ביתה של אלמה אברהם, שנמצאת במצב קשה: ''הצלב האדום סירב להעביר לה תרופות''

שעות לא קלות עוברות על משפחת אברהם, אשר קיבלה בחזרה את אם המשפחה אלמה בת ה-84, שנחטפה בידי החמאס. אמש כאמור היא הובהלה לבית החולים סורוקה במצב קשה, כאשר בבית החולים מדווחים לפני זמן קצר כי רוב המדדים החיוניים שלה היו במצב לא טוב.

טל אמנו, בתה של אלמה, סיפרה הבוקר על התחושות הקשות ועל האטימות של ארגון הצלב האדום: "חיכינו לאימא שלי 52 יום. היא אישה בת 84. סבתא, סבתא רבא. אישה שמחה ואופטימית. היא יצאה מביתה על אופנוע בסטייל, בלי מטפלת צמודה ובלי מטפלת זרה. היא תפקדה לבד בבית, בישלה לעצמה, הייתה עצמאית''.

''נכון יש לה מחלות רקע - יש לה מחלה בבלוטת התריס, היא חולת לב, כל המחלות שלה היו מאוזנות. שבוע קודם היינו כולנו אצלה והצלחנו לשמח אותה שהיא ממתינה לנין חדש ואף לחתונה של הנכד. היא הייתה מחוברת לכל קהילת נחל עוז, הפקירו אותם אז. הפקירו את אימא שלי מבחינה בריאותית - שמחנו לראות את מי ששב לפניה בנפנוף ידיים וחיוך, מי מאולץ ומי אמיתי''.

''לאימא שלי לא הגיע לחזור כך. היא הוזנחה מבחינה רפואית, זו הייתה הזנחה משך כל תקופת השהייה - היא לא קיבלה תרופות מצילות חיים, היא הגיעה שעות מספר לפני שהיא נפרדה מאיתנו. אני יכולה בשם אימא לומר שהגיעה עם דופק 40 עם טמפ של 28 מעלות, מעורפלת הכרה, פצועה כולה. היא הופקרה פעמיים - פעם אחת ב-7 לאוקטובר ופעם שניה ע"י כל הארגונים שהיו צריכים להציל אותה ולמנוע את מצבה''.

עוד הוסיפה אמנו: ''ניגשנו כל בני המשפחה, התעשתנו בזמן כדי לארגן את רשימת התרופות שלה. כללית הורידו את השמיים בשבילנו, הביאו לאח שלי את התרופות ביד. הוא הגיע לפגישה עם נציגת הצלב האדום - ניסה למסור את התרופות ואמרו לו ''לא, אנחנו לא יכולים''.

מספר ימים אח"כ, היינו בהפגנה מול בניין הצלב האדום. שוב נדחינו, שוב הגענו עם חבילת התרופות שלה. אימא שלי לא הייתה צריכה לחזור ככה, אין לי מושג איך היא תצלח את הימים הבאים. אימא אישה חזקה, לא הגיע לה. לא הגיע לה. אנחנו עומדים על הבמה לא מקטע של התבייכנות או מציצנות, הסיבה היחידה שאנו חושפים את עצמנו היא כדי להציל את מי שנותר שם שמישהו יזיז את הצלב האדום וארגוני הנשים. בשביל מה הצלב האדום נמצא שם? בשביל מה ארגוני הנשים נמצאים שם?''.

אורי רביץ, בנה של אלמה סיפר: ''אימא חיה חיים נהדרים וחיכו לה עוד שנים שתיכננו לבלות יחד. היא בישלה לכולנו את ארוחת החג. כשהבנתי שאימא שלנו נחטפה יצאתי לתקשורת ואמרתי שאימא יצאה במצב פיזי טוב אבל שאני יודע שהיא על תרופות ולא מונגשת אליהם וכל יום שעובר פועל נגדה. הייתי בצלב האדום פעמיים, אני לא רוצה להוסיף על מה שאחותי אמרה. היא אמרה דברים מדויקים וכואבים. אימא במצב קשה מאוד. כשקיבלנו את הבשורה שהיא משתחררת האושר הציף אותנו''.

"אנחנו לא עוזבים אותם עד שכולם חוזרים הביתה. חשוב להדגיש את העזרה והסיוע הרפואי של כל מי שנמצא שם. זה קריטי שהסיוע יגיע לשם. אנחנו רואים איך החמאס מנסה ליצור בלוחמה פסיכולוגית כאילו הוא הומניטרי ומטפל. הוא לא. אימא שלי היא ההוכחה לאכזריות המטורפת של הארגון הזה. כל ארגוני ההצלה הבינלאומיים חייבים לעשות הכל, ישראל צריכה לעשות הכל להנגיש את העזרה כמה שיותר מהר. כל שעה קריטית. אם היא הייתה מגיעה אחרי עוד יום - היא כנראה לא הייתה. היא נלחמת על הנשימות שלה. מנהלת מאבק עיקש. אנחנו איתה''ץ

ד"ר נדב דוידוביץ מבית החולים סורוקה סיפר: ''היינו בפגישות עם הצלב האדום וביקשנו שיעשו כל מאמץ להביא את התרופות לאלמה, כי חלקם פשוט גוססים. מה שראינו עם קבלתה של אלמה למרכז הרפואי סורוקה זו הזנחה פושעת. גם מהבחינה הרפואית והסיעודית. היא הייתה עצמאית ושמחה. 52 יום הביאו אותה למצב שאף בן אנוש לא צריך להיות בו - אובדן צלם אנוש. התעללות לא סבירה של רעב קיצוני ותת פעילות של בלוטת התריס, לא רואים מצבים כאלה בעולם. העובדה שהגיע הגיעה למצב כזה בידי החמאס היא תעודת עניות ובושה לעולם'.

צחי סלוצקי – סגן מנהל בית החולים סורוקה: ''ליוויתי את אלמה אברהם ובני משפחתה מרגע הגעתם. אלמה בת ה-84, הועברה אלינו אתמול בערב משבי החמאס ברצועת עזה באמצעות מסוק, לאחר שהייתה חטופה מעל 50 ימים ברצועת עזה''.

''אלמה פונתה במצב קשה מאד, שכל המדדים החיוניים כגון – דופק, לחץ דם וטמפ' הגוף שלה היו נמוכים מאד, מה שהיווה סכנה ממשית לחייה. אלמה סובלת ממחלות רקע רבות וקיבלה טיפול תרופתי על בסיס קבוע לפני שנלקחה בשבי''.

''ברור לנו שאם היה דיחוי נוסף בהעברתה, זה היה מחמיר את מצבה. כעת, מצבה מוסיף להיות קשה, היא מורדמת ומונשמת במחלקה לטיפול נמרץ כללי ונשקפת סכנה לחייה. הצוותים ממשיכים להילחם על חייה ולעשות ככל שניתן כדי לשפר את מצבה. חשוב לציין שכחלק מהטיפול הרפואי, אנחנו מלווים את בני המשפחה יחד עם השירות הסוציאלי''.