דו"ח מבקר המדינה: ממצאים מדאיגים - האם עיריית באר שבע דואגת למבנים המסוכנים בעיר?

דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן התפרסם בתחילת החודש (4.7) ונגע בכמה סוגיות חשובות ביותר במדינת ישראל. בין היתר, מבין מאות העמודים שפורסמו אודות התנהלות הרשויות המקומיות בישראל, התייחס אנגלמן גם לעיריית באר שבע ולדרך בה מתנהלת העירייה בכל הקשור למבנים מסוכנים.

מעיון ברשימת המבנים המסוכנים שנמצאים ברחבי העיר (מצוי באתר העירייה ופתוח לציבור הרחב), מצאנו כי ישנם 23 מבנים מסוכנים בבאר שבע. אצלנו באתר, חשפנו כבר בעבר מספר מחדלים ברחבי העיר, במסגרתם מצאו עצמם דיירים במספר מבנים בבאר שבע תחת סיכון ממשי לחייהם. בין היתר, הגענו לשכונות ד', ט' וא' - והבאנו את סיפוריהם של התושבים.

בתחילת הדו"ח ציין המבקר כי ''מבנים מסוכנים מסכנים חיי אדם. דוגמה לכך היא קריסת מבנה מגורים בחולון בספטמבר 2021, אירוע שהסתיים ללא נפגעים בנפש לאחר שדיירי הבניין נדרשו לפנותו כיממה לפני שקרס בשל הסכנה הנשקפת לחייהם. שילוב הנסיבות של מאות אלפי מבנים שנבנו בישראל ללא תקן מחייב עמידוּת בפני רעידות אדמה, גילם ההולך ומתקדם של המבנים, הקושי לתחזק מבנים אלו והיעדר אסדרה מקיפה לנושא התחזוקה - מייצרים פוטנציאל למבנים מסוכנים רבים בישראל. מבנים מסוכנים שאינם מטופלים עלולים להיות בגדר "פצצה מתקתקת", המעמידה בסיכון את כל מי שבסביבתם וכן מעמידה את המחזיקים, את הבעלים ואת הרשויות המקומיות בפני השלכות משמעותיות שלא תמיד הם ערוכים להן.

בספטמבר 2021, בעקבות אירוע קריסת הבניין בחולון, הוביל משרד ראש הממשלה הקמת צוות בין-משרדי הכולל את משרד השיכון, משרד הפנים, מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מנהל התכנון, משרד המשפטים, משרד האוצר ופיקוד העורף. הצוות עוסק בקביעת אסדרה ארוכת טווח של נושא הטיפול במבנים מסוכנים. בחודשים יוני עד נובמבר 2021 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים בנושאים העיקריים הבאים: חוקי עזר ונהלים לטיפול במבנים מסוכנים; הליכי ההכרזה על מבנים מסוכנים והטיפול בהם; טיפול במבני ציבור מסוכנים; סיוע לבעלי מבנים מסוכנים או למחזיקים בהם. 

מעיון של מערכת באר שבע נט בדו"ח המפורט, החלטנו להביא לעיניכם הקוראים את ממצאיו של אנגלמן וצוותו בכל הקשור להתנהלותה של עיריית באר שבע בנושא. ראשית, נמצא כי נוהלי עיריית באר שבע אינם מגדירים "מבנה מסוכן" באמצעות קריטריונים, לרבות הגדרת קריטריונים להבחנה בין רמות סכנה שונות; אינם קובעים חובה לפרסם באתר המרשתת העירוני את רשימת המבנים המסוכנים באופן שיאפשר גישה שוטפת לנתונים לכל המעוניין, אינם קובעים פרק זמן מרבי למשלוח הודעה לבעלי המבנה ממועד בדיקת המבנה ולהעברת הטיפול בדרישה להסרת הליקויים למחלקה המשפטית; אינם מגדירים את אופן תיעוד הטיפול במבנה במערכות המחשוב העירוניות; אינם כוללים הנחיות המחייבות את גורמי הפיקוח והאכיפה העירוניים להתריע בפני היחידה למבנים מסוכנים על מבנה החשוד כמסוכן; אינם קובעים עבודת מטה סדורה באמצעות ישיבות ופגישות עבודה עיתיות, העברת מידע באופן שוטף וגיבוש מנגנוני קבלת החלטות באופן אשר משלב את כל אגפי הרשות המטפלים בנושא מבנים מסוכנים לצורך מעקב שיטתי אחר התקדמות הטיפול במבנים אלו.

עוד נמצא כי נוהלי עיריית באר שבע אינם קובעים פרק זמן מרבי לבדיקת מבנה שנתקבלה לגביו הודעה כי הוא עשוי להיות מסוכן; אינם קובעים פרק זמן מרבי לביצוע ביקורת חוזרת או מעקב לאחר משלוח הודעה לבעלי המבנה לתיקון הליקויים; אינם מגדירים את תהליך הבקרה והאישור הנדרשים להזמנות עבודה להסרת סכנה ממבנים מסוכנים המבוצעים על ידי גורמים מטעם העירייה.

