יואל נהרג 12 שנה לאחר שאחיו נספה באסון הכרמל, ושנתיים אחרי מותו של אביהם בפיגוע

אסון נוראי במשפחת סוויסה בדימונה: הערב הותר לפרסום כי חובש איחוד הצלה, יואל סוויסה, תושב העיר ואב לארבעה ילדים - נהרג בתאונת דרכים בכביש 25, סמוך לצומת אבו תלול בזמן שנסע על קטנוע השירות.

זוהי אינה הטרגדיה הראשונה במשפחת סוויסה, שאיבדה בעבר שני בני משפחה בהפרש של שנתיים בלבד: רפאל סוויסה, אביו של יואל - הלך לעולמו בשנת 2008, לאחר שלקה בהתקף לב, שעות ספורות לאחר הפיגוע במרכז המסחרי בדימונה ב-2008. רפאל, שישב בקרבת מקום, היה עד לפיצוץ הנוראי שבעקבותו נספתה תושבת העיר ונפצעו עוד 9 נפצעו. לאחר הפיגוע, סירב רפאל לקבל טיפול רפואי והוא נפטר בשנתו. עם זאת, מדינת ישראל החליט להכירו כנפגע פעולות האיבה.

שנתיים לאחר מכן פקדה טרגדיה נוספת את משפחת סוויסה: אחיו של יואל ז"ל, מישר יקיר סוויסה - נספה באסון הכרמל הקשה שהתרחש ב-2010. השריפה בכרמל כילתה יער, חורש ובתי מגורים רבים בפארק הכרמל וביישובים שמסביבו. כשבעה־עשר אלף איש פונו מבתיהם, וכעשרים וחמישה אלף דונם ומיליוני עצים עלו באש. ‏כשליש מבתי הקיבוץ בית אורן ועשרות בתים בכפר האומנים עין הוד ובכפר הנוער ימין אורד עלו באש. רק בחלוף שלושה ימים שככה האש. 

בשל חשש כבד לחיי אדם הוחלט לפנות את אסירי הכלא "דמון" ואת אסירי הכלא "הכרמל". למשימה הזו חברו קצינים, שוטרים, לוחמי האש של שירות הכבאות וההצלה, צוערים ומדריכי קורס קצינים של שירות בתי הסוהר (מחזור א) – כולם יחד כדי להציל חיים. בשעה שלוש וחצי נע אוטובוס הצוערים בין מחצבות קדומים לבית אורן ואחריו ניידות משטרה. לפתע שינתה הרוח את כיוונה והחלה לשלוח לשונות אש לעבר האוטובוס. קירות אש ענקיים חסמו את ציר התנועה, אחזו בכול וכילו כל שמץ חיים במהירות שיא.

בשריפה נספו ארבעים וארבעה גברים ונשים, שלושים ושבעה מהם צוערי קורס קצינים של שירות בתי הסוהר ומפקדי הקורס, נהג אוטובוס הצוערים, שלושה כבאים ושלושה קציני משטרה. ביום 20.11.2010, שבועיים לפני האסון, חגג יקיר את יום הולדתו בחיק משפחתו וחברתו עדן. גיסתו אפתה עוגה לכבודו וכולם בירכו אותו. אלה היו רגעים אחרונים של אושר. כעבור שבוע הגיע יקיר לחופשת שבת בבית אימו והציע לה לבקר בקבר אביו רפאל. הם נסעו יחדיו לבית העלמין, עצרו ליד קבר אביו וליד הקבר של סבו ושל סבתו. יקיר עמד ליד הקברים, קרא פרקי תהילים, שטף את הקברים וניקה אותם. אחר כך חלף ליד הקברים של קרובי משפחה, שכנים ואנשים שהכיר. "כאילו נפרד מכולם," סיפרה אימו. ביום רביעי, יום לפני האסון, שוחח יקיר עם אימו בפעם האחרונה. הוא סיפר לה על חוויותיו מהקורס ודרש בשלומה. היא הבטיחה לבשל לו מטעמים לשבת ותכננה לקנות את הדגים שאהב. באותו יום התקשר יקיר גם לרבו כדי להיוועץ בו בעניין פרשת השבוע. "הרב, על מה יורדת אש מן השמיים?" שאל יקיר את רבו. "על חילוקי דעות ועל חילול שבת," השיב לו הרב והבטיח להרחיב ולבאר בפעם הבאה שייפגשו.

יקיר היה בן עשרים ושש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בדימונה. הוא הניח אם, שני אחים, בהם יואל ז"ל ואחות. לאחר נפילתו הועלה יקיר לדרגת מישר והוענק לו עיטור המופת על אומץ ליבו הראוי לשמש מופת ועל מסירת נפשו בדרך להצלת חיים במסגרת מילוי תפקידו.

אליס, אימו של יקיר, סיפרה בעצב מה ביקש יקיר בנה בחייו: "שיהיה טוב לכול, זה מה שהוא רצה, זה מה שעשה אותו מאושר."

והערב, בצער רב - פקדה את משפחת סוויסה טרגדיה נוספת עם מותו של יואל. חברו של יואל, כתב החדשות דן בונבידה, אשר ליווה אותו בלא מעט זירות בהן סיפק טיפול רפואי לפצועים, ספד לו הערב בכאב לב: ''אבד צדיק מן הארץ, יואל האהוב היה איש חסד שרבים רצו להידמות לו, בעלייתו לפני כיסא הכבוד, במסירות ואהבה גדולה טיפל בזקוקים לרפואה, ולהבדיל באנשים שנפטרו והיו זקוקים לשירותי החסד של זק"א, מורשתו ודרכו תהיה חלק מדימונה והנגב לעולמים".

יואל יובא למנוחה אחרונה מחר בבוקר בשעה 11:30 בבית העלמין בדימונה. יהי זכרו ברוך.