התקציב שיאושר בשבוע הבא: צפוי להיות הגדול ביותר בתולדות העיר
09.04.24 / 20:06
בשבוע הבא תתקיים ישיבת מועצת העיר שבמהלכה צפוי לעבור תקציב העיר לשנת 2024, שצפוי להיות הגדול ביותר בתולדותיה
בימים אלה עסוקים בעירייה באישור התקציב לשנת 2024 שצפוי לעמוד על כ-2.4 מיליארד שקלים. טימור מיכאלי, מסיעת חוזה חדש לבארשבעים, מסביר את הדברים החשובים שצריך לדעת על התקציב הקרוב.
בישיבת המועצה השלישית במספר שתתקיים ב-17.4 בשעה 18:00 צפוי לעבור תקציב העיר לשנת 2024. התקציב צפוי לעמוד על סכום חסר תקדים של כ-2.4 מיליארד שקלים ולהיות התקציב הגדול ביותר בתולודת העיר. באופן טבעי העיסוק בתקציב עשוי להעלות שאלות רבות בקרב התושבים אודותיו, ולשם כך, טימור מיכאלי, חבר מועצת העיר מטעם סיעת "חוזה חדש לבארשבעים", מסביר כל מה שצריך לדעת לקראת ישיבת המועצה הקרובה שבמהלכה צפויים לאשר חברי המועצה את התקציב.
מהו תקציב העירייה וממה הוא מורכב?
"תקציב העירייה הוא התקציב השנתי הכולל בתוכו את כלל הפעילויות והפרויקטים שהעירייה מתכננת להוציא עליהם כסף במהלך השנה. העירייה חייבת לשמור על מסגרת תקציבית ולא לחרוג ממנה בכדי להימנע מכניסה לגרעון אשר לו השלכות כלכליות שליליות".
"תקציב העירייה בנוי משני חלקים עיקריים: תקציב שוטף ותקציבי פיתוח. בתקציב השוטף נכללות כל ההוצאות הקבועות בגין דברים אותם חייבת העירייה לתקצב - למשל תקציבי ניקיון, תקציבי תרבות לאירועים, משכורות וכו'. לעומת זאת, תקציבי הפיתוח הם תקציבים לפרויקטים ספציפיים ובהרבה מאוד מקרים הכסף לפרויקטים הללו לא מגיע מתקציב העירייה, אלא מגורמים אחרים, לרבות משרדי הממשלה השונים, עמותות, קרנות פילנתרופיות וכד' '".
מהו הפרוצדורה הנדרשת לאישור התקציב?
התקציב אמנם נמצא במגמת צמיחה ועדיין זה לא מספיק
תקציב העירייה הקרוב צפוי לעמוד על סכום של כ-2.4 מיליארד ש"ח, מה שמהווה גידול בהשוואה לתקציב השוטף של השנה הקודמת, שנחשב עד כה לתקציב הגדול ביותר בתולדות העיר ועמד על סכום של כ-2.204 מילארד ש"ח. העלייה הזו משקפת מגמת גידול מתמשכת בתקציב העיר, אשר הוכפל בתוך עשור.
ועדיין נדמה שלאור אירועים בלתי צפויים שהתרחשו בשנים האחרונות, התקציבים שנקבעו לעיר לא הספיקו דיים לצרכיה ועל כן נאלצה העירייה לקחת הלוואות מהקרן של עצמה כפי שציינו חברי המועצה הטריים בישיבת המועצה שהתקיימה לאחרונה. במהלך הדיון, ציין גזבר העירייה, ליאור דעי, כי סכום ההלוואה שנלקחה עומד על כ-60 מיליון ש"ח שנלקחו כהלוואה מהקרן למשך חמש שנים והוכנסו באופן ישיר לתקציב התפעול השוטף.
