בוז'י הרצוג: "המוסדות האקדמיים צריכים לראות לנגד עיניהם את כלל גווניה של החברה הישראלית"

מדי שנה, ביום האזכרה הממלכתי לדוד בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מעניקה אות לאנשי רוח ומעשה המקיימים את מורשת ראש הממשלה הראשון. ״אם יש מימוש שלם לחזונו השאפתני, הצופה קדימה של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון - הרי הוא מגולם בעשייה של כל אחד ואחת מכם", אמר נשיא המדינה למקבלי האות.

בפתח דבריו אמר הנשיא: "כבר בשמה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, היא רומזת לנו על גדלותה. השם, שהפך למותג מצליח, שוזר בתוכו שניים שהם אחד -  החולם והחלום – בן גוריון – שהיום יום פטירתו - והנגב. כולנו מכירים את הסיפורים והתמונות של בן גוריון המגיע לנגב. אוניברסיטת בן גוריון בנגב היא ההתגשמות של כל ישותו –  בחזון ומעש: בציונות, בידע, במחקר, בעשייה חברתית, וכל זה – בנגב."

הרצוג פנה למקבלי האותות ואמר: "כל אחת ואחד פורץ דרך בתחומו, ומביא טוב וכבוד רב לנגב, ולמדינת ישראל כולה. בתרבות, במדע, בחינוך, בכלכלה, בחומר וברוח, בביטחון ובהנהגה, כולכם עמלתם ופעלתם שנים רבות כל כך, במסירות עצומה ובתודעת שליחות, ותרמתם מכוחכם מחוכמתכם ומכישרונותיכם הייחודיים להצעיד אותנו עוד צעד קדימה. אם יש מימוש שלם לחזונו השאפתני, הצופה קדימה של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון - הרי הוא מגולם בעשייה של כל אחד ואחת מכם. אני מאחל לכם המשך פעילות ציבורית ומקצועית עשירה ופורצת דרך."

נשיא המדינה הוסיף ודיבר על חשיבותו של הגיוון בחינוך: "משימתו של המוסד האקדמי בישראל לא מסתכמת רק במצוינות המחקרית אלא גם באופן שבו הוא משפיע על החברה הישראלית, וגם מושפע ממנה. המוסדות האקדמיים צריכים לראות לנגד עיניהם את כלל גווניה של החברה הישראלית, ובאופן ממלכתי, מכיל ומקצועי – להבין שעבור חלק ניכר מהם זו ההזדמנות הראשונה לבסס שותפות עם מי שמגיע מקבוצות ורקעים שונים, לרכוש ידע, כישורים וחוויות שיהפכו אותם לחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית".

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, ברך את מקבלי הפרס ואמר: "המיקום הגאוגרפי שלנו - המייצר באופן טבעי נקודת מבט אחרת, לצד עושר אנושי, ממד רב-תרבותי ורב-תחומי פורה ומפרה, תוך שילוב כוחות עם כלל מגזרי המשק והחברה, הם שהופכים את אוניברסיטת בן-גוריון לייחודית. אנו מאמינים שהכל אפשרי ופועלים בתעוזה וביצירתיות כדי לברוא מציאות חדשה. כפי שציין דוד בן-גוריון עצמו: 'הגדלות היחידה, הצפויה לנו, הטבועה במהותנו, היא גדלות הרוח, המדע, הכרת עולם ומלואו, גלוי רזי הטבע וההוויה – בהם נעלה ונתעלה'.

אנו בקהילת האוניברסיטה רואים לעצמנו חובה וגם זכות לדבוק בחזון זה ובאחריות הנובעת ממנו. הנשים והאנשים רבי הפעלים, שמקבלים את האות על שם דוד בן-גוריון, נבחרו לכבוד זה כי הם מהווים מראה מאירה המשקפת את כל עקרונות היסוד המנחים את דרכנו. עושר אנושי, תרבותי ומקצועי, הטווה רקמה אחת חיה של תחומים, מגזרים ומגדרים, ובונה את הגשר של כלנו אל העתיד".

בטקס החגיגי הוענק אות בן גוריון ל-9 זוכות וזוכים, ביניהם: אלוף (במיל.) ע​​מוס ידלין, שעמד בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי במשך עשור שנים, ופעל רבות למען שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה. בין הזוכות באות המכובד נמצאה גם חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי, שפועלת רבות לטובת סיוע לניצולי שואה ולמען הנחלת זיכרון הקהילות היהודיות והמאבק באנטישמיות. בין היתר פעלה מועלם, לשעבר אחות מסורה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, להקמת בית חולים שיקומי בנגב.

בין שאר האישים שזכו להתכבד פרס היו גם: ד"ר אפרת בר​​ון הר-לב (מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים), רידא מסאר​​ואה (סגן נשיא אינטל העולמית), גבריאל תמן ז"ל (איש עסקים מצליח לעמוד מהקהילה היהודית של ג'נבה, שלקח חלק חשוב בהיסטוריית הקמתה של מדינת ישראל), פרופ' ברכה ​​רגר (חוקרת ווירולוגיה ואימונולוגיה). גם פרופ' יוסי מז​​רחי (מחשובי המדענים בעולם בתחום אקלום של צמחי בר), חברת המועצת העיר ב"ש עו"ד מינה ק​​למן-חדד, ד"ר ​רון צבר (מייסד חברת צבר רפואה). בנוסף לכך ומעבר לפעילים החברתיים, גם תיאטרון באר-שבע זכה באות ההוקרה, מתוך הערכה על עשרות שנות היצירה שבהן התיאטרון מעשיר את חייהם של תושבי הנגב ומטביע את חותמו על התרבות הישראלית.