אנשים, שגם לא תמיד מגיעים למשחקים אבל חווים את תחושת השייכות והאהבה של הקהילה הגדולה והמורשת של המועדון שלנו. סבא איבד את קולו בשנת 1967 עקב הניסויים האכזריים באושוויץ-בירקנאו וכיום הוא מדבר רק בסיוע מכשיר מיוחד המוצמד לגרונו. אנחנו, המשפחה שממשיכה את דרכו, מבטיחים שקולו ימשיך להישמע לדורי דורות".

"אפרים רייכנברג נולד וגדל בהונגריה ובהיותו בן 16, הוא נלקח עם הוריו וכל אחיו למחנה אושוויץ-בירקנאו. שם, מבלי שהייתה לו שהות של שנייה להבין את המתרחש, הופרדו בחטף הוא ואחיו מנשה מיתר בני המשפחה, אשר נלקחו כולם לתאי הגזים. אסירים יהודים, אשר היו אחראים לסלקציה, הבחינו בכך ששני האחים הינם צעירים וחסונים, בעלי סיכוי לשרוד את הצפוי למי שחי במחנה, ואף שאחיו היה גדול ממנו, אמרו להם אותם אסירים יהודים ביידיש: "מעכשיו אתם תאומים" והוציאו אותם מהתור. כך, ניצלו שני האחים מתאי הגזים והועברו לצריף שבו רוכזו זוגות תאומים, שבהם בוצעו ניסויים אכזריים בפיקוחו של יוזף מנגלה. כאמור, במקרה של אפרים הניסויים התמקדו במיתרי הקול".

"שני האחים שרדו את מחנה ההשמדה. ב-18 בינואר 1945, כשהרוסים התקרבו למחנה, הם נלקחו לצעדת מוות, שלאחריה הועלו לרכבת לכיוון ברלין. 150 איש הוכנסו לקרון משא פתוח, ללא גג, בקור המחריד של חודש ינואר. כעבור כמה ימים, כשהרכבת הגיעה לברלין, נותרו רק 22 מהם בחיים. גופו של מנשה לא עמד עוד בתלאות והוא חלה מאוד באותה תקופה. אחיו הצליח להביא אותו לבית-חולים בפראג, אך בחלוף שנה נפטר מנשה על מיטת חוליו. בעקבות זאת החליף אחיו, שעד אז נקרא משה, את שמו לאפרים, על שמו של אפרים המקראי, אחיו של מנשה – שניהם בניו של יוסף. חרף כל הקשיים שחווה, בחר אפרים "לחייך ולא להתבכיין", כדבריו.

"אפרים לוחם בנפש ובגוף במשך כל חייו. בתחילת 1948 הוא עלה לישראל ולחם במלחמת השחרור. כשעלה לארץ נהג לקחת את אבי על כתפיו לסמן את קווי המגרש בקיבוץ גבעת חיים. כשעברו לבאר שבע היה הולך לכל משחק בעיר ומחוצה לה, בחום ובקור. הוא הוסיף ללכת גם לאימוני הקבוצה. כמובן שאבי המשיך את דרכו וכך מצאתי את עצמי, מאז שאני זוכר את עצמי בטריבונה המרכזית של שער 6 בוסרמיל. סבא, אבא ובן. שושלת רייכנברג".

הלוויתו תתקיים מחר (שלישי, 2.4) בשעה 17:00 בבית העלמין החדש בבאר שבע. יהי זכרו ברוך.