"אקח חלק ממך איתי לנצח": חברים ללימודים נפרדים משחק יוסף מדר ז"ל

לזכרם של נופלי ונרצחי מלחמת חרבות ברזל והשביעי לאוקטובר, מפרסמים באגודת הסטודנטים של בן גוריון בכל שבוע את סיפורם האישי של אחד מהסטודנטים והסטודנטיות, כפי שמסופר מפי חבריהם לספסל הלימודים.

השבוע פירסמו באגודה את סיפורו של שחק יוסף מדר ז"ל מדימונה, סטודנט במחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, אשר נרצח במסיבה ברעים בשביעי באוקטובר. שחק היה בן 26 בהירצחו. הנה שחק שלא הכרתם, על פי סיפוריהם של חבריו ומשפחתו.

ג'ובאני, חברו הטוב ביותר, מספר: 

"הכרתי את שחק לראשונה בפתיחת הלימודים בשנה א׳. נפגשנו לפני כולם וישר התחברנו, רקדנו, שמחנו, התרגשנו, ומהר מאוד הפכנו לחברים הכי טובים, צמד כזה שאי אפשר להפריד גם אם ממש רוצים. שחק תמיד דאג לי, תמיד רצה בהצלחתי, והיה הראשון לשמוח בשמחתי".

"אחד הסיפורים הבולטים שלי עם שחק היה היום שלא התעוררתי למועד ב׳, ושחק בא להעיר אותי בבוקר. זה היה  ביום החופשי שלו, הוא שלף אותי מהמיטה בכדי שאוכל להגיע למבחן בזמן. אילולא שחק, לא הייתי עובר את המועד ההוא ועוד הרבה אחרים".

"שחק הוכיח לי מהי חברות אמת ומהי הגשמה עצמית. לא משנה כמה אכתוב עליו לעולם זה לא יתקרב למציאות ולחבר שהוא היה עבורי".

נועה, חברתו מהלימודים מספרת: 

"כשהיינו ביום אוריינטציה לקראת תחילת הלימודים הסתכלתי על כל הסטודנטים וחשבתי לעצמי למי אני חושבת שאתחבר השנה". 

"כשהגיע התור של שחק להציג את עצמו, אמרתי לעצמי שבטוח לא נסתדר. איזה קטע שהוא אחד מהיחידים שאני זוכרת שדיברו ומשום מה הוא תפס את תשומת ליבי". 

"בדיעבד לא תיארתי לעצמי כמה חברים טובים נהיה. "בסטי" שלי, ככה קראנו אחד לשניה מהחודש הראשון של הלימודים".

בפסטיבל פתיחת שנה רקדנו מלא, וישר לאחר מכן נסענו לשבת אצלך עם עוד כמה חברים מהתואר והמשכנו למסיבה ואחרי זה גם למאנצ' של לילה ומאז הכל היסטוריה. הפכנו לחברים הכי טובים".

"כששואלים אותי מי היה שחק, אני מיד עונה "לב זהב". הוא דאג לכולם לפני שהוא דאג לעצמו. הייתי שולחת לו שאלה בסטטיסטיקה ב-11 בלילה והוא היה מגיע ללמד אותי את כל השיעור, הייתי נוסעת אליו לאכול צהריים ומתקשרת אליו שאני למטה, הוא היה יורד ומעלה לי את הקורקינט עד לקומה שלישית".

"אני יכולה לספר עוד מלא על מי הוא היה בשבילי, אבל זה לעולם לא ייגמר. מה שבטוח שמעכשיו התואר הזה יוקדש לו. "בסטי" שלי, מתגעגעת אליך מכל הלב ולנצח אנציח אותך בכל דרך אפשרית. נועה".

אורין, חברתו הטובה מספרת: 

"אני אורין, סטודנטית במחלקה להנדסת בניין. אני ושחק היכרנו במסיבת טבע לפני שנתיים והחיבור היה מיידי. שחק הוא מהאנשים האלה שמספיק להביט בהם פעם אחת כדי לזהות שמדובר באדם שכולו טוב".