בכל הקשור לדיוני מעקב ובקרה על אותם מבנים, טוען המבקר כי עיריית באר שבע וכן הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לא קיימו דיונים בנושא מבנים מסוכנים. עוד ממצא מדאיג שעולה בדו"ח מתייחס לאי ההכשרה של כמה מעובדי העירייה בכל הקשור להתמצאותם בנושא מבנים מסוכנים. היחידים שהשתתפו בהכשרה כלשהי שקשורה למבנים מסוכנים על פי מבקר המדינה, הוא מנהל מחלקת מבנים מסוכנים בעירייה, אשר השתתף בשנת 2013 בקורס בנושא "הערכת נזקים במבנים לאחר רעידת אדמה" של איגוד המהנדסים, וכן עובד נוסף לשעבר בתקן מהנדס או הנדסאי.

עוד עולה מהדו"ח, כי העירייה לא קבעה קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן" בתחומה. מבדיקה של מבקר המדינה נמצאו 85 מבנים שסווגו "עלול לסכן", בהם הוצאו צווי סגירה או הריסה, מבלי שמבנים אלו הוכרזו "מסוכנים".  כאמור, מחלקת המבנים המסוכנים בעיריית באר שבע מנהלת את המעקב אחר הטיפול במבנים אלו באמצעות קובץ מעקב בתוכנת אקסל, שאליה מוזנים הנתונים ידנית מבדיקה של קבצי המעקב לא ניתן היה לקבוע על בסיס אילו קריטריונים מחליטה העירייה לסווג מבנה כמבנה מסוכן או כמבנה שעלול לסכן.

בכל הקשור לניהול הליכי אכיפה לטיפול במבנים מסוכנים, טוענים במשרד המבקר כי קיימים בעירייה תיקי מבנים מסוכנים פתוחים זה כעשור, אשר הטיפול בהם טרם נסתיים והסכנה הנשקפת ממבנים אלו עודנה קיימת; בעיריית באר שבע יש תיק מבנה מסוכן הפתוח מזה חמש שנים ותיק נוסף הפתוח מזה כארבע שנים.

דירות אשר לא תיקנו את הליקויים הנדרשים: בצו העיריות עבירות קנס, העירייה מוסמכות להטיל קנס בסכום של 730 ש"ח בגין הפרה של הוראות חוק העזר בנושא מבנים מסוכנים. עם זאת, משרד מבקר המדינה מצא כי העירייה לא הטילה קנסות על בעלי מבנים מסוכנים שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים, ומכאן שלא הפעילה את הכלי שהיה בידיה להפעיל על פי צו העיריות עבירות קנס.

פרסום מידע על מבנים מסוכנים: בבדיקה נמצא כי חוק העזר והנוהל של עיריית באר שבע אינם עוסקים בפרסום רשימת המבנים המסוכנים או בפרסום מידע על אודות הטיפול בהם. נמצא כי עיריית באר שבע מפרסמת באתר המרשתת שלה מסמך הכולל את הפרטים של כלל המבנים המסוכנים בתחום העירייה, ללא ציון מועד הפקתו, ובו כתובת המבנה, תאריך ההכרזה ותיאור קצר וכללי של הליקוי. העירייה אינה מפרסמת, בין היתר, את סטטוס הטיפול במבנה, את תאריך פתיחת התיק, את חוות הדעת של המהנדס ואת המסמכים שהוציאה לבעלי המבנה. יצוין עוד, כי העירייה מעבירה מידע בנוגע להכרזה על מסוכנות לתיק הבניין שבוועדה המקומית.

עיריית באר שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא אינה סבורה כי הנתונים חיוניים לידיעת הציבור, אולם תשקול בכובד ראש את פרסומם.

נושא מעניין נוסף שעלה בדו"ח הוא הדרך בה קידמה עיריית באר שבע תהליכי התחדשות עירונית. מסתבר, כי בין השנים 2018 עד למחצית הראשונה של 2021 לא קיימו הוועדה המקומית באר שבע, דיונים ייעודים בנושא קידום פרויקטים של התחדשות עירונית לשם מתן מענה למבנים מסוכנים. משרד מבקר המדינה מציין את פעולותיה של עיריית באר שבע לקידום התחדשות עירונית וממליץ כי העירייה תוסיף לבחון את האפשרויות להוסיף ולקדם תוכניות התחדשות עירונית באזורים שבהם ריכוז של מבנים מסוכנים. כך יינתן מענה לַצורך בטיפול במבנים אלו ובעבודות התחזוקה בהם.

עם זאת, בעיריית באר שבע טוענים ''כי אין בידיה משאבים בהיקף הנדרש לחיזוק עשרות אלפי יחידות דיור בשכונות הוותיקות. לסברתה, מתפקידה של הממשלה לתת עדיפות למטרה חשובה זו ולתקצבה על מנת שהתושבים המתגוררים במבנים אלה לא יהיו חשופים לסכנה בהתרחש רעידות אדמה ומתקפות טילים. הצורך בהתערבות של המדינה נחוץ בעיקר בערי הדרום החשופות למתקפות טילים מחד גיסא, אולם מאידך גיסא ערכי הקרקע בהן נמוכים ואינם מאפשרים נכון להיום התחדשות עירונית בקנה מידה רחב דיו''.

לדו"ח המלא כנסו: https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/7497-2.aspx