עורכת הדין מלהבים זעקה בכנסת: ''האם יתומי מלחמות ישראל נשכחים?''

אמש (רביעי) התקיימה ישיבה סוערת של וועדת הרווחה של הכנסת כשעל הפרק הצעות חוק להכרת המדינה ביתומי צה״ל וכוחות הביטחון כקרבנות שכול על ידי המדינה. עובדה מדהימה היא, שבעוד שהחוק מכיר באלמנות ובהורים שכולים, שמכוחם נובעות זכויות של קיצבאות וזכויות שונות לכל החיים, אין הדבר נכון לגבי יתומי מערכות ישראל.

הדברים חוזרים לחוק מיושן משנת 1950, כאשר הקיפוח בולט במיוחד לגבי יתומים שבעת מות האב היו מעל לגיל 21. ״כביכול״, אומרת עו״ד זהבה גרוס מידן, חברת הוועד המנהל של ארגון אלמנות ויתומי צה״ל, שהשתתפה בדיון בתוקף היותה יו״ר וועדת חקיקה ''ליתום בוגר אין מעמד חקוק כחלק ממשפחת השכול. הדבר הוא אבסורד שאין למעלה ממנו, שהרי היתום הוא שאר הבשר הקרוב ביותר לחלל״. יתר על כן, זהבה מצביעה, על כך שמחקרים מוכיחים כי הסבל והנזקים המתמשכים אינם נעלמים וקיימים לאורך כל חיי היתום''.

עו"ד זהבה גרוס, שמתמודדת בבחירות הקרובות על ראשות הארגון (משרה בהתנדבות), היא אלמנת צה״ל מאז מלחמת ״שלום הגליל״, אם ליתום ותושבת להבים. ״את העוול הזה חייבים לתקן״, אמרה זהבה והוסיפה: ״המצב הקיים הוא כתם מוסרי על החברה בישראל. על עצם הסוגיה יש קונצנזוס, וחברי כנסת מסיעות שונות שותפים לכמה הצעות חוק שמונחות על שולחן הוועדה. אז איפה הבעיה? אגף התקציבים באוצר. מפתיע?״

עוד הוסיפה גרוס: "אני מאמינה שבסופו של דבר המדינה תקבע את שאני נלחמת למענו - שיתום הוא יתום לכל חייו. ומכאן ואילך יושווה מעמד היתום לאלמנות ולהורים השכולים. חכמינו טבעו את המימרה הערכית כי ׳ברא כרעיה דאבוה׳, ובלשון פשוטה, הבן הוא בשר מבשרו של האב. כל כך חכם. כל כך נכון. על המדינה ליישם זאת הלכה למעשה. וכמה נכון לעשות זאת בשעה שהורים יוצאים לחרף את נפשם למען כולנו. ניאבק על כך למען היתומים ולמען עתיד המדינה''.