לראות ולא להאמין: המחזה שמסמל מציאות עגומה במיוחד
23.07.24 / 11:38
במבט ראשון תתקשו אמנם לזהות מה לא בסדר בתמונה מטה, ואולם נראה כי התמונה התמימה למראה במבט ראשון מייצגת בעיה חריפה במיוחד שמאפיינת בעיקר את השכונות הוותיקות והחלשות והינה אחד הגורמים העיקריים להזנחה של לא מעט שטחים בהן
תושב העיר שהתהלך בשכונת נווה זאב ביום שלישי בשבוע שעבר, נחשף למראה שעשוי להיראות תמים למראה במבט ראשון, אך טומן בחובו סכנה גדולה. בתמונה ניתן לראות גוש של צמחיה יבשה שבסמוך אליו מותקן מאגר של גז, שממוקם בשטח שבין שתי בניינים ושייך לאחד מהם: "מספיק שאיזה חוכמולוג יזרוק לשם סיגרייה והכל יעלה באש ואז הסכנה תגלוש גם לביניין שלי ותסכן גם עוברי עוברי אחרים לאור העובדה שהשטח גובל בתחנת האוטובוס שליד. עשוי לקרות כאן אסון נוראי".
התושב שהבין את פוטנציאל האסון הטמון בהתלקחות הצמחייה, טוען כי החליט לצלם את המפגע ולפתוח קריאה למוקד העירוני, שלטענתו סירבו לטפל במפגע בטענה כי הטיפול בשטח המדובר אינו נמצא בתחום אחריותה של העירייה, במה שמעורר המון סימני שאלה, לאור העובדה ששריפה שעלולה להיתפתח במקום עלולה לסכן גם את הציבור הרחב: "מדובר במאגר גז שכל העישביה יושבת עליו. מעבר לכך אני רואה את המקום בכל בוקר והוא הפך למזבלה ולמשתנה ציבורית. המינימום שהעירייה צריכה לעשות הוא לחייב את דיירי הביניין לנקות".
אז מדוע נמנעו לכאורה בעירייה לטפל באותו מפגע שעלול לסכן מלבד דיירי הבניינים הממוקמים בסמוך אליו גם את עוברי האורח במקום? ג'ולי קייט חברת מועצת העיר מטעם סיעת "באר שבע ביתנו" מסבירה כי לעירייה אין סמכות להתערב בכלל במקרה המדובר לאור העובדה שמדובר בשטח פרטי, ולכן אין זה חוקי לשלוח אזהרה לדיירים, לקנוס את כל דיירי הבניין בגין הזנחת השטח הפרטי שפוגעת גם בשטח הציבורי הגובל בו, או לחייב הקמת וועד או ניהול כלשהו לביניין.
הסוגייה הזו אינה חדשה והיא למעשה אחד הגורמים העיקריים שמביאים להזנחתם של שטחים ציבוריים בחזיתות בניינים בשכונות הוותיקות. הכירו את בעיית השפפ"ים (שטחים פרטיים פתוחים). מדובר על חצרות רחבות בבעלות פרטית של הבתים המשותפים בשכונות הוותיקות. למרות שאותם שטחים אינם ציבוריים ולכן אינם באחריות העירייה, היותם מצויים בחזיתות בניינים, בסמוך לרחובות ולמדרכות, מביאה לכך שכל מפגע בהם מפריע לציבור הרחב ולא רק לדיירי הבניין בו ממוקם השטח.
ומכאן עולה השאלה: מדוע שתושבי אותם בניינים שהשטחים הללו נמצאים בתחום אחריותם לא ינקו את השטחים הללו כפי שהיה מצופה מהם בתור בעלי השטח? נדמה שיש מספר גורמים שגורמים לכשל חמור בנושא ולכך שתושבי אותם בניינים לא יטפלו בשטחים הללו כנדרש.
ראשית חלק מן השיכונים בהם נמצאים השטחים הללו ריקים מדיירים, חלקם שייכים לבעלי בתים מהמרכז שהנושא אינו בראש מעייניהם, ומעבר לכך חלק מן השיכונים שייכים לדירות עמידר ולנתמכי רווחה שבהם לרוב אין וועד שיידאג לניקיון השטחים הללו, מה שבתורו יוצר מצב של הזנחת השטח הפרטי שמצוי באחריות הדיירים. חשוב לזכור כי לרוב, תושבי השכונות הוותיקות אינם מאוגדים תחת וועד שיכול להפעיל לחץ ציבורי על העירייה לפינוי אותם מפגעים, זאת להבדיל מתושבי השכונות החדשות והחזקות יותר, שם לרוב קיים וועד שכונה חזק שיכול להפעיל יותר לחץ על העירייה לנקות ולאכוף את נושא הניקיון.
ומעבר לכל אלה יש כאן את בעיית "הרוכב החופשי". ברגע שמטילים את האחריות לניקיון על הדיירים, סביר להניח שכל אחד מהם יצפה שדייר אחר יבצע את הטיפול במפגעי הסביבה, זאת לאור הטבע האנושי השואף לכמה שיותר הנאות (הנאה מהניקיון) במינימום סבל (המאמץ הכרוך בניקיון) ומתוך הבנה שאף אחד לא יכול למנוע ממני בתור דייר ליהנות מהטיפול שמבוצע באותם מפגעים ומשירותי הניקיון. לאור זאת מה שקורה הוא שהציפייה הזו של כל אחד מן הדיירים שמישהו אחר יעשה את העבודה, מובילה לכך שבסופו של דבר אף אחד מן הדיירים לא מבצע את הניקיון והמפגע נותר בעינו.
בדיוק בגלל זה קיימים שירותי ניקיון ציבוריים מטעם העירייה שבאים להבטיח את ניקיון השטחים הציבוריים, שאחרת כנראה שלא היו מבוצעים, מה שכאן לא רלוונטי לאור חוסר סמכותה של העירייה להתערב בנושא ניקיון השטחים הפרטיים הללו.
כל אלה יוצרים שטחים רבים שנופלים בין הכיסאות שאף אחד לא עושה דבר בכדי לטפל בהם ומוביל להיווצרותה של הזנחה פושעת באותם השטחים: אדם אחד משליך בשטח מעט זבל, אדם אחר מוסיף עוד קצת זבל, בא אדם שלישי שמערים עוד קצת וכך נוצרית ערימה גדולה שהופכת למפגע סביבתי בלתי נסבל, ובמקרה המוזכר בכתבה אף מסכנת את חיי התושבים וחיי עוברי האורח במקום.
ולמרות המצב הבעייתי נדמה שיש מה לעשות בנידון. על העירייה להוציא צווי ניקיון שיאפשרו לה לנקות שטחים פרטיים ולחייב את התושבים על פי חוק בגין הוצאות הניקיון (זאת בהתאם לחוק לשמירת הנקיון התשמ"ד -1984, סעיף 13 ב', תחת הסעיף "צו לשמירת הניקיון").
ראוי שהעירייה תפעל למעורבות בסוגיות שקורות בשטח הפרטי ומשפיעות על המרחב הציבורי, כפי שיודעים בעירייה לעשות בנושאים אחרים הקשורים למרחב הפרטי, לרבות חריגות בנייה בבתים פרטיים.
פנינו לעיריית באר שבע שמסרו:
"העירייה פועלת כל העת במטרה להגביר את המודעות בקרב הציבור לשמירה על הניקיון בשטחים הפרטיים והציבוריים. כידוע על פי החוק האחריות לטיפול בשפ"פים (שטחים פרטיים פתוחים) הנמצאים בבעלות פרטית חלה על התושבים. מדובר בתחום השטח הפרטי ולא השטח הציבורי עליו אמונה העירייה ולכן אפשרויות הרשות במתן סיוע מוגבלות. עם זאת לפנים משורת הדין, במקומות בהם יש רוב של אוכלוסייה מרקע סוציו אקונומי נמוך, פעמים רבות מבצע האגף לאיכות הסביבה בעירייה מבצעי ניקיון יזומים באזורים אלו".
"לגבי אכיפת ניקיון השפ"פים יש להדגיש ולציין כי במקומות בהם קיים חשש למפגע סביבתי, העירייה מוציאה לבעלי הנכס צו ניקיון ל-30 יום, במידה והמפגע אינו מטופל על ידי הבעלים, אגף איכות הסביבה מבצע את פעולות הניקיון הנדרשות ומוציא חיוב כולל תקורה לבעלי הנכס. במידה והאירוע חוזר על עצמו, מלבד הצו ניתנים גם קנסות".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