"כשרקדנו הרגשתי שהרחבה הייתה שלנו, כשאף אחד אחר לא עניין אותנו מלבד האחד את השני והיינו כאילו רק שנינו שם. החיוך שלנו נמרח אוטומטית על הפנים. להסתכל על שחק רוקד זו הנאה שאי אפשר להסביר במילים, כאילו כל תנועה שלו נותנת לך אנרגיות אינסופיות".

"שחק היה ילד שמונע מאהבה, תמיד שמח, תמיד אופטימי. בחייו הקצרים מידי, טייל המון בעולם ובשנה האחרונה התחיל ללמוד בבן גוריון במחלקה לניהול מלונאות ותיירות".

"שחק היה מצטיין, אשר אהב את הלימודים ואת החברויות שיצר בדרך, אשר שמח על המעבר לדירה בבאר שבע ובעיקר היה גאה בעצמו".

"בדיוק שלושה חודשים לפני היום השחור של ה-7.7, ראיתי סטורי של שחק ממסיבת טראנס במדרחוב של העתיקה בעיר ושלחתי לו הודעה ״אני באה״והגעתי. שתינו, רקדנו, שמחנו, ונפרדנו לשלום ובדיעבד גם לתמיד".

"לימדו אותנו בקורס בפיזיקה שאנרגיה לא נעלמת היא רק משנה צורה או עוברת מגוף לגוף, אז אני שומרת על חוק שימור האנרגיה ובוחרת לקחת חלק ממך איתי לנצח. שחק, היית אחד יחיד ומיוחד ואני אוהבת אותך ומתגעגעת עד כאב. ה׳ יקום דמך".

עפרי, אחותו, סיפרה עליו בהלוויה: 

"אני לא מדברת רק בשמי אלא בשם כל האחים שלי, אנחנו שישה אחים ושמונה נפשות בבית, שבט מדר מלוכד וחזק. חשוב לי לספר קצת על אח שלי מנקודת המבט שלנו - האחים. לשאשו היה קסם מיוחד משלו שקשה להסביר, שחק אחינו הבכור הבין את המשמעות של זה, הוא ידע להוביל אותנו למקומות נכונים ולהכווין אותנו בדרך המיוחדת שלו". 

"אין מספיק מילים שיכולות לתאר את שחק ומה שאני אומרת פה זה רק על קצה הקרחון. שחק היה החבר הכי טוב, שותף אמיתי ומנטור לכולנו. שחק היה איש ישר, בעל מידות טובות, איכפתי, תורם ונוכחותו הייתה מורגשת בכל מקום שבו היה, בכל חדר אליו היה נכנס ובכל פורום אליו השתייך". 

"כשישבנו האחים והתלבטנו מה לכתוב, זה היה הלך הרוח שלנו כאחים - שחק תמיד התייעץ איתנו ואנחנו איתו. מהדברים הכי קטנים כמו איזה נעל לשים לאיזה חרוז להוסיף לשרשרת ועד החלטות גדולות ומשמעותיות". 

"אני לא יודעת להסביר למה שחק כל כך אהב סחלבים אבל אני יכולה להמשיל את שאשו לסחלב - ממש כמו שיש סוגים של סחלבים שיכולים לגדול בכל תנאי שטח - כך היה שאשו, בכל תנאי ובכל מצב הוא פרח. בדיוק כמו שהפרחים של הסחלב נופלים וסחלב לא מת, ככה שחק יהיה בליבנו, אמנם הוא כבר לא איתנו אבל נמשיך לחיות אותו לנצח".

"אסיים בכך שאגיד שאח שלנו אהב את החיים על אמת והם אהבו אותו. שחק הלך לרקוד וליהנות לפני תחילת שנת הלימודים שכל כך חיכה לה ולצערנו הוא לא יגיע אליה. אח שלנו, הייתה הדבק של כל המשפחה. אנחנו נזכור וננציח אותך עד יומנו האחרון. תודה שדאגת להרים לנו את הביטחון יום יום, שדחפת אותנו, פתחת לנו דלתות ועזרת לנו להיות מי שאנחנו". 

"המשפחה שלנו עברה דברים קשים, תעבור עוד דברים קשים אבל כרגע אנחנו כואבים את כאבנו על שחק. אנחנו אוהבים אותך וגאים בך. אנחנו ננצח ונחייה אותך לנצח. תודה שהייתה חלק מחיינו, זכינו. האחים".