דוח קשה מאוד על המפקחים על הבנקים, הבנקים עצמם, שוק ההון וחברות הביטוח בישראל

ביקורת קשה כנגד המפקחים בדו"ח שעליו חתום יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (העבודה).

הדו"ח רצוף בקביעות קשות על תפקודם - בעבר ובחלק מהמקרים עד ימים אלה - של רשות ניירות ערך; של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (לשעבר אגף שוק ההון במשרד האוצר); ושל רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים).

את עיקר הביקורת סופג הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

רקע:

ועדת החקירה הוקמה ביולי 2017 ועסקה בבדיקה של מתן האשראי שניתן לשורה של בעלי שליטה ממונפים, שניהלו או מנהלים כמה מהקבוצות העסקיות הגדולות ביותר במשק ב-15 השנים האחרונות - ובהם אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, יצחק תשובה, מוטי זיסר, לב לבייב ושאול אלוביץ'. אשראי זה עורר שאלות על רקע הריכוזיות במשק, והשאלות התחדדו לאור התספורות שספגו המלווים:

הבנקים מחלו לכמה מהלווים על החזר הלוואות, וחברות שהנפיקו איגרות חוב סחירות הגיעו להסכמות עם בעלי האיגרות על הסכמי חוב גדולים (רק ב-2011-2008  מדובר היה בכ-21.1 מיליארד שקל).

בדברי הפתיחה שלו לדו"ח הוועדה, טוען כבל כי הבנקים הנהיגו דפוס פעולה שיטתי, שבו טייקונים זכו ב"ארוחות חינם", בצורת אשראי נדיב. את מחירה של שיטה זו, לדבריו, שילם הציבור, שנאלץ לסבסד את האשראי הזה, וגם לשאת בעלות של התספורות שנערכו על החובות.

כבל מתלונן על סירובם של הבנקים והרגולטורים למסור לוועדה מידע פרטני על ההלוואות לחברות ובעלי שליטה מסוימים. "הבנקים, והמערכת הפיננסית כולה, הם עדיין 'חור שחור' בחברה הישראלית - מועדון סגור ואקסקלוסיבי שאפילו הכנסת לא יכולה לחדור אליו כדי לבדוק ולחקור את התנהלותו… הבנקים, מצוידים בחוות דעת משפטיות ובגיבוי של בנק ישראל, סירבו למסור לוועדת החקירה של הכנסת את המידע שהתבקשו לתת לה. הבחירה להסתתר מאחורי חוות דעת משפטיות מתואמות... היא בראש ובראשונה בחירה ציבורית, והיא בחירה אומללה.

הוועדה עוסקת גם בתופעת "הדלת המסתובבת" - מעבר תכוף של בעלי תפקידים בין הגופים המפוקחים לגופים המפקחים. נוצר מצב שבו למפוקחים השפעה רבה על המפקחים, והמפקחים  מעדיפים את האינטרסים של המפוקחים על אלה של הציבור. "רגולטור שבוי עלול לקיים ולבצר חסמי כניסה אשר מרתיעים מתחרים חדשים מכניסה לענף ומתחרות עם המפוקחים הקיימים".

מתוך דו"ח ועדת הטייקונים:

"רשות התחרות אינה פועלת בנחישות הנדרשת לקידום התחרות במערכת הבנקאות"

"תפקוד רשות שוק ההון אינו מספק בעליל"

"הפיקוח על הבנקים לא משתף את רשות ני"ע בסוגיות שלמשקיעים יש בהן עניין רב"

"הפיקוח על הבנקים כשל בנושא האשראי ללווים הגדולים - הצמיחה ואי השוויון נפגעו"

הפיקוח על הבנקים "מתנהל מול מערכת הבנקאות כרגולטור שבוי אשר לא פועל להרתעת מפוקחיו, וכך נפגע האינטרס הציבורי".

"במערכת הפיננסית מתקייםואקום אכיפתי מהותי היוצר מצב שבו אין סנקציות ואין הרתעה מרשלנות חמורה בהקצאת אשראי, מתוך ידיעה כי הרגולטורים לא יענישו בחומרה".

בעקבות הבדיקה שנערכה, מצביעה הוועדה על כשלים בפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל, וממליצה על שורה של רפורמות בפיקוח זה.

הרפורמות שמציעה הוועדה יצריכו שינויי חקיקה משמעותיים, שסיכוייהם אינם ברורים - ותלויים בנכונותה של הממשלה החדשה שתקום בקרוב לתמוך בהם. מה שבוודאי לא יתרום לנכונות זו הוא העובדה שבראש ועדת החקירה עמד חבר כנסת מהאופוזיציה, שלא יכהן בכנסת ה-21.

הצעות לטיפול בבעיה:

כצעד רוחבי לטיפול בתופעת הדלת המסתובבת, ממליצה הוועדה להאריך את תקופות הצינון החלות על רגולטורים הפורשים מהמגזר הציבורי, לפני שהם יכולים להתמנות לתפקידים בגופים המפוקחים. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוועדה המוסמכת לקצר תקופת צינון לפי בקשות פרטניות, לא תוכל לקצרן אל מתחת לתקופות מזעריות שייקבעו.

מלבד כבל היו חברים בוועדה חברי הכנסת איילת נחמיאס ורבין (העבודה), דב חנין (הרשימה המשותפת), חיים ילין (יש עתיד), רועי פולקמן (כולנו), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), יצחק וקנין (ש"ס), משה גפני (יהדות התורה), עיסאווי פריג' (מרצ), יואב קיש (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו).