האם הזבל של תושבי באר שבע דווקא משפר את החקלאות?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('46332acf-2540-4e29-854d-0ccd59b625af','/dyncontent/2024/11/4/aecd05a0-16c9-4fec-aca7-e7d716289eef.jpg',18646,'גם וגן אייטם כתבה ',525,78,true,32653,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('46332acf-2540-4e29-854d-0ccd59b625af','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('46332acf-2540-4e29-854d-0ccd59b625af','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,32653,'Image','');},15]]);})

להפוך את המטרד למשאב: שפכים מטופלים וקומפוסט מפסולת אורגנית יכולים לשפר את אדמת הנגב עבור חקלאות

דודאים | צילום: חזי נקש המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין הממוקמים בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אירחו את כנס פרופ' אבן ארי, שהוקדש השנה לזכרו של האגרונום והמדען הישראלי פרופ' יפתח בן-אשר ז"ל, שנפטר לפני מספר חודשים.

בכנס השתתפה ד"ר רעיה וולקן, מנהלת הפיתוח המדעי בקבוצת BSE, המפעילה את פארק המחזור דודאים יחד עם חברת נגב אקולוגיה. ד"ר וולקן הציגה בכנס את תוצאותיהן של שתי עבודות מחקר שהראו כי ניתן לקיים חקלאות באדמות עניות במדבר, על ידי דשן בוצה המתקבל מתהליך טיהור שפכים וכן דשן המתקבל מפסולת אורגנית עירונית שממוינת בפארק המחזור דודאים. בכנס השתתפו חוקרי מדבר וחקלאות בולטים מהמוסדות האקדמיים ברחבי הארץ ומהתעשייה.  

ד"ר וולקן הקדישה את הרצאתה לפרופ' בן-אשר שהיה בסגל המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה בקרית המחקר בשדה בוקר והנחה אותה בעבודת הדוקטורט. פרופ' בן אשר הקים את מרכז מחקר ופיתוח מדבריות החוף ועסק בנושאים רבים נוספים בתחום החקלאות. קרקע המדבר דלה בחומרים אורגניים, מה שמקשה לקיים בה חקלאות. "החקלאות בנגב מצליחה בין השאר בזכות שלושה נדבכים: הוספת חומר אורגני לקרקע, השקיה במי קולחין והשקיה באמצעות טפטוף", הסבירה וולקן.  

המחקר הראשון שהוצג בהרצאתה בוצע בהדרכת פרופ' בן-אשר והראה כי תוספת של דשן בוצה (שמקורו בטיהור שפכים) לדיונות באזור רמת הנגב אפשר גידול יעיל של צמחים, לא פחות מקומפוסט שמקורו בפרש בעלי חיים. המחקר השני, שבוצע בשיתוף חוקרים ממכון וולקני, הראה כי קומפוסט שמקורו בפסולת אורגנית עירונית שעברה מיון מאפשר גידול יעיל של צמחים באדמת לס במדבר. המחקרים מציינים כי השימוש בקומפוסט בוצה מחייב ניטור אחר מתכות כבדות ובקומפוסט עירוני נדרשת התייחסות לחומרים זרים כמו שברי זכוכית. 

"יחד ממצאי המחקרים מעידים כי ניתן להפוך את מטרד הפסולת האורגנית והשפכים, למשאב שיאפשר לנו לפתח את החקלאות בנגב", סבורה ד"ר וולקן. "עם מעקב נכון, השימוש בקומפוסט ממקורות אלו יכול לשנות את פני המדבר ובו בזמן לאפשר למדינת ישראל להתמודד עם משבר הפסולת שהולך ומחריף".  

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('e617121c-edce-4c6b-b7e6-d8d93f63ae59','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,32654,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('e617121c-edce-4c6b-b7e6-d8d93f63ae59','/dyncontent/2024/11/3/ac81ec96-25dd-4f87-aa99-8d29304535b3.jpg',18614,'קותאי 1124 אייטם',525,78,true,32654,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה