בשל מלחמת ''חרבות ברזל'': הצעירים הבאר שבעיים פונים ל''ריפוי עצמי''

הועדה הרשמית של עיריית באר שבע לטיפול בנגע הסמים התכנסה לאחרונה, כאשר מרבית הדיון עסק בהשלכות הנפשיות הקשות של מלחמת ''חרבות ברזל'' על בני הנוער ברחבי הארץ ובבאר שבע בפרט.

יו''ר הועדה, הרב אושרי אביכזר, פתח את הישיבה והדגיש את חשיבותה הרבה של הועדה לקידום ההתמודדות העירונית עם תופעת השימוש בסמים מסוכנים. במוקד הועדה עמדה סקירה של עו''ס סוזן בן עזרא, מנהלת תחום בכיר מניעה ברשות הלאומית לביטחון קהילתי, סביב תופעת השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים ברמה הארצית.

בראשית הסקירה ציינה בן עזרא נתונים ארציים על עמדות ודפוסי שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב האוכלוסייה בישראל תוך התייחסות, בין השאר, לסוגי החומרים שבשימוש; זמינותם של החומרים; גיל התחלת השימוש; תפיסת מסוכנות וכיו''ב. בן עזרא שוחחה על השפעת מלחמת 'חרבות ברזל' על בני הנוער בישראל ועל החשיפה לאירועי לחימה וטרור שגורמים תחושת פחד והשלכותיהם על שתיית אלכוהול, שימוש בכדורי הרגעה או משככי כאבים שלא למטרה רפואית והשתתפות בבריונות כלפי ילד אחר בביה''ס או השתתפות בבריונות ברשת. בן עזרא הסבירה כי בעקבות אירועי המלחמה יש פנייה ל''ריפוי עצמי'', לחיפוש אחר דרך התמודדות ''קלה'', פסיבית, נגישה, זמינה, בעלת השפעה מהירה, ממסכת רגשות ושגם יש לה אישור חברתי כפי שניתן היה למשל לראות במתחמי הפינוי במלונות או בחומרים שמחליפים ידיים בין בתי שכנים.

בן עזרא התייחסה לרצף השימוש בסמים החל בשימוש חד פעמי, עבור בשימוש מזדמן/חברתי, שימוש קבוע ושימוש לרעה וכלה בהתמכרות, וציינה כי החומרים הבולטים לשנת 2024 הם אלכוהול, קנאביס, חומרים נדיפים, תרופות מרשם וסמי מסיבות. בהתייחס להשפעות החברתיות ולאווירה הציבורית הבהירה בן עזרא כי ישנה טולרנטיות חברתית כלפי תופעת השימוש בסמים וכפי שניתן להיווכח גם בתקשורת וגם בזירות אחרות קיים שיח מתירני וחופשי שמציג למשל את הקנאביס כצמח ירוק, טבעי ולא מזיק.

כמו כן, בבתים לא מעטים ילדים נחשפים לשימוש של הוריהם ומחקים אותם. בתום הסקירה, עמדה בן עזרא על אסטרטגיות מניעה כלפי קהלי היעד השונים – ילדים ומתבגרים, הורים, קהילה ואנשי מקצוע. בין האסטרטגיות השונות הרחיבה בן עזרא על חלופות לשעות הפנאי; מתן מידע וידע; חיבורים בינאישיים וקהילתיים; השתתפות בפעילות עם משמעות; קיום מפגשים וניהול שיח להבדיל מהשתבללות והתמודדות עצמית. בן עזרא הדגישה כי פעילותה של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי בהקשר זה נשענת, בין השאר, על קהלי היעד ועל תוכניות המניעה הללו לצד תוכניות נוספות אחרות. 

בהמשך להתייחסותה של בן עזרא באשר לתוכניות המניעה של הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ניתנה התייחסות גם לפעילויות המניעה המגוונות שמקיימת הרשות העירונית לביטחון קהילתי בתחומי החינוך, ההסברה, הפנאי והקהילה. ובכלל זה, הפעלת מדריכי מוגנות בבתי הספר התיכוניים להעצמה ולמניעה של מצבי סיכון; הרצאות הסברה, סדנאות תהליכיות מגוונות והצגות; ימי עיון ולמידה לציבור הרחב ולאנשי מקצוע; חלופות פנאי משמעותיות לילדים ונוער; פעילות איתור ומניעה ונוכחות בוגרת במרחב הציבורי; והכשרת אוכלוסיות שונות ומגוונות כשומרי סף.

בתוך כך, משתתפי הועדה קיימו דיון על רקע סקירתה של בן עזרא ובין השאר התייחסו לחשיבותה של הפעילות ההסברתית מול קהלי היעד של ילדים, בני נוער והורים תוך שימוש באמצעים מגוונים ומתודות שונות שיש בהם כדי לתווך מסרים באופן אפקטיבי; בהקשר זה, גם הוצע להמשיך וליזום תוכניות הסברה ומניעה פרואקטיביות וחיוביות, להמשיך ולעבות את מערך פעילויות הפנאי ולקדם תוכניות מניעה בגילאים מוקדמים יותר; חברי הועדה גם שוחחו על הצורך להמשיך ולהתמקד ב'עשה טוב' לא פחות מאשר ב'סור מרע' ולשים דגש על מענים בהתייחס לשורש של התופעות תוך הטמעה של כישורי חיים, דרכי התמודדות וחיזוק החוסן האישי.