בין זעזוע לתסכול: מה תושבי ב"ש חושבים על הקמת משרפת הזבל בנאות חובב? (וידאו)

בחודש אוקטובר 2022, אישרה הממשלה הקמת מתקן להשבת אנרגייה מפסולת שנועד לטפל בשאריות פסולת עירונית מאזור הדרום שאינה ניתנת למחזור באמצעות שריפתה. המתקן עתיד לקום באזור התעשייה נאות חובב, כ-15 ק"מ דרומית לבאר-שבע. כזכור המועצה המקומית נאות חובב עתידה להסתפח לבאר שבע במהלך שנת 2025.

במשרד להגנת הסביבה טענו בעבר כי המתקן יסייע להפוך את הפסולת ממטרד למשאב תוך הפקת אנרגיה של חשמל או חום באמצעות שריפת פסולת יבשה (פסולת אורגנית יבשה, נייר, פלסטיק וכד') במתקן תרמי בטמפרטורת גבוהות. שריפת הפסולת צפוייה לצמצם את היקף הפסולת ובכך גם את כמויות הפסולת המועברות להטמנה שרובן מצויות באיזור הדרום: "פסולת משונעת ומוטמנת בדרום הארץ בהיקפים גדולים- 75%-80% מהפסולת המיוצרת בישראל מופנית להטמנה במטמנות, אשר רובן המכריע, נמצאות בדרום הארץ. פסולת זו גורמת למפגעים סביבתיים, לעתים נשרפת באופן פיראטי ומובילה לירידה באיכות חיי התושבים" הודו במשרד להגנת הסביבה לפני מספר חודשים.

ולמרות זאת, במרוצת השנים ארגוני סביבה ורשויות מקומיות הביעו התנגדות נחרצת להקמת מתקני השבת אנרגיה באמצעות שריפת פסולת בשטחן. גם בב"ש שהמתקן צפוי לקום בסמוך אליה יש כאלה המתנגדים למהלך.

בעמוד המחאה "תושבי באר שבע אומרים לא למשרפת הזבל", אותו פתח לפני מספר חודשים ברשתות החברתיות גורם אנונימי, מובעת התנגדות עזה למהלך שלטענת אותו גורם עלול להביא לפגיעה באיכות הסביבה ולפגיעה בבריאותם ואיכות חייהם של תושבי ב"ש: "ערימות זבל, מזבלות בכל מקום, מטמנות, משאיות זבל, ריחות, עשן של זבל שרוף- אנחנו נהיה מטומטמים לגמרי אם נאפשר זאת", ציין אותו הגורם בדף המחאה אותו פתח והוסיף: "זוהי רק תחילתו מאבקנו בכדי שתושבי ב"ש לא יחיו בסמוך למפעל לשריפת הפסולת. אנו נערכים למאבק נחוש ועיקש ונזדקק לכם, תושבי באר שבע".

בדף המחאה מבהירים כי המפעל בנאות חובב הינו רק בבחינת הקש ששבר את גב הגמל והינו תוצאה של הבלגה רבת שנים מצד תושבי הנגב לזיהום הסביבתי המתרחש סביבם: "הנגב הפך לפח אשפה לאומי, מרכז קליטה של כל מה שלא נדרש בין גדרה לחדרה. רואים זאת בנגב בצידי הדרך בדמות ערימות הפסולת הבלתי מבוקרות, עמודי העשן הסמיך העולים מנאות חובב והאור המסנוור ממגדל השמש".

"אנחנו חיים בהשלמה עם המצב וכולנו בשתיקתנו סייענו להתעצמות הדבר הזה ולהתממשות האבסורד העומד לקום ממש כאן, פחות מעשרה ק"מ מבאר שבע. בשתיקתנו ארוכת השנים יצרנו מציאות שבה נראה הגיוני להקים לנו על הראש משריפת זבל ולהציף את העיר במשאיות זבל שיעשו דרכן למתקן, מכל רחבי הארץ. אם עתידנו ועתיד ילדינו כאן בבאר שבע חשוב לנו, חובה עלינו לשנות זאת- הנגב ובאר שבע בפרט אינם פח הזבל של המדינה".

"למה שאנחנו, תושבי באר שבע, נהיה הראשונים בארץ להתמודד עם עשן הזבל? לא ניתן להרעיל את תושבי באר שבע בעשן של זבל שרוף, אנו לא נסכים להיות פח הזבל ושדה הניסויים של המדינה".

אך האם יש בסיס לטיעונים כנגד הקמת המפעל?

שריפת הפסולת צפוייה אמנם לצמצם את כמויות הפסולת המוטמנות בקרקע שלהן השלכות שליליות על הסביבה, אך מנגד שריפת הפסולת תוליד תוצרי לוואי בדמות מתכות, גזי שריפה הנפלטים דרך הארובה וגם אפר ויש מדינות המסווגות חלק מתוצרי הלוואי כמסוכנים ומטמינות אותן באתרי פסולת ייעודיים.

לאור זאת הטיפול בתוצרי הלוואי מצריך טיפול מיוחד תוך הקפדה יתרה על התקנים הסביבתיים והרגולטוריים: למחזר את המתכות, לטפל בגזי הפליטה המזהמים שהם תוצר של השריפה ולהטמין בקרקע את האפר שהוא תוצר של כל שריפה של הפסולת .

אך טענות של מומחים סביבתיים שעלו במרוצת השנים ולפיהן קיימת בעייתיות מסויימת בכל הקשור לאכיפת רגולציה בתחום הפסולת בישראל והטיפול בה, עשויות להסביר את החשש שמא הטיפול בתוצרי הלוואי לא יהיה אופטימלי ולהסביר את החשש מהקמת מפעל שכזה.

סיבה נוספת לחשש שמא המפגעים מן המפעל לא יטופלו כנדרש הינו מהלך הסיפוח של נאות חובב לב"ש שעתיד לצאת אל הפועל בשנת 2025.

נאות חובב שעתידה להיות מסופחת לב"ש ב-2025 הינה מועצה מקומית תעשייתית אשר מרכזת בשטחה מפעלים מזהמים שללא טיפול הולם עשויים להפוך למטרד סביבתי של אוויר, נחלים וקרקע. על רקע זה, בעמותת נגב בר קיימא טענו בעבר כי מהלך של סיפוח נאות חובב לרשות כלשהיא, עשוי לפגוע בתקציבים המופנים לטיפול במפעלים שבשטחי המועצה: "בכל אזורי התעשייה הקיימים בישראל, ללא יוצא מן הכלל, הרשויות הנהנות מכספי הארנונה, ממיסוי ומאגרות של אזורי תעשייה השונים, אינן משקיעות את המשאבים הנדרשים למניעת המפגעים הסביבתיים, כפי שעושה המועצה התעשייתית נאות חובב (מעל 20% מתקציבה), תוך שמירה על הסביבה והגנה על בריאותם וחייהם של העובדים והתושבים המושפעים מהתעשייה שבסביבתם", טענה בעבר בלהה גבעון, מקימת העמותה.

אם התרחיש הנ"ל אכן יתממש, לטענת בלהה עשוי להיווצר מצב מסוכן: "במפעלי נאות חובב מיוצרים חומרים שהשפעתם על הסביבה רבה ועלולים לגרום לסיכונים מידיים ועתידיים לאדם ולחי. ללא טיפול נאות ופיקוח הדוק, כפי שהדבר נעשה כיום, עלולים המפעלים להוות סיכון סביבתי רב ומשמעותי בטווח המיידי ובהשפעתם המצטברת על הדורות הבאים".

לדברי גורמים שונים, ישנן חלופות סביבתיות יותר לשריפת הפסולת, כאשר הדרך המיטבית להפחתת כמות הפסולת המוטמנת הינה הפחתת כמות הפסולת שנוצרת מלחתחילה, מה שמתבסס על ההבנה כי כמות הפסולת שמייצרים התושבים בביתם היא רק קצה הקרחון של כמויות הפסולת האדירות שנוצרו במהלך תהליך הייצור של מוצרי הצריכה הללו. הדבר כרוך כמובן בשינוי סגנון החיים של התושבים למען צמצום הצריכה המיותרת, שימוש בכלים רב-פעמיים ורכישת מוצרים בתפזורת במטרה להפחית שימוש באריזות חד-פעמיות.

מעיריית ב"ש נמסר:

"מיום כניסתו לתפקיד, פועל ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', לטפל במפגעים הכרוכים בהטמנת פסולת מכל הארץ באזור. פעולות אלו הובילו לביטול הניסיון להרחיב ולהמשיך את ההטמנה באתר הפסולת הארצי שהוקם בדודאים – גני הדס בהחלטה משנות ה- 90. החלטה שהפכה את באר שבע והנגב לאתר האשפה ארצי. כמו כן, העירייה פעלה להבטיח ולעגן בתוכניות הבינוי את ההגדרה של אתר ההטמנה דודאים – בני שמעון כאתר מקומי, שלא יקבל פסולת שלא מהנגב".

"בנוסף, העירייה נאבקה למניעת מפגעי הריח מאתרי הפסולת הסמוכים לעיר ומהפסולת מכל הארץ שעוברת ברכבת דרך העיר לאתר אפעה, פעולה שהובילה לפיקוח ואכיפה הדוקים יותר, לדרישות להפעלת שיטות וטכנולוגיות סביבתיות יותר ולהפחתה משמעותית במפגעי הריח. כידוע, ישנם גורמים המנסים מזה שנים להמשיך ולהטמין פסולת רק 3.5 ק"מ משכונות העיר (כלניות, סיגליות ורקפות) ולהמשיך את מסע תנועת משאיות האשפה שמגיעות מכל רחבי הארץ תוך פגיעה בסביבה, באיכות האוויר והמים. האם מדובר באינטרס כלכלי?".

"הטמנת פסולת בקרקע היא השיטה הנחותה ביותר לטיפול בפסולת בהיררכיית הטיפול בפסולת וזו שגורמת לסכנה ולנזק הגדול ביותר. לזיהום קרקע, מקורות מים ואוויר, למפגעי ריח ולשרפות, שפולטות לאוויר מזהמים רבים וביניהם חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים. ולראייה נתוני הפליטות המדווחים למרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה על ידי המטמנות בנגב מראים שהיקף החומרים האורגאניים הנדיפים שנפלטים מפעילות המטמנות גבוה כמו מתחנת כוח קטנה עד בינונית. כיום כ- 80% מהפסולת בישראל עדיין מוטמנת וכ- 70% ממנה בנגב".

"לאחר לחץ אשר הפעילה העירייה על ממשלת ישראל לאורך השנים, התקבלה עמדתה הנחושה והברורה על פי תפיסת הקיימות שעל כל אזור בארץ לטפל בפסולת של עצמו. בנוסף, התקבלה עמדת העירייה הברורה שהגיע הזמן להפסיק עם הטמנת פסולת ולעבור לפתרונות מתקדמים וידידותיים יותר לסביבה, שמיושמים כבר שנים בעולם כולו ובמדינות מפותחות רבות. הראיה לכך : מדינת ישראל מקדמת לאחרונה פרסום והקמה של מתקנים שונים לטיפול בפסולת בפריסה ארצית, ביניהם גם מתקניים תרמיים להשבת אנרגיה מפסולת, כמו המתקן שצפוי לקום באזור התעשייה נאות חובב".

"בנוסף, בהובלת העירייה נקבע ופורסם כחלק מהמכרז המקדים לבחירת החברות, שהפסולת שתועבר לטיפול במתקן תהיה רק מאזור הנגב כפי שהוא מוגדר במשרד הפנים. גם גודל המתקן נקבע בהתאם, ובכך מובטח שלא יימשך הטיפול בפסולת מכל רחבי המדינה בסמוך לעיר. עיריית באר שבע הייתה גם מעורבת בהחלטה להקים את מתקן השבת האנרגיה במועצה המקומית תעשייתית נאות חובב, שאמורה לעבור בקרוב ולפעול תחת העיר באר שבע. במהלך זה העירייה הצליחה להעביר את הטיפול בפסולת למרחק מעל 12 ק"מ מהעיר באר שבע, במקום בו יש ניהול סביבתי מתקדם ומקצועי, שיהיה בעתיד הקרוב תחת אחריות העירייה".

"מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת משמשים בכל העולם וממוקמים בערים רבות באירופה, כגון קופנהגן, וינה, מינכן ועוד, ובסמיכות לשכונות מגורים. מתקנים אלו מפיקים חשמל וחום, ומספקים מענה לצריכה הגוברת של אנרגיה ולצורך לבזר את מתקני הייצור, בשגרה ובחרום".

"המתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב יקלוט פסולת ביתית בלבד, וגם זה לאחר מאבק של העירייה, ורק פסולת שאינה בת-מחזור (פסולת שיורית). כידוע, העירייה פעלה לראשונה במהלך לאומי ייחודי, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וועדת המכרזים של החשב הכללי במשרד האוצר, כדי להבטיח שלא יוקם באזור מתקן, אלא אם הוא יעמוד בכל הסטנדרטים הסביבתיים המחמירים ביותר, ולא יוביל לפגיעה בבריאות הציבור".

"לשם כך, העירייה גייסה מומחים מהארץ ומהעולם, שבחנו את הטכנולוגיות, השיטות והדרישות הסביבתיות במתקנים המחמירים ביותר האירופה, כל אלו בכפוף לדרישות המוגדרות במסמך האירופאי המקצועי שמגדיר את הטכנולוגיות הטובות ביותר בתחום (BAT) ואת ערכי הפליטה המירבים, והצליחה בעבודה מקצועית ומאומצת להוביל את המדינה לחייב את היזמים להתקין את הטכנולוגיות הטובות ביותר הקיימות כיום ולקבוע ערכי סף לפליטה מחמירים ביותר, מתוך ראייה שהמתקן הולך לפעול גם בעתיד הרחוק".

"המהלך שהובילה העירייה עם משרדי הממשלה יקבע את הדרישות שיוגדרו גם במתקנים נוספים שיוקמו ברחבי הארץ וישפיע על איכות החיים והסביבה של כלל אזרחי ישראל. עיריית באר שבע פועלת מזה שנים מול משרד להגנת הסביבה והמדינה, בנחישות ובמקצועיות כדי להסדיר את שינוע הפסולת באזור תוך שמירה על איכות הסביבה ועל בריאות התושבים. כאשר תושלם התוכנית, הציבור יעודכן ויקבל מידע מלא בנושא".