חברי המועצה תהו במהלך ישיבת המועצה האחרונה מדוע העירייה בכלל נאלצת לקחת הלוואה מהקרן של עצמה, ועל כך השיב רוביק: ''לא הייתה לנו ברירה, שכן התקופה מאד קשה. אחרי זה תגידו למה מקצצים בחינוך, ולמה מקצצים בתרבות, אבל אי אפשר אחרת. בחמש השנים האחרונות עברנו קורונה, ויש ערים שעברו פשיטת רגל בעוד אנחנו נשארנו רשות איתנה''.
התקציב צומח אך פחות מהפוטנציאל
תקציב העיר נמצא כאמור במגמת צמיחה מתמדת בשנים האחרונות, מה שנובע ממספר סיבות עיקריות: " ראשית כתוצאה מהשקעות גדולות שהגיעו מהממשלה (הרבה בזכות בניית שכונות חדשות), שנית כתוצאה מגידול טבעי בתשלומי הארנונה (יותר דירות ועסקים שמשמען יותר הכנסות מארנונה)", מסביר טימור ומדגיש: "ההכנסה המרכזית המגיעה מהתושבים בעיר היא תשלומי הארנונה. מדובר על כ-800 מיליון ש"ח, לפני ההנחות שמגיעות לזכאים. יחד עם זאת, 800 מיליון ש״ח מהווים רק שליש מהתקציב, כלומר הארנונה לבדה לא מספיקה לניהול שוטף של העיר ולפיתוח פרויקטים חדשים".
ועדיין נדמה כי ישנן מספר סיבות שמביאות לפגיעה בהכנסות העירייה: "בבאר שבע סך ההנחות שניתנות לתושבים מגיעות ל-280 מיליון שקל, סכום לא מבוטל עליו מוותרת העירייה", מסביר טימור.
"מעבר לכך, בשנים האחרונות המדינה לקחה מבאר שבע לא מעט כסף לו הייתה זכאית בעבר. כך למשל, באר שבע הייתה מוגדרת עד לנקודת זמן מסויימת כעיר עולים, אך בשל שינוי קריטריונים של ועדת הכספים בכנסת, כיום באר שבע כבר לא מוגדרת ככזו, מהלך שכתוצאה ממנו הפסידה העירייה עד כה סכום לא מבוטל של כ-77 מיליון שקלים".
סיבה נוספת לפגיעה בהכנסות העיר הינה המלחמה המתמשכת, סוגייה שאף עלתה לדיון בישיבת המועצה האחרונה, כפי שציין רוביק: "לא גבינו הכנסות מהארנונה בגלל המלחמה, והיינו חייבים לקחת בשביל שנישאר רשות איתנה''.
טימור מצידו לוקח זאת צעד אחד קדימה וטוען כי לאור השפעות המלחמה על ב"ש, על המדינה לקחת זאת בחשבון בהקצאת התקציבים לעיר: "בעקבות המלחמה מגיע לנו פיצוי גדול כעיר שנפגעה מכל הבחינות (האזרחים, מערכת החינוך, העסקים, מערכת הבריאות, מוסדות התרבות וכו'), אך גם בלי קשר למלחמה - באר שבע היא מטרופולין הנגב והמדינה חייבת לחזק אותנו כלכלית ולתת תמריצים משמעותיים. אנחנו צריכים עכשיו לצאת למאבק מול הממשלה, מול חברי הכנסת ואנשי המקצוע הבכירים במשרדי הממשלה, ולהילחם על כך שבאר שבע תקבל הרבה יותר תקציבים ומשאבים".
אז כיצד מתכוונים בעירייה לפעול במטרה לגייס כספים נוספים?
ממש בימים אלה מתגבשת בהובלתו של ראש העיר, תוכנית כלכלית-אסטרטגית שצפויה להביא יותר משאבים לפיתוח העיר: "נקודה מעניינת וחשובה בתוכנית היא סוגיית הטבת המס לתושבי באר שבע", מציין טימור וממחיש את חשיבות הסוגייה: "כך למשל ההגירה החיובית לאופקים בשנים האחרונות באה בין היתר גם על חשבון באר שבע. כיום תושבי אופקים מקבלים הטבת מס מה שחוסך להם אלפי שקלים, בעוד תושבי ב"ש לא מקבלים הטבות מיסוי כלל, מה שגורם לכך שישנה הגירה שלילית מהעיר לערים הסמוכות אליה בהן כן יש הטבות מיסוי והגיע הזמן לשנות זאת".
באר שבע כאמור אינה מקבלת כלל הטבות מיסוי כלל, בעוד רבים מיישובי הנגב זכאים להטבות מס בשיעור שבין 16% ל-20%. ההטבות מוענקות לתושבי יישובים אלה בשל סמיכותם לרצועת עזה, בשל היותם יישובים הממוקמים באזורי עדיפות לאומית או בשל דירוגם הסוציו־אקונומי.
במהלך השנים עלו לא מעט ביקורות ודרישות מצד גורמים שונים למתן ההטבות גם לתושבי ב"ש, שנימקו את דרישתם זו לאור העובדה שמבחינה גיאוגרפית ב"ש די קרובה ליישובים שכן זכאים להטבות המיסוי (אופקים) וכי ישנם ישובים מבוססים שגם זכאים להטבות מיסוי (מיתר), ולכן זה רק טבעי שגם באר שבע שהינה המטרופולין של הנגב והקטר המניע את האיזור כולו תזכה לתמיכה כלכלית ולעידוד ההתיישבות בה, בעוד במצב הקיים כיום קורה בדיוק ההפך כאשר ב"ש סובלת מהגירה שלילית של תושבים שעוברים לערים הסמוכות, בין היתר לאור העובדה שהערים הסמוכות נהנות מהטבות המיסוי.
עד כמה הטבות מס משמעותיות לתושבי העיר? לפני קצת יותר משני עשורים, בשל חוקי הנגב המקוריים, זכו תושבי ב"ש להטבת מס מירבית של 12 אחוז, כך שתושב שהכנסתו עמדה על 7,000 שקל בחודש נהנה מתוספת של 840 שקל להכנסתו, תושב שהכנסתו היתה 12,000 שקל בחודש נהנה מסכום של 1440 שקל, ואילו תושבי שהרוויח בחודש 15,000 שקל זכה במשכורת לתוספת של 1,800 שקל. סכומים לא מבוטלים שהגדילו את ההכנסה הפנוייה של תושבי העיר ואיפשרו להם להוציא יותר על רכישת מוצרי צריכה אחרים, מה שבתורו סייע גם להניע את העסקים המקומיים שנהנו מגידול בצריכה. כל אלה הפכו את העיר לאטרקטיבית למגורים והביאו לפריחת בירת הנגב בזמנו.
מלבד כל אלה, בישיבת המועצה האחרונה ציין רוביק כי מדובר בתקופה בעלת חשיבות עצומה בכל הקשור להכנסות העיר: "מדובר בחודשיים קריטיים לעיר. מהטבות המס, דרך פרויקטים לפיתוח ועד התקציב השוטף - כמעט 100 מיליון ש"ח אמורים לחזור לעיר, מה שיכול לסייע לה רבות". לכן פנה רוביק באופן ישיר לראשי הסיעות השונות, תוך שהוא מפציר בהם: "אתם תצטרכו להביא את הכסף מהסיעות שלכם. יש לנו תכנית חומש, ותכנית עשור- אבל זה גם צריך לבוא מכם".
רוביק גם הדגיש גם את מחוייבותה של המדינה לסייע תקציבית בקליטת עובדי צה"ל: "המדינה רוצה שנשאיר פה את אלו העוברים דרומה עם צה"ל, מה שצריך להתבטא גם מבחינה תקציבית. זה הרגע, אנחנו בשלים וכולם מבינים - בפקידות המקצועית באוצר וגם שר האוצר - כולם עם נכונות גבוהה מאוד".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
