"איך זה הגיוני שאנחנו בשנת 2022 ובבתי עלמין בבאר שבע אין נגישות?"
17.08.22 / 11:14
טענות מצד רווית אורן, תושבת העיר, אשר אביה נפטר לפני כחודש מעלים שוב לדיון את רמת הנגישות בבתי העלמין בבאר שבע. בראיון לבאר שבע נט, היא מספרת כיצד החליטה המועצה הדתית על סמך דעתה להזיז את החלקה אותה רכש אביה, אל בעיות הנגישות בבית העלמין ועל המאבק לתת לאיש שכה אהבה - יקיר העיר באר שבע, כבוד אחרון
העיר באר שבע מכילה בתוכה מספר בתי קברות, כאשר החדיש שבהם הוא כמובן בית העלמין החדש ביציאה הדרומית מהעיר. עם זאת, במרכז באר שבע שוכן לו עדיין בית העלמין הישן, שלא אחת מספק בעיות חוזרות ונשנות. בעבר סיפרנו לכם כאן בבאר שבע נט על המאבק של תושבת העיר כנגד הלכלוך הגואה בין הקברים ועל בעיית הנגישות בבית העלמין האלטרנטיבי בעיר.
בזמנו, סיפרה אותה תושבת כיצד אימה מתקשה להגיע קבר של אביה – "למה אנחנו צריכים לראות את ההזנחה והזלזול הזה? למה אמא שלי צריכה לפלס את הדרך לקבר של אבא שלה עם קוצים בכל הגוף?''. וכעת, שנתיים לאחר אותה כתבה שהעלתה את בעיית בתי העלמין בעיר – נתקלנו בסיפורה של תושבת נוספת מהעיר, שאביה – קבור בבית העלמין הישן שבין נווה זאב לשכונה ט'.
רווית, נפרדה בחודש יוני האחרון מאביה – אליהו איפרגן, ממייסדי מכתשים ומוותיקי ויקירי העיר באר שבע שהלך לעולמו בגיל 92. איפרגן, אף נמנה מבין מקימי הפועל "השלושה" באר שבע ולימים אף אימן במועדון. מבחינת רווית, קבורת אביה היה האחרון שבצרותיה, שכן לאחר קבורתו בבית העלמין הישן היא מצאה עצמה בסיטואציה מתסכלת אל מול המועצה הדתית בעיר.
בראיון לבאר שבע נט, רווית טוענת תחילה, כי החלקה בו נקבר אביה איננה כלל החלקה אותה רכש לפני 25 שנה – "אבא שלי זכרונו לברכה, נפטר בגיל מופלג. לצערנו הרב, באותו היום שהוא נפטר, הלכנו לרבנות. שם גילינו, כי החלקה אותה רכש לפני עשרות שנים וכפי שרשום לנו במסמך המקורי שברשותנו - בגוש 17, בשורה ה-19, קבר מספר 20, כבר לא שייכת לו. בפועל הוא נקבר כמה שורות משם (שורה 20, קבר 24). לא היה ברור לנו למה החלקה אותה רכש במיטב כספו הוזזה בלי לשאול אותנו. מישהו שם שינה את זה ואין לי מושג למה ואיך. הבעיה הראשונה שעלתה בזמן שקברנו אותו היא שאין בכלל מרווח. אמא שלי, שמתקשה לנוע בגילה, לא יכולה אפילו להגיע לקבר של בעלה''.
"יש חוסר סדר, וזה נראה שדחפו איפה שיכלו לדחוף. מה גם, שבגלל השינוי הקבר ממוקם כעת אל מול חומת אבן, שפשוט מונעת מאיתנו לפקוד בצורה נורמאלית את הקבר שלו". מעבר לכך, רווית מספרת כי חוסר האחידות בבית העלמין מוביל לכך שאנשים רבים עושים ככל שעולה על רוחם – "יש פה משפחות שהקימו פרגולות ענקיות, מה שגם מצמצם את מרווחי ההליכה. ופשוט אי אפשר להגיע לשם. שוב, אמא שלי בת 81 ובשביל שהיא תגיע לקבר היא צריכה ממש לעבור מסלול מכשולים".
"זה כל כך מקומם אותי. אבא שלי היה בן אדם מאד תמים, איש שמיים, שומר צדק שכל כך נתן את מבטחו בגוף הזה שנקרא הרבנות. הוא היה אדם דתי, ואיך יכול להיות שבערוב ימיו של בן אדם אי אפשר לחלוק לו כבוד אחרון? זה דבר בסיסי. הוא אף פעם לא חשד ולא בדק, כי הוא סמך עליהם''.
רווית פנתה למועצה הדתית, ולעומד בראשה - שוקי דמרי. במכתבה רשמה – "שמי רווית אורן , ביום שישי האחרון העליתי פוסט של כאב וזעקה לפייסבוק הנוגע לאבי ז"ל ועל המצוקה והקושי הרבים סביב בעיית ההתניידות בבית העלמין הישן (ולמיטב הבנתי גם בחדש). חשוב לי לציין, שאין לי ולא הייתה לי שום מטרה לייצר התלהמות ויתרה מזאת , אני אדם פרטי ולא נוהגת לשתף דברים אישיים ברחבי המדיה, אלא אם אין ברירה. בפעם הזו, חרגתי ממנהגי מאחר והרגשת חוסר הצדק והעוולה, גרמו וגורמים לי תחושת מחנק שלא נותנת לי מנוח. כעובדת סוציאלית, שמסייעת ועוזרת לאנשים לבטא את קולם. אני חשה צורך עמוק לבטא את קולו של אבי ז"ל, שהיה איש טוב, תמים, עניו וירא שמיים וכעת קולו נדם. אני מצרפת את פנייתי אלייך, הנושא בוער בקרבי. אשמח להתייחסותך ובאם תידרש פגישה אישית, אשמח להגיע ולומר את דבריי בכנות ובענייניות''.
הפוסט אותו פרסמה רווית:
בתגובה די מקוממת, נכתב לרווית בתגובה מהמועצה הדתית כי - ''אביך המנוח רכש חלקה כפי שרשמת ואכן ניקבר במקומו. השינוי שנראה לך הינו מאחר שהתווספה שורה בתחילת הגוש אזי מיספור השורות השתנה מלמעלה למטה. מקום הקבורה שאביך קנה לא השתנה מעולם. וקברו היה מול החומה תמיד. המועצה עושה את מירב המאמצים לניקיון המקום אולם באם יש תקלות כאלו ואחרות המועצה מתקנת במיידית. בימים הקרובים יישלח צוות ניקיון למקום. לגבי פרגולות המועצה אינה גוף אכיפה ולכן אין ביכולתה לפרק פרגולות בבית העלמין הישן''.
עם לא די בזאת, מוסיפים במועצה כי ''כל מי שרכש בבית העלמין הישן יודע מראש שאין שם אפשרות לנגישות. אנו מודים לך על פנייתך ושלא תדעו צער. בכבוד רב''.
מבחינת רווית, תגובה זאת אינה הייתה מספקת - "התשובה של המועצה הדתית הייתה ממש לא הניחה את דעתי. הרגיש שהם אומרים - 'קנית פה חלקה, אז דמך בראשך'. למה זה צריך להיות ככה? זה לא ברור לי, איך זה הגיוני שאנחנו בשנת 2022 ובבתי עלמין בבאר שבע אין נגישות? בחופי הים יש נגישות, בקניון, בכל מקום. איך אנחנו מכבדים את המתים שלנו? זה מקומם אותי לחלוטין. יש תחושה שאין פיקוח, ואין רגולציה. לאחד יש ספסל ולשני אין אפילו איפה לעמוד. מעבר לכך, הלכלוך בין הקברים בעצמו הוא מאד לא נעים. אתה רוצה לכבד את קרוביך שנפטרו, ואתה מוצא את עצמך בסיטואציה פשוט לא נעימה".
רווית, שנאלצת לחיות כעת עם לכתה של אביה, לוודאי לא חשבה שלאחר מותו תאלץ לטפל בעניינים בכה בירוקרטיים ומתסכלים. סיפורה של רווית אינו בודד בנוף הבאר שבעי. לפני מספר חודשים הבאנו בפניכם את סיפורה של מגי מדינה ז"ל, שמשפחתה טענה כי במועצה הדתית גבו מהם מחיר מופקע על קבר שמגי ז"ל כבר שילמה. המצב הנוכחי, בו המועצה הדתית חפה מביקורת של הרשות המקומית, מציב לא אחת אין ספור תושבים, שזה עתה איבדו את יקירהם - חסרי אונים אל מול אותם גורמים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
