מחאה כנגד הקמת מתקן לשריפת פסולת בסמוך לב"ש: "אנחנו לא פח הזבל של המדינה"

בחודש אוקטובר 2022, אישרה הממשלה הקמת מתקן להשבת אנרגייה מפסולת שנועד לטפל בשאריות פסולת עירונית מאזור הדרום שאינה ניתנת למחזור. המתקן עתיד לקום באזור התעשייה נאות חובב, כ-15 ק"מ דרומית לעיר באר-שבע.

כפי שהצהירו במשרד להגנת הסביבה בעבר, אחת ממטרות הקמת המתקן העתידי הינה הפיכת הפסולת ממטרד למשאב. המפעל אמור להפיק אנרגיה של חשמל או חום באמצעות שריפת פסולת יבשה (פסולת אורגנית יבשה, נייר, פלסטיק וכד') במתקן תרמי בטמפרטורת גבוהות. תהליך השריפה צפוי לצמצם את היקף הפסולת ובכך גם את כמויות הפסולת המועברות להטמנה. ולמרות שעל פניו נדמה כי מטרת הקמת המתקן הינה חיובית, במרוצת השנים ארגוני סביבה ורשויות מקומיות הביעו התנגדות נחרצת להקמת מתקני השבת אנרגיה באמצעות שריפת פסולת בשטחן.

נדמה כי גם בב"ש שהמתקן צפוי לקום בסמוך אליה יש כאלה המתנגדים למהלך. בעמוד המחאה "תושבי באר שבע אומרים לא למשרפת הזבל", אותו פתח לאחרונה ברשתות החברתיות גורם אנונימי, מובעת התנגדות עזה למהלך בטענות שהקמת המתקן תביא להשלכות סביבתיות חמורות ולפגיעה בבריאותם ואיכות חייהם של תושבי ב"ש: "ערימות זבל, מזבלות בכל מקום, מטמנות, משאיות זבל, ריחות, עשן של זבל שרוף- אנחנו נהיה מטומטמים לגמרי אם נאפשר זאת", ציין הגורם בדף המחאה אותו פתח.

נכון לשעה זו לא ידוע מיהו הגורם שעומד מאחורי דף המחאה ומה היקפה, אך בדף מצהירים: "זוהי רק תחילתו מאבקנו בכדי שתושבי ב"ש לא יחיו בסמוך למפעל לשריפת הפסולת. אנו נערכים למאבק נחוש ועיקש ונזדקק לכם, תושבי באר שבע".

בדף המחאה מבהירים כי המפעל בנאות חובב הינו רק בבחינת הקש ששבר את גב הגמל והינו תוצאה של הבלגה רבת שנים מצד תושבי הנגב לזיהום הסביבתי המתרחש סביבם: "הנגב הפך לפח אשפה לאומי, מרכז קליטה של כל מה שלא נדרש בין גדרה לחדרה. רואים זאת בנגב בצידי הדרך בדמות ערימות הפסולת הבלתי מבוקרות, עמודי העשן הסמיך העולים מנאות חובב והאור המסנוור ממגדל השמש".

"אנחנו חיים בהשלמה עם המצב וכולנו בשתיקתנו סייענו להתעצמות הדבר הזה ולהתממשות האבסורד העומד לקום ממש כאן, פחות מעשרה ק"מ מבאר שבע. בשתיקתנו ארוכת השנים יצרנו מציאות שבה נראה הגיוני להקים לנו על הראש משריפת זבל ולהציף את העיר במשאיות זבל שיעשו דרכן למתקן, מכל רחבי הארץ. אם עתידנו ועתיד ילדינו כאן בבאר שבע חשוב לנו, חובה עלינו לשנות זאת- הנגב ובאר שבע בפרט אינם פח הזבל של המדינה".

בדבריו אלה נדמה כי מתייחס הגורם למצב הקיים כיום בדרום, כפי שאף מודים במשרד להגנת הסביבה שקיים ולפיו: "כיום פסולת משונעת ומוטמנת בדרום הארץ בהיקפים גדולים: 75%-80% מהפסולת המיוצרת בישראל מופנית להטמנה במטמנות, אשר רובן המכריע, נמצאות בדרום הארץ. פסולת זו גורמת למפגעים סביבתיים, לעתים נשרפת באופן פיראטי ומובילה לירידה באיכות חיי התושבים".

"למה שאנחנו, תושבי באר שבע, נהיה הראשונים בארץ להתמודד עם עשן הזבל? לא ניתן להרעיל את תושבי באר שבע בעשן של זבל שרוף, אנו לא נסכים להיות פח הזבל ושדה הניסויים של המדינה".

אך האם יש בסיס לטיעונים כנגד הקמת המפעל?

שריפת הפסולת צפוייה אמנם לצמצם את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע, אשר להן השלכות שליליות על הסביבה, אך עדיין שריפת הפסולת תוליד תוצרי לוואי בדמות מתכות, גזי שריפה הנפלטים דרך הארובה וגם אפר. את המתכות ניתן למחזר, בגזי הפליטה המזהמים שהם תוצר של השריפה ניתן יהיה לטפל, ואת האפר שהוא תוצר של כל שריפה של הפסולת יהיה צורך להטמין בקרקע.

לאור זאת, הטיפול בתוצרי הלוואי מצריך טיפול קפדני והקפדה יתרה על התקנים הסביבתיים והרגולטוריים, במיוחד לאור העובדה שיש מדינות המסווגות חלק מתוצרי הלוואי כמסוכנים ומטמינות אותן באתרי פסולת ייעודיים. ואולם טענות של מומחים סביבתיים שעלו במרוצת השנים ולפיהן קיימת בעייתיות מסויימת בכל הקשור לאכיפת רגולציה בתחום הפסולת בישראל והטיפול בה, עשויות להסביר את החשש שמא הטיפול בתוצרי הלוואי לא יהיה אופטימלי ולהסביר את החשש מהקמת מפעל שכזה.

ואולם תיתכן סיבה נוספת לחשש שמא המפגעים מן המפעל לא יטופלו כיאות. נאות חובב הינה מועצה מקומית תעשייתית אשר מרכזת בשטחה מפעלים מזהמים שללא טיפול הולם עשויים להפוך למטרד סביבתי של אוויר, נחלים וקרקע. מהלך הסיפוח של נאות חובב לב"ש שעתיד לצאת אל הפועל בשנת 2025, העלה בקרב פעילי סביבה חששות כבדים בדבר אי טיפול במפגעים שיוצרים המפעלים שבשטח המועצה התעשייתית נאות חובב.

בעמותת נגב בר קיימא טענו בעבר כי מהלך של סיפוח נאות חובב לרשות כלשהיא, עשוי לפגוע בתקציבים המופנים לטיפול במפעלים שבשטחי המועצה: "בכל אזורי התעשייה הקיימים בישראל, ללא יוצא מן הכלל, הרשויות הנהנות מכספי הארנונה, ממיסוי ומאגרות של אזורי תעשייה השונים, אינן משקיעות את המשאבים הנדרשים למניעת המפגעים הסביבתיים, כפי שעושה המועצה התעשייתית נאות חובב (מעל 20% מתקציבה), תוך שמירה על הסביבה והגנה על בריאותם וחייהם של העובדים והתושבים המושפעים מהתעשייה שבסביבתם", טענה בעבר בלהה גבעון, מקימת העמותה.

אם התרחיש הנ"ל אכן יתממש, עשוי להיווצר מצב מסוכן: "במפעלי נאות חובב מיוצרים חומרים שהשפעתם על הסביבה רבה ועלולים לגרום לסיכונים מידיים ועתידיים לאדם ולחי. ללא טיפול נאות ופיקוח הדוק, כפי שהדבר נעשה כיום, עלולים המפעלים להוות סיכון סביבתי רב ומשמעותי בטווח המיידי ובהשפעתם המצטברת על הדורות הבאים", טענה בלהה לפני פחות משנה.

לדברי גורמים שונים, ישנן חלופות סביבתיות יותר לשריפת הפסולת, כאשר הדרך המיטבית להפחתת כמות הפסולת המוטמנת הינה הפחתת כמות הפסולת שנוצרת מלחתחילה, מה שמתבסס על ההבנה כי כמות הפסולת שמייצרים התושבים בביתם היא רק קצה הקרחון של כמויות הפסולת האדירות שנוצרו במהלך תהליך הייצור של מוצרי הצריכה הללו. הדבר כרוך כמובן בשינוי סגנון החיים של התושבים למען צמצום הצריכה המיותרת, שימוש בכלים רב-פעמיים וקניית מוצרים בתפזורת במטרה להפחית שימוש באריזות חד-פעמיות.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

"במסגרת שיתוף פעולה בין החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה, יוקם מתקן מיון פסולת בנאות חובב ומתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיאפשרו מיון והשבה לאנרגיה ויובילו לסוף עידן ההטמנה בבאר שבע, ולהפחתה משמעותית של הטמנת הפסולת בכלל הארץ".

"המתקן להשבת אנרגיה מפסולת נועד לספק מענה לשאריות פסולת (שאינן בנות מחזור), ממחוז דרום. כיום שאריות מיון אלה מועברות במשאיות לאתרי סילוק פסולת. השבת האנרגיה תייצר תחליף להטמנתה של הפסולת באדמה, תוך התבססות על טכנולוגיות מוכחות, ותקינה אירופית מחמירה. בכל רחבי אירופה פרוסים מאות מתקנים מסוג זה, גם במרכזי ערים, ובמרחק של מאות מטרים מבתי תושבים. שיתוף פעולה עם ספק ידע בינלאומי שהקים לפחות שני מתקנים כאלו במדינה אשר כפופה לרגולציה אירופאית, היווה תנאי סף להשתתפות במכרז".

"מהלך זה יחסוך הטמנת מיליוני טונות של פסולת בכל שנה, יצמצם את מספר המשאיות העמוסות בפסולת שנוסעות בכבישי ישראל ובאזור באר שבע בפרט, ויסייע למשק האנרגיה בייצור של אנרגיה ממקורות שאינם מבוססים ישירות על מחצבים טבעיים. הוא יוביל לשיפור באיכות חיי התושבים בשל צמצום משמעותי של הטמנת הפסולת".

"התוכנית (תת"ל 107) מאושרת למתקן התשתית הלאומי והחיוני להשבת אנרגיה מפסולת (שמקורה במחוז דרום), וכלל הנתונים והפרטים הנוגעים למיקום האתר ושלבי תכנונו, זמינים ופתוחים לציבור באתר הוועדה לתשתיות לאומיות ובמנהל התכנון. התוכנית קודמה בוות"ל ובמסגרתה הוכן תסקיר השפעה על הסביבה אשר בחן את כל ההשפעות הסביבתיות של המתקן. התוכנית אושרה לאחר שעברה את כל שלבי התכנון".