הפתרון לבעיית המשילות בנגב: שדה תעופה בנבטים

שדה התעופה בנבטים עלה שוב לדיון הציבורי, לאחר התחממות המאבק אל מול המדינה. כעת, אם נשפט על פי המחקר החדש שפורסם על ידי מכון ריפמן, עולה כי בנייתו של שדה תעופה שני בנגב יכולה לפתור כמה מהבעיות הקשות איתם מתמודדים תושבי האזור. המחקר שהתבצע על ידי חברת אורבניקס מדד את ההשפעות רחבות ההיקף על החברה הבדואית בכמה פרמטרים בהם: השפעות סוציו אקונומיות על התושבים, השפעה על האיתנות הפיננסית של הרשויות הבדואיות, השפעה על המרחב הנגבי לרבות תשתיות תחבורתיות ומשילות אזורית. על פי תוצאות המחקר, הקמת שדה תעופה גדול בנבטים יביא לקפיצה משמעותית עבור החברה הבדואית בנגב, בכל הפרמטרים שנבדקו.

בעוד כ-3 שבועות צפויה ועדת עילם להגיש את המלצותיה לגבי מיקומו העתידי של שדה תעופה בינלאומי שני בישראל והשבוע מפרסם מכון ריפמן מחקר חדש שבדק את השפעת הקמת שדה תעופה כזה בנבטים על האוכלוסייה הבדואית בנגב המזרחי וכתוצאה מכך על עתיד הנגב כולו.

בין ממצאי המחקר:

● שדה תעופה גדול בנבטים ייצר תוספת של כ-27,000 משרות לאוכלוסייה הבדואית בנגב

● שדה תעופה בנבטים יציע משרות איכותיות בשכר חודשי ממוצע הגבוה בכ-2,900 ₪ מהשכר הממוצע כיום במגזר הבדואי

● גידול של כ- % 60 בתמ"ג האזורי

● הכנסה מארנונה של כ 4.5-5 מיליון ₪ בממוצע לכל רשות בדואית

● שדה התעופה יביא לשיפור במשילות האזורית. אחרי שנים של ניסיונות ליצור מארג חיים משותף בנגב ניכר כי ישנה הסכמה גורפת מצד ראשי רשויות, גורמי כלכלה עסקיים בכירים, תעשייה ועוד שהקמת שדה תעופה בינלאומי שני בנבטים ישפיע על כלל המגזרים החיים בנגב ובעיקר על המגזר הבדואי.

במחקר שנערך בשנה האחרונה ועל פי סימולציות ומחקרים קודמים ניכר כי לשדה השפעה מכרעת בשיפור המצב הסוציו אקונומי בקרב תושבי הרשויות הבדואיות והכפרים הבלתי מוכרים. כך למשל תוספת של כ-27,000 משרות שיאוישו על ידי האוכלוסייה הבדואית. על פי מחקרים שנעשו בארץ ובעולם בעבר, שדות תעופה של כ-40 מיליון נוסעים בשנה, מייצרים כ-50 אלף משרות. מדובר הן על משרות בשדה עצמו והן על משרות עקיפות ונלוות, ממגוון רחב של תחומים וענפים, החל מבנייה ודרך תפעול ותחזוקה שוטפת ועד מתן שירותים נלווים לשדה תעופה. על פי המחקר, משרות אלה, יגדילו את השכר החודשי הממוצע בקרב האוכלוסייה הבדואית לכ-9,000 ש"ח.

בנוסף, המחקר מצביע בבירור על עלייה במדד האיתנות הכלכלית של הרשויות הבדואיות בנגב, כתוצאה מהקמת שדה"ת בנבטים. כיום רשות שדות התעופה מחלקת לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג כ - 100 מיליון ש"ח מהכנסות מפעילותה הכלכלית ע"פ הסכם. לו הייתה רש"ת עוברת לתחום שיפוט הרשויות המקומיות באזור נבטים ומשלמת ארנונה באמצעות חיוב שטחה ע"פ צו ארנונה, היו התעריפים עולים והסכום המשולם היה כפול ואף משולש. לפיכך, הונח כי משד"ת נבטים יחולקו לרשויות המקומיות כ- 100 מיליון ₪.

כמו כן, שדה תעופה גדול נוסף יצור סביבו אקו-סיסטם שיצדיק לפחות עורף נמל בהיקף הקיים באיירפורט סיטי הסובב את נתב"ג, וזאת אף מבלי להביא בחשבון את עורף הנמל שהתפתח בלוד, שוהם ומודיעין. על פי סימולציית המחקר מדובר בהכנסה מארנונה של כ 4.5-5 מיליון ₪ בממוצע לכל רשות בדואית. באשר למשילות בנגב, נמצא במחקר כי שדה התעופה יהווה עוגן משמעותי לתחושת הביטחון הכללית בנגב ולצמצום תופעת הפשיעה באזור. על פי המחקר של מכון ריפמן, הנוכחות בשטח, הכוללת ניהול אזורי תוך שימוש בכלים כמו חלוקת הכנסות, פיקוח ואכיפה, מסלול ירוק לעסקים, קידום מסלולי הכשרה ועוד, יביאו להגברת הביטחון וכמו כן יצרו אופק כלכלי וחברתי שיצמצם את הפשיעה לרבות תופעות של בנייה לא חוקית, עסקים לא חוקיים, צמצום הכלכלה השחורה ועוד.

חגי רזניק , מנהל מכון ריפמן: "הקמת שדה תעופה בינלאומי משני במתחם נבטים הוא הפרויקט הציוני-לאומי החשוב ביותר כיום בישראל. מדובר בהזדמנות חד פעמית, לחולל את המפנה המבוקש לעתיד הנגב ועתיד המדינה. עבור האוכלוסייה הבדואית מדובר בפרויקט שיביא לשיפור משמעותי בנתונים הסוציו אקונומיים של האוכלוסייה הבדואית, כמו גם ליצירת מקומות תעסוקה ומשיכת אוכלוסייה למרחב זה".