החלטה היסטורית: יוקם בית דין ייעודי לטיפול בהטרדות מיניות בבן גוריון

רעידת אדמה של ממש באוניברסיטת בן-גוריון: השבוע וועד האוניברסיטה אישר כי יוקם בית דין ייעודי לטיפול בהטרדות מיניות באוניברסיטה.

כבר מספר שנים שבאגודת הסטודנטים מובילים ביחד עם הללי פינסון, פרופסורית חברה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהלך להקמת בית דין נפרד שיטפל בתלונות הקשורות להטרדות מיניות באוניברסיטה. לאחר שבשנה שעברה הושג רוב מכריע בסנאט האוניברסיטה להחלטה אודות הקמת בית הדין ייעודי לטיפול בהטרדות מיניות באוניברסיטה, כעת החזון רוקם עור וגידים כשהשבוע הוועד המנהל של האוניברסיטה אישר את ההחלטה באופן סופי.

בכדי להבין את חשיבות ההחלטה צריך לחזור אי שם למאי 2017, עת התעוררה מחאה בקרב סטודנטים באוניברסיטה בעקבות עונש מקל שנגזר על פרופ' דויד ניומן, אז דיקן הפקולטה למדעי הרוח החברה באוניברסיטה, שהואשם והורשע בחודש נובמבר 2016 ע"י בית הדין המשמעתי של האוניברסיטה בהטרדה מינית של דוקטורנטית שעבדה כעוזרת המחקר שלו. בית הדין החליט כי ניומן יקבל עונש של נזיפה עם הודעה במועצת הסנאט מה שעורר את חמתם של הסטודנטים וביקורות גם מצד מרצים בקמפוס.

צליל רובינשטיין, ממארגנות ההפגנה שהתקיימה אז אמרה בזמנו במהלך ההפגנה כי: "האוניברסיטה נוקטת במדיניות השתקה ולכן מה שנותר לנו זה לבוא ולצעוק בתקווה שדברים ישתנו. אנחנו רוצות ללמוד בביטחון בלי לפחד שיטרידו אותנו מינית".

רובינשטיין הסבירה אז כי קיימת מגמה של ניסיון לטייח הטרדות מיניות וטענה כי: "הסיפור הזה הוא לא מקרה יחיד, ב-2006 היה עוד מקרה כזה של חבר סגל בכיר במחלקה ללימודי מדינת ישראל שגם כן הורשע וקיבל נזיפה. המסר שעובר הוא שאפשר להטריד מינית, לקבל רק נזיפה ולהמשיך בחיים. אנחנו מוחים על קלות העונש ועל הדרך שבה האוניברסיטה מתנהלת".

מעבר לצליל, מרצים וסטודנטים באוניברסיטה העלו בזמנו טענות וביקורות נוספות כנגד מנגנון הענישה הקיים באוניברסיטה האמור לטפל בתלונות הנוגעות לסוגיית ההטרדות מיניות.

כך למשל עלו טענות בנוגע להתנהלות האוניברסיטה בכל הקשור לתלונות על הטרדות מיניות, לרבות חוסר שקיפות של ועדת המשמעת של האוניברסיטה שלא מפרסמת את הפרוטוקולים מהדיונים. כמו כן עלו טענות גם נגד התקנון עצמו שמאפשר מתן עונשים מגוחכים וגם כנגד מבנה המערכת השיפוטית עצמה שבמסגרתה האוניברסיטה גם תובעת וגם שופטת ובפועל חברי סגל שופטים חברי סגל אחרים, שעשויים להיות חברים האחד של השני, מה שיוצר מצב מאוד בעייתי.

כל אלה הובילו לדרישה לשינוי ועדכון התקנון של האוניברסיטה למניעת הטרדה מינית ולדרישה להקמה של ועדת שיפוט חיצונית ומקצועית שמורכבת מאנשי מקצוע בתחום, כזו שתדע לטפל בסוגייה בצורה נכונה וברצינות הראויה ולהציע את התמיכה הראויה לנפגעים תוך מתן עונשים ההולמים את חומרת העבירה.

אז כיצד צפוייה ההחלטה שמפרידה את בית הדין שיעסוק בהטרדות מיניות מבית הדין המשמעתי הכללי לשפר את המצב הקיים? כיום, כל מי שנפגע עקב הטרדה מינית באוניברסיטה ומגיש תלונה לנציב, עומד בפני האפשרות שהנציב ימליץ לנשיא האוניברסיטה לפתוח בהליך משמעתי.

על-פי רוב, הנשיא מקבל את המלצת הנציב. בהנחה ואכן הנציב ממליץ לפתוח בהליך משמעתי, ההליך נידון בבית דין משמעתי, אשר עד היום, היה כאמור אותו בית דין משמעתי שדן בסוגיות כמו העתקות, מה שיוצר מצב בו מתלוננים לא תמיד מקבלים את התמיכה הראויה. מעבר לכך ההליך השיפוטי בכל הקשור להטרדות מיניות אינו תמיד זוכה לרצינות הראוייה לאור העובדה שהדיינים לא תמיד מבינים מספיק מהי הטרדה מינית או איך לטפל בה.

ההחלטה על הפרדת בתי הדין תביא לכך שאם/אב בית הדין יהיו משפטנים מומחים בתחום הפלילי (בדגש על החוק למניעת הטרדות מיניות) ללא יחסים קודמים עם האוניברסיטה ותיצור אי תלות בין השופטים לנשפטים. 

מעבר לכך ההחלטה מבטאת את ההבנה כי קיים שוני בין עבירת ההטרדה המינית לבין כל עבירה משמעתית או לימודית אחרת ומקנה את החשיבות הראויה להתמקצעות של דיינים בתחום ההטרדות המיניות ולתקנון הייעודי שעוסק בהטרדות מיניות באוניברסיטה שאושר עוד בחודש יוני 2023.

ברמה הפרקטית, הרכב הדיינים של בית הדין צפוי לעבור מהפך ולכלול מלבד נציגים של הסגל הבכיר, גם נציג מכל אחת מהקבוצות שמרכיבות את האוניברסיטה, כגון נציגים מטעם סגל ההוראה האקדמי, הסגל המנהלי והטכני ונציגות משפטית מטעם הסטודנטים.