כבר כמעט שנתיים שפעילי בע"ח מתאספים בסמוך לעירייה במטרה למחות על יחסה של העירייה כלפי בעה"ח הנטושים. לטענת המוחים, רוביק מתעלם מבעיית החיות חסרות הבית תוך שהוא משתמש במילים יפות ובהבטחות ללא כיסוי. המוחים טוענים כי העירייה מקצה תקציבים לפרויקטים גרנדיוזיים, אך לא מקצה כסף להקמת קריית בעלי החיים, שהובטח שתוקם עוד ב-2017. מעבר לכך טוענים הפעילים כי המחלקה הווטרינרית אינה בראש סדר העדיפויות בהקצאת התקציב, מה שגורם לכך שנטל הדאגה העצום לבעלי החיים חסרי הבית נופל על כתפיהם של מספר מצומצם של אזרחים, ועקב כך נפגעת קשות איכות חייהם, נפשית פיזית וכלכלית.

הסיפור מתחיל אי שם ביוני 2017, עת פורסם כי עיריית באר שבע מקדמת הקמת קריית בעלי חיים, שהיא למעשה מתחם עצום לטובת בעלי החיים הנטושים והמשוטטים בעיר שהיה אמור לכלול על פי התכנון: עמותות הפועלות למען בע"ח, חצרות ענק לבעלי חיים, חוות סוסים, שטחי תיירות, מרפאה וטרינרית ופנסיון לכלבים, זאת במטרה ליצור תנאים טובים יותר לבעלי החיים, החיים בדוחק בכלובים הקטנים של ההסגר העירוני או נאלצים לחיות במציאות קשה של שוטטות ברחובות המסוכנים. אותם בעלי חיים משוטטים מתאפיינים לרוב במצב בריאותי ירוד וזקוקים לתזונה טובה ולטיפול רפואי דחוף.

את התוכנית קידמו אז יסמין סקס, אז חברת מועצת העיר ב"ש וכיום ח"כ מטעם יש עתיד, וסגן ראש העיר דאז, טל אל על. פרידמן טענה אז כי המתחם מצוי בתכנון וכי היא מקווה שהוא יראה אור בעוד כ-5 שנים, כאשר אל-על אף בירך על המהלך והדגיש את חשיבותו ונחיצותו: "המצב כיום הוא שבתוכניות העיר אין מתחמים מאושרים לפעילות של טיפול בבעלי חיים, ועל כן אנחנו בוועדת התכנון והבניה נאלצים לאשר שימושים חורגים ברחבי העיר לטובת פעילות של טיפול בבע"ח".

5 שנים עברו מאז ההכרזה על פרויקט קריית בעלי החיים שמאז נתקע, וזאת למרות שבתקציב של שנת 2020, אשר הכינה העירייה הוקצו כ-300 אלף שקלים לטובת תשלום למשרד אדריכלים שייבנה את התוכנית ויקדם את הפרוייקט. בכתבה שערכנו בנושא לפני כ-3 חודשים, טענה בפנינו חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן כי התוכנית להקמת המתחם אושרה, אך למרות שהוקצו כספים לתכנון מפורט של הפרוייקט בשנת 2020, שעלותו נאמדת בין 300 ל-400 אלף ש"ח, הקורונה טרפה את הקלפים ובעקבותיה הוקפאו התקציבים. מאז שום דבר לא זז בנושא ופרידמן טענה לאחרונה כי למרות פעילות רבה למען העברת תחנת ההסגר ופתיחת מרפאה חינמית שמתוקצבת בכמה מאות אלפי שקלים, אין כל אלה מספיקים בכדי לטפל כיאות בבעלי החיים המשוטטים והעזובים ברחבי באר שבע וכי נדרשים צעדים נוספים לשיפור רווחת בעלי החיים בעיר.

כאמור הפעילים מוחים כבר קרוב לשנתיים שבמהלכן המאבק בין פעילי זכויות בעלי החיים בעיר לבין העירייה החריף וכלל חילופי האשמות בין הצדדים, תליית פגר חתולים על דלת הכניסה לבניין העירייה והזמנת משטרה שבוצעה ע"י העירייה כנגד הפעילים, מה שהוביל לנתק בין הצדדים. פנינו אל נטליה סולומון, אחת המוחות שהכריזה לאחרונה על התמודדותה למועצת העיר במטרה לקדם את סוגיית הטיפול בבעלי החיים, כאשר ניסינו להבין בשיחה עימה את טענות המוחים לעומקן.

נטליה מותחת ביקורת חריפה כלפי העירייה וטוענת כי אין מדובר במחסור בכספים אלא בסדר עדיפויות, כאשר מבחינת העירייה הטיפול בבעלי החיים נמצא בעדיפות אחרונה: "ב-2018 הובטחה לנו קריית בעלי חיים ואף הוקצו לכך 300 אלף ₪, אך בעוד לקריית בע"ח נאמר לנו ע"י העירייה כי אין כסף, לאגם שהוקם ב-400 מיליון ש"ח יש כסף וכרגע גם בונים בניין בין 11 קומות ש-5-6 קומות מתוכו יוקצו לעירייה ולזה יש להם כסף?! הגן הזאולוגי החדש עלה 200 מיליון שקל ובאמצעותו ירוויחו כסף על חשבון בעלי החיים ואת זה כן בונים?!".

"אני כבר שבע שנים עוסקת בסוגייה, הייתי בפגישות עם רוביק ועוזרו צביקה כאשר בפגישות נאמר לנו שהוא מבין לליבנו, אך בפועל לא משקיע כספים בנושא קרית בעל החיים וכי למרות שרוביק טען שישמח להשתתף במידה ומישהו ירצה להשקיע הוא לא נקב בסכום ובפועל מתעלמים מסוגיית בעלי החיים משנה לשנה ואנחנו שקופים. בפגישה האחרונה לפני כ-4 חודשים נפגשנו עם דנילוביץ' ודרשנו ממנו תוספת לעיקור וסירוס שנדרשת לאור זאת כי בעירייה עושים בין 2000-3000 עיקורים בלבד בעוד להערכתנו נדרשים לפחות 10,000 עיקורים בשנה, למשך כ- 5 שנים. עלות העיקור הינה 2 מיליון ₪ בשנה, אך גם לזה העירייה טענה שאין לה כסף".

ולמרות זאת, ח"כ פרידמן טוענת כי למרות טענותיהם של פעילי בעלי החיים בעיר, הדברים אינם כה פשוטים כפי שהם נראים: ''אנשים לא יודעים, אבל חוק קרן הארנונה פגע באופן קשה בעירייה ובעקבותיו לא מעט מהתקציב בעיר יופנה למקומות אחרים וכמובן שמי שנפגע אלו התושבים וגם בעלי החיים. אני מקווה באמת שבשנים הקרובות ימצאו את המקום לטפל בנושא. עד אז, הבעיה הזאת שנקראת בעלי חיים עזובים בעיר לא תיעלם והיא רק תחמיר".

מספר תושבים מצומצם נושא בנטל הוצאות הטיפול הגבוהות בבעלי החיים הנטושים 

נטליה טוענת בפנינו כי בהיעדר הפניית תקציבים לטובת הטיפול השוטף בבעלי החיים השרויים ברחוב, מספר תושבים נאלצים לשאת בנטל הכלכלי הכבד הכרוך בטיפולם: "מאחורי כל בע"ח עומד תושב שקורס פיזית נפשית וכלכלית, כאשר נשים מבוגרות נאלצות להאכיל חתולים מכספי הפנסיה שלהן" מדגישה נטליה, שבעצמה נאלצת לשלם על האכלת חתולים ותרופות כ-4500 ₪ בחודש: "יש לי בבית 14 חתולים חלקם נכים שלא ישרדו והבית שלי הפך למעין מחסה לחתולים. בחוץ אני מאכילה 80 חתולים, אני קונה תרופות ומתייעצת עם וטרינר פרטי וכל זה עולה לא מעט. אני חוזרת מהעבודה ועושה טיול האכלה של שעה וחצי שבו אני גם נותנת תרופות. זה לא רק אני אלא גם מאכילי חתולים נוספים שנאלצים להאכיל לעיתים מעל 100 חתולים כ"א ויש כאלו שמטפלים במעל ל-200".

"למרות שרובנו אנשים שעובדים קשה, כאשר אנחנו חוזרים הביתה אנחנו לא נחים ויוצאים לחלק מים לבעה"ח בייחוד בקיץ כשחם בחוץ. חשוב לזכור כי בב"ש 40 מעלות ולבע"ח אין איפה לשתות. גם בסוגייה הזו פנינו לעירייה והתכתבנו עם צביקה עוזרו של רוביק, שם נאמר לנו עוד ב-2019 כי יתקינו מתקני שתייה לבע"ח במטרה שאלה יוכלו לשתות מה שלא יצא אל הפועל בסופו של דבר".

"על העירייה לקחת אחריות, שכן בסופו של דבר בעה"ח שייכים לעירייה ובאחריותם לטפל בהם וצריך להעלות הנושא על סדר היום בעיריית ב"ש. המחלקות הווטרינריות מוזנחות בכל הארץ והכל נופל על כתפיים של פעילי בע"ח שאם לא הם, בכל מקום היה שרוי חתול דרוס, חולה או עיוור".

טיפול העירייה בבע"ח לקוי וההשלכות מורגשות בשטח

נטליה טוענת בפנינו כי הטיפול הקיים במרפאה הוטרינרית כיום רחוק מלהיות מושלם: "לא נותנים גישה למרפאה בכדי לבקר חתולים שנכנסו לטיפול ואין שקיפות לציבור. כשכן מצליחים לבדוק, לרוב אנו מתבשרים כי החתול שטופל לא שרד. אין נגישות, שקיפות או אחריות ואין נתונים על המחלקה הווטרינרית, מה ואיך עושים ואי אפשר להשיג נתונים. מלבד זאת, המרפאה עובדת עד 15:00 בלבד, מצב שאיננו אידיאלי כלל וכלל".

לגבי מצב שבו מתקבלת במוקד העירוני פנייה בנושא חתולי רחוב ונשלח למקום פקח לבדוק את מהות התלונה טוענת נטליה כי הטיפול רחוק מלהיות מקצועי ומהיר: "לטעמי ישנה עבודה לא מקצועית בכל הקשור לטיפול בלכידת בעה"ח. כאשר מזמינים לוכד מגיע מישהו שלא מבין בבע"ח והוא צריך להחליט האם להזמין וטרינר תורן או לא. למשל במקרה של חתול פצוע מזמינים לוכד אליו צריך להמתין 4 או 6 שעות או עד לבוקר למחרת. הלוכד גם לא בא בימי שישי ועד אז החתול כבר בורח".

לדבריה של נטליה חוסר ההשקעה הכספית בטיפול בבעה"ח מורגש היטב בשטח והינו בעל השלכות הרסניות: "התוצאות בשטח קשות במיוחד ולמעשה איבדנו שליטה על מספר חתולי הרחוב שמתרבים ללא בקרה וחלקם פולשים לחצרות ולבתים ולא ניתן להזיזם או לחנך אותם. הם עושים קקי, פיפי והורסים ספות. השאיפה שלנו, אותה אנו מנסים להשיג באמצעות העיקורים הינה הפחתת אוכלוסיית החתולים שלאחריה לא נצטרך להוציא כל כך הרבה כסף על האכלה שכן אוכל החתולים מתייקר תדיר ועלויות טיפול ווטרינרי עשויות להגיע לאלפי שקלים".

"לגבי הכלבים המצב גרוע אף יותר. בעוד לחתולי רחוב יש חוק סירוס עיקור והחזרה למקום שממנו נלקחו, לכלבים אין: כלב שנכנס להסגר ולא מוצאים לו בית ובהסגר אין לו מקום, מומת. כאשר מגיעים כלבים חדשים הורגים את הישנים. מהסגר כלב יוצא או למשפחה או בשקית שחורה. אז אנשים מאכילים אותם בכל מיני פינות בכדי של ידעו".

מעיריית ב"ש נמסר: "עיריית באר שבע מקדמת מספר תוכניות חדשות לטיפול בבעלי החיים בעיר, לרבות מענה לכלביה ולחתוליה, לאחר השלמת מספר בדיקות נפרסם זאת בציבור. בנוסף עיריית באר שבע נבחרה לבצע פיילוט חשוב שמגבש מודל לניהול הוליסטי של אוכלוסיית חתולים משוטטים, המיזם נמצא בתהליך של חתימות אחרונות ובימים הקרובים נוכל לפרסם מידע נוסף לגביו. יש לציין שמידי שנה מבצעת עיריית באר שבע אלפי ניתוחי עיקור וסירוס. בשנת 2022 בוצעו לא פחות מ-3000 ניתוחים. גם בשנת 2023, אנחנו ממשיכים במלוא המרץ. כמו כן, בשנים האחרונות הוקמו עשרות פינות האכלה מוסדרות לחתולים, במטרה לשפר את מצבם הפיזי והתזונתי של חתולי הרחוב. הפינות המוסדרות מהוות גם מחסה מן הגשמים".

''בנוסף כזכור, לפני כ-4 שנים הוקמה מרפאה וטרינרית עירונית חדשה מצוידת במיטב הציוד הרפואי הנדרש לביצוע בדיקות, ניתוחים וטיפול בבעלי חיים. המרפאה כוללת בין היתר מתחם קבלה וחדרי מיון, ניתוח, אשפוז ורנטגן ומאפשרת להעניק טיפול מקצועי מהיר ויעיל למגוון פציעות ומחלות עמם מגיעים בע"ח וכמובן מתגברת את ניתוחי העיקור סירוס. יודגש שבכל מקרה שבו מתקבלת במוקד העירוני פנייה בנושא חתולי רחוב נשלח למקום פקח לבדוק את מהות התלונה. כמו כן, חתולים חסרי בית פצועים וחולים נאספים, מטופלים ומוחזרים לאחר ההחלמה לכתובת שממנה נאספו. בעת הגעת חתול לטיפול במרפאה הוטרינרית הצוות דואג לעדכן כבר באותו היום בו נקלט בע"ח, אחרי בדיקת רופא על המשך הטיפול שלו נזקק החתול ובעת סיום הטיפול''.

''יש לציין שהעירייה מפעילה פרויקטים רבים נוספים לרווחת בע"ח בהם בין היתר: הוצאת כלבים לטיול מחוץ למחלקה, ע"י כלבני המחלקה ומתנדבים שמפעילה עמותת ב"ש אוהבת חיות, ימי חיסון בפארק וימי אימוץ. נמשיך לפתח, לטפח ולהשקיע משאבים רבים לקידום פרויקטים בתחום איכות הסביבה בכלל ובפרט למען בעלי החיים''.