דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן שהתפרסם אמש - נגע במספר נושאים חשובים במיוחד. אמש דיווחנו על העלייה המאסיבית בכמות המצלמות שהותקנו כאן בבירת הנגב, והבוקר אנחנו מביאים בפניכם נתונים שחשף המבקר אודות פערי השכר בעיריית באר שבע. 

הממצאים עצמם מצביעים על עומקם של הפערים המגדריים שעודם קיימים בשכרם של עובדי ועובדות השלטון המקומי (השכר הממוצע לחודש של העובדות ביחס לעובדים בשנת 2021 עמד על כ-69%); בשיעורן של הנשים מקרב נבחרי הציבור (724 מתוך 3,647, כ-20%) ומקרב בעלי התפקידים הבכירים ברשויות המקומיות (379 מתוך 1,431, כ-26%).

על פי הדו"ח, ניכר כי פערים אלו עמוקים אף יותר לנוכח שיעורן של הנשים מקרב עובדי השלטון המקומי (כ-123,000 מתוך כ-166,000, כ-7%4) - ולא רק מקרב כלל האוכלוסייה (כ-50%). הפערים עמוקים יותר גם ברשויות מקומיות המשתייכות למדד חברתי-כלכלי נמוך, רשויות פריפריאליות, לא-יהודיות, חרדיות ורשויות שאינן איתנות או יציבות. על רקע דברים אלה, ועל רקע דירוגה של ישראל במדד הפער המגדרי העולמי (במקום ה-83 מתוך 146 מדינות; המדינה המדורגת במקום ה-1 היא הקרובה ביותר להשגת שוויון מגדרי), גוברת החיוניות והחשיבות בנקיטת פעולות יזומות לקידום השוויון המגדרי ולצמצום הפערים המגדריים בגופים אלו.

מבין הרשויות המקומיות שנכללו בביקורת העומק עלה כי עיריית באר שבע לא ערכה את הדוחות הפנימיים שלה על פערי השכר המגדריים בהלימה מלאה להוראות חוק שכר שווה ולהנחיות המחייבות של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, ולא יישמה את מרבית המלצותיה של הנציבות שנכללו בהנחיות. 

אז כמה תרוויח אישה שעובדת בעיריית באר שבע לעומת גבר? מניתוח הנתונים עלה כי בכלל הרשויות המקומיות שנבדקו נמצא פער בין השכר הממוצע ברוטו לעובד ובין השכר הממוצע ברוטו לעובדת: בעיריית באר שבע נמצא פער של 24% (18.7 ש"ח לשעה). במדובר בפער לא קטן, שמשפיע לא מעט על האופן בו מצטיירת העירייה.

חשוב לציין, עיריית באר שבע עצמה נחשבת לאחת השוויוניות מבחינה מגדרית בכל הקשור לתפקידי המפתח אותם מאיישות נשים: סגנית ראש העיר היא ד"ר חפצי זוהר, מנכ"לית העירייה היא אבישג אבטובי, מהנדסת העיר היא תמר פורייה ומנהלת אגף הרווחה היא אתי כהן.

המבקר מצא כי משרד הפנים לא פעל ליישום ההמלצות של הוועדה הציבורית לקידום נשים בשלטון המקומי משנת 2018 ושל צוות המדיניות שהוא הקים בנושא "איתור, גיוס וקידום נשים לתפקידי ניהול בכירים ברשויות המקומיות" משנת 2021, ובכלל זה לא פרסם הנחיות לרשויות המקומיות בדבר הצורך לגבש מדיניות פנים-רשותית לקידום הייצוג ההולם לבני שני המינים, בפרט בדרג ניהול הביניים ובדרג הניהול הבכיר, ולרבות איתור יזום של מועמדות לתפקידים או למשרות שבהם נמצא תת-ייצוג משמעותי. משרד הפנים גם לא קבע מתווה לפיקוח ולבקרה על קיום הוראות הדין, ובכלל זה לא קבע חובות דיווח שיאפשרו לו לקיים מעקב ובקרה מועילים על מידת קידום השוויון המגדרי בדרג ניהול הביניים ובדרג הניהול הבכיר ברשות המקומית.

הביקורת העלתה כי בכל אחת מהשנים 2015 - 2023 בממוצע לא כיהנה יועצת לקידום מעמד האישה ב-20 מתוך 257 מהרשויות המקומיות (כ-8% מהן). נוסף על כך, ב-13 רשויות מקומיות לא כיהנה יועצת במצטבר ארבע שנים בשנים הללו. נכון לספטמבר 2023 נמצא כי 24 מתוך 257 רשויות מקומיות (כ-9% מהן) לא מינו יועצת, וב-12 מהן לא כיהנה יועצת לפחות שנתיים ברציפות. בעיריית באר שבע כאמור, מי שממונה על התפקיד היא עו"ס ורד ששון, אשר נחשבת למקורבת במיוחד לרוביק דנילוביץ' ולאחרונה נבחרה ליו"ר היועצות לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי ברשויות המקומיות בישראל.

המבקר אנגלמן ממליץ לגופי השלטון המקומית לגבש תוכנית אסטרטגית לצמצום הפערים המגדריים בקרב עובדיהן, שמהן ייגזרו תוכניות עבודה הכוללות יעדים תוצאתיים מדידים ולוחות זמנים מוגדרים לביצוע - והכול תוך מעורבותן והובלתן של היועצות לקידום מעמד האישה המכהנות בהן. על משרד הפנים, בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה ואיגוד היועצות, להשלים את גיבוש תפיסת התפקיד של היועצות ולבחון כיצד ניתן להבטיח שיוכלו למלא את תפקידן באופן המיטבי